עבודה סמינריונית אמפירית בכלכלה ומנהל עסקים
עבודה סמינריונית אמפירית נפוצה מאוד במסגרת לימודי תואר ראשון בכלכלה, מנהל עסקים ותחומים נוספים במדעי החברה. העבודה מתבססת על כלים אמפיריים שרכש הסטודנט לניתוח כמותני במסגרת קורסים שונים כגון שיטות מחקר ואקונומטריקה.כלים אלו מאפשרים לסטודנט לנתח נתונים כמותיים ולהסיק מהם מסקנות בעלות מובהקות סטטיסטית ומהימנות מדעית על מנת לבחון את השערות המחקר.
בדרך כלל האתגר הגדול בעבודה סמינריונית אמפירית הוא הנתונים עצמם ובניית מסדי הנתונים. במידה ומדובר בנתונים שנאספו על ידי שאלונים/סקרים או תצפיות אז עיקר המאמץ הוא בבניה נכונה של השאלונים, הפצתם ועיבוד השאלות וניתוח בשלב הסופי. במידה והעבודה נעשית בצורה נכונה ניתן ליישמה בפשטות ובקלות אך בהחלט ניתן להסתבך עם זה במידה ובדיעבד מתגלה שהסקר עצמו לא מתאים לשאלת המחקר ואז צריך לחזור על הכל מהתחלה.
לעומת זאת, לפעמים מאופייה של העבודה הסמינריונית לא ניתן להסתפק בתצפיות או שאלונים / סקרים ויש למצוא נתונים בקנה מידה גדול יותר – למשל תשואות של מניות, נתוני אינלפציה ותוצר לאומיים, מספר תאונות דרכים, נתוני תעסוקה של גברים ונשים ועוד. במקרים כאלו יש להעזר במאגרי נתונים שונים כגון הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בנק ישראל ואתרים בינ”ל שונים במידה ואוכלוסיית היעד אינה בישראל. עיקר הדגש בעבודה זו הוא במציאת הנתונים השונים ועיבודם. משום שלרוב הנתונים מגיעים ממקורות מידע שונים יש צורך ליצור מסד נתונים אחד שמרכז את כל המידע. זו אולי נשמעת כמו משימה קלה, אבל למען האמת היא דורשת לא מעט מיומנות ויכולות מיחשוב בכלים כמו אקסל. לצורך הדוגמא – נניח ואנחנו בוחנים את השפעת סוגי הרכב על מספר תאונות הדרכים בארה”ב. אתר מסויים נותן לנו את מספר התאונות הדרכים החודשיות בארה”ב ואילו אתר אחר נותן לנו את מכירות כלי הרכב השבועיות בארה”ב. הבחינה שלנו של האירועים נעשית על בסיס שנתי. כעת, זה ברור כי נצטרך להמיר באמצעות כלים מיחשוביים כמו אקסל הן את מספר תאונות הדרכים החודשי והן את מכירות הרכב השבועי לנתונים סטטיסטיים המחושבים על בסיס שנתי. כך, עבור כל שנה ושנה נסכום את כל נתוני תאונות הדרכים ומכירות הרכב.
הצטרפות למועדון לקוחות Write2Me
אופי ניתוח הנתונים האמפיריים משתנה בין הסטודנטים השונים והוא מבוסס יותר על הידע שרכשו במהלך התואר – סטודנטים לכלכלה ומנהל עסקים אמור לנתח את הנתונים באמצעות כלים וגישות מתחום האקונומטריקה שזה אומר התמקדות במקדמים הבטא וכיווני המקדמים, ואולי אף ניתוח אירוע מורכב יותר. ניתוח הנתונים עצמו נעשה באמצעות כלים סטטיסטיים מקצועיים כגון SAS, SPSS, STATA, GRETL ועוד, בהתאם למוסד הלימוד.
לעומת זאת, סטודנטים בתחומים אחרים של מדעי החברה ידרשו לניתוח איכותי יותר של הנתונים הכולל משוואת האמידה מצומצמת, ניתוח מתאמים סטטיסטיים, גרפים, וכיו”ב שהדגש הוא על ניתוח פשוט ואינטואיטיבי יותר.
ל עבודה סמינריונית אמפירית שני יתרונות גדולים:
1. עיקר העבודה הוא על הנתונים עצמם ולכן יש פחות התעסקות עם סקירת ספרות וקריאה ומציאת מאמרים. זה מתאים במיוחד לסטודנטים שמתקשים בקריאה, תרגום ותמצות של מאמרים באנגלית. בגדול, זה מרגיש לסטודנט כמו סוג של עבודת בית גדולה בה הוא נדרש להדגים יכולות ניתוח, עבודה עם נתונים וחשיבה אקדמית.
2. הציונים בעבודות סמינריוניות אמפיריות לרוב טובים יותר – עיקר הציון הוא על העבודה, המאמץ והיישום הנכון של היסודות האקדמיים שנרכשו בתואר ולא על התוצאות האמפיריות. כך שגם אם הסטודנט עצמו לא הצליח למצוע עדויות להשערת המחקר שלו, עדיין הדרך שבה הוא בחן את ההשערה היא זו שרלוונטית עבור הציון של העבודה. זאת בניגוד לעבודות תיאורטיות של סקירת ספרות בהן באופן סובייקטיבי לחלוטין המרצה יכול לחלוק על הדרך שבה מציג הסטודנט את הניתוח ובהתאם לפגוע בציון.
לסיכום, הדגשים ב עבודה סמינריונית אמפירית שונים לחלוטין מאשר בעבודות תיאורטיות כאשר עיקר המאמץ מושקע באיסוף הנתונים, עיבודם וניתוח התוצאות. הסקירה הספרותית מקבלת משקל נמוך יותר באופן משמעותי לעומת עבודה תיאורטית. מאידך, הציונים של העבודה הסמינריונית האמירית טובים יותר וצורת העבודה עשויה להיות קלה יותר עבור סטודנטים המתמצאים באקסל ובתוכנות ניתוח סטטיסטיות.
במידה והנך זקוק/ה לעזרה וסיוע בכל שלב משלבי העבודה, כולל סקירה בבילוגרפית, איסוף נתונים, עיבוד נתונים, ניתוח תוצאות וכו’ ניתן ליצור איתי קשר ולפתור את הבעיה.
