סקירת ספרות – ההבדל בין עבודה סמינריונית טובה לסתם עבודה
סקירת ספרות איכותית תמיד תהיה חלק מעבודה סמינריונית ברמה גבוהה. גם עבודות אמפיריות וגם עבודות תיאורטיות מכילות סקירת ספרות. סקירה ספרותית במורכבת בד”כ ממאמרים מבוקרים אקדמית מהשנים האחרונות. סקירת הספרות באה בד“כ אחרי המבוא ואמורה לתת לקורא את הרקע התיאורטי לנושא העבודה. בעבודה תיאורטית במיוחד החשיבות של הסקירה הספרותית היא מכרעת שכן כל העבודה מבוססת עליה.
האופי של הסקירה משתנה בהתאם למוסד הלימודים ולדרישות של המרצה. באוניברסיטה הפתוחה למשל, מאוד מקפידים שהמקורות יהיו מקורות אקדמים מבוקרים מהשנים האחרונות, כמו כן שיעשה שימוש בהרבה מאוד מאמרים.
טעות נפוצה של סטודנטים היא לחשוב שבכל מאמר אקדמי ניתן לקרוא רק את התקציר והסיכום ומהם להסיק לגבי כל המאמר. זו טכניקה טובה בשביל להבין האם המאמר מתאים לעבודה שעושים, אבל מעבר לכך כדאי לקרוא את המאמר. לא חובה לקרוא את כל המאמר, אבל לפחות את חלקו הגדול. מעבר לכך, המבוא של המאמר הרבה פעמים יכול לשמש כרקע אקדמי לעבודה הסמינריוניות שכן הוא מכיל את סקירת הספרות הרלוונטית למאמר.
בשביל לכתוב סקירת ספרות טובה צריך לסכם בנקודות את המאמרים שעליהם מתבססים, מההתחלה על הסוף (כן כן….) ולאחר מכן ליצור מכל הסיכומים של המאמרים את חומר הרקע של העבודה הסמינריונית. חומר הרקע של העבודה הסמינריונית צריך להיות בנוי מקטעים מקטעים ובעצם שזור ממגוון מקורות, ולא בצורה של חצי עמוד על כל מאמר, אחד אחרי השני. כל מספר משפטים צריכים להגיע ממקור אחר ובעצם מדובר על “שזירת מקורות”. המרצה שקורא את הסמינר מצפה לראות כל הזמן מקורות מול העיניים, ככה שידע לאין לשייך את המאמר. המשימה היא היא לא קלה ולא פשוטה ודורשת יכולת ניסוח והבנה.
על מנת שהקורא יבין מאיזה מאמר מגיע כל מקטע של הסקירה הספרותית צריך להשתמש בכללי ציטוט. באקדמיה משתמשים בכללי ציטוט של ה-APA. בד”כ הכללים הללו קשים ליישום בהתחלה, אבל בהמשך הדרך מתרגלים אליהם. קיימים מוסדות אקדמיים שמורידים נקודות רבות על כללי ציטוט ולכן צריך לשים לב שמצטטים נכון, במיוחד בסקירה הספרותית.
אחד הפרמטרים החשובים לטיב הסקירה הספרותית ולאיכות העבודה האקדמית הוא העדכניות של המאמרים. מאמרים ישנים מכילים מידע שהוא הרבה פעמים לא עדכני ולעיתית גם הופרך במהלך השנים ולכן כדאי להסתמך עליהם בזהירות רבה ולאחר התייעצות עם המרצה. כמו כן, קיים חשד באקדמיה שעבודה שמסתמכת על מאמרים ישנים היא לא מקורית (מועתקת). יש בסיס לחשד הזה, שכן העבודות שאנשים כותבים מתיישנות לאיטן. חשוב מאוד להקפיד על מאמרים חדשים ועדכניים, ובמיוחד כאשר רוכשים עבודה להסתמכות.
עוד שגיאה נפוצה בקרב סטודנטים (וכותבי עבודות לא מקצועיים) היא להמציא בבילוגרפיה. הטכניקה היא יחסית פשוטה – מוצאים מאמרים רלוונטיים ופשוט במקום לשזור את המאמרים במלאכת אומנות, שמים קטעים שלמים של תרגום ובפנים מצטטים מהביבליוגרפיה של הסמינריון מאמרים לא קשורים. השיטה הזו לפעמים עובדת, אבל לא אחת קורה שמרצה שקצת מכיר את החומר מגלה את שנעשה. התוצאה עשויה להגיע אף לפסילת העבודה. בשנתי הראשונה ככותב התבקשתי לתקן עבודה שנעשתה בה סקירה בבילוגרפית בטכניקה הזו של המצאת מקורות. כשהסתכלתי על הסקירה היא נראתה לי עשויה בצורה מושלמת ולא הבנתי בעצם איך הסטודנט “נפל”. לאחר שדיברתי עם הסטודנט ותחקרתי אותו קצת הבנתי שהוא לא שם לב שחלק מהמאמרים שהוא ציטט היו של המרצה שלו… לא היה נעים, אבל התגברנו.
לסיכום:
– הסקירה הספרותית משתנה בהתאם לדרישות המרצה ולמוסד הלימודים.
– התקציר והסיכום של המאמרים יכולים לשמש רק על מנת לבחור את המאמרים הרלוונטיים. בפועל יש לקרוא את המאמר, לפחות את רובו.
– יש לסכם את כל המאמרים הרלוונטיים במילים אחרות (לא להעתיק!) ולאחר מכן ליצור מהסיכומים השונים קטע אחד שישמש רקע לעבודה. הצירוף יעשה בטכניקה של “שזירה”.
– חובה להקפיד על כללי ציטוט נכונים של ה-APA
– מומלץ להשתמש במאמרים עדכניים בלבד. עבודה עם מאמרים ישנים מעלה חשד לעבודה מועתקת.
– לא כדאי להמציא בבילוגרפיה וקישורים
כחברה המתמחה בכתיבת עבודות , יצא לנו לכתוב הרבה סקירות ספרותיות לכותבים שלנו יש את המיומנות והכישורים הנדרשים על מנת לעשות זאת ברמה טובה ובאיכות גבוהה בהתאם לדרישות הסטודנט. אז אם נתקעתם בבעיה ואתם צריכים עזרה, אנחנו כאן לרשותכם שהיתרונות שלנו כבית עסק המתמחה בכתיבת תוכן אקדמי ישרתו אתכם היטב.
