כל סטודנט מגיע לשלב שבו הוא צריך לכתוב עבודה סמינריונית או עבודה תיאורטית אחרת במהלך הלימודים האקדמיים. חשוב מאוד לא להעתיק תכנים בהתאם לכללי האקדמיה. הכללים הם לא תמיד ברורים ולכל מרצה יש את הקווים המנחים שלו.
מהי העתקה?
תוכן אשר נלקח ממקור חיצוני, מבלי לציין את המקור ממנו הוא נלקח. במילים אחרות – אסור להשתמש בכל סוג של תוכן מבלי לציין מאיפה הוא נלקח.
איפה אפשר ליפול?
– רישום המקור האקדמי בסוף העבודה בלבד אינו מקנה זכות להשתמש בתוכן בגוף העבודה. חובה לאזכר בגוף הטקסט מאיפה הוא נלקח. לדוגמא (פיקטיבי):
“בני נוער אשר נחשפים לסמים בפעם הראשונה נוטים להגיב בתגובת יתר למנת הסם, בין היתר על מנת להרגיש כחלק מחבורת מעשני הסמים (בן-ישראל, 2011).”
בביליוגרפיה
בן-ישראל, ש. (2011). השפעות סמים על בני נוער. פסיכולוגיה בת זמננו (5)
- רישום תקין של המקורות בגוף העבודה וברשימת המקורות אינו מאפשר שימוש נרחב בתכנים אלו. – מטרת העבודה היא לא לסכם מאמר אחד שחוקר כתב, אלא להסתמך על מגוון של מקורות מידע.
- יש להגביל את השימוש באותו מקור למספר משפטים מועט לכל היותר. במידה ואין אפשרות אחרת אז יש לאזכר שוב את המקור, או להבהיר לקורא בצורה ברורה שכל התוכן הוא בהסתמך על אותו המקור.
- אם כותבים בדיוק מה שכתוב במקור יש להקפיד לשים מרכאות על הקטע המצוטט ומראה מקום מדוייק. ככלל, היקף הציטוטים בעבודה לא יעלה על 20% מהעבודה.
- סיכומים מהאינטרנט הם מקום מצוין להתחיל ממנו את עבודת המחקר, אולם אסור בשום פנים לאזכרו בעבודה ולהשתמש בתכנים שלו. מרצים באקדמיה רואים בחומרה העתקה מסיכומי סטודנטים ועשויים לפסול את העבודה בשל כך.
- תרגום מאמרים מאנגלית לעברית מבלי לציין את המאמר המקורי מהווה העתקה חד משמעית, גם אם כל המקורות שאוזכרו במאמר מאוזכרים גם בעבודה שלכם.
- מיותר לציין שאסור להסתמך על מאגרי עבודות למינהם, גם כאלה שמבטיחים להוריד את התוכן מאתר האינטרנט מיד אחר רכישתו.
לסיכום, על מנת לכתוב עבודה מקורית באמת יש לערוך מחקר מעמיק ורציני המסתמך על מגוון מקורות אקדמיים איכותיים. אסור להעתיק ממקורות אלו באופן נרחב ואסור להציג מחקר של עבודות ומאמרים אחרים כשלכם.
