קניית עבודה – כל מה שלא מספרים לכם
קניית עבודה אקדמית או סמינריוניות אינו עניין של מה בכך. שוק העבודות הסמינריות והעבודות האקדמיות מתאפיין בשני סוגים של נותני שירותים: חברות מסחריות וכותבים עצמאיים. בסופו של דבר יכתוב את העבודה כותב אחד, אבל השאלה היא מי הכותב ומה מידת ההשקעה בעבודה. הדברים מקבלים חשיבות עליונה שכן לא נרצה לקבל עבודה מועתקת ומשוכתבת או להגיע ליום ההגשה ולגלות שהעבודה אינה מוכנה או לקבל מהמרצה משוב שאם זה מה שכתבנו כנראה שלא למדנו כלום בתואר.
יש המון סיפורים שמסתובבים ברשת על קניית עבודה סמינריונית, סטודנטים שרכשו עבודה אקדמית במיטב כספם ונפלו עם זה חזק. בין אם קיבלו עבודה מועתקת/משוכתבת ובין אם קיבלו עבודה שלא עומדת בשום רמה אקדמית. התופעות האלו נפוצות בעיקר בקרב החברות המסחריות ונובעות מאופי הפעילות שלהם. בעיקר נכון הדבר לגבי חברות מסחריות שעובדות עם כותבים פרילאנסרים.
שיטת העבודה
הדבר נובע בעיקר משיטת העבודה של החברות האלה. בשיטה זו החברה יוצרת לעצמה מאגר של כותבים באמצעות מודעות דרושים. הם מחפשות כותבים עם תארים אקדמיים (במקרה הטוב) שפנויים וזמינים לכתוב. ברגע שהיא מוצאת את הכותבים האלה היא מכניסה אותם למאגר. תהליך הסינון כמעט ולא קיים ומתמצה בראיון טלפוני ודברי הסבר על שיטת העבודה. בד”כ אנשים שפונים לעבודה זו נמצאים בתקופה של בין עבודות ומחפשים השלמת הכנסה לתקופה קצרה.
בשלב השני מפעילה החברה מסע פרסומי במוסדות הלימוד ועל גבי האינטנרנט וכך מגיעה ללקוחות. כל לקוח ששולח עבודה לחברה, החברה מעבירה את כל הפרטים שלו לכל המאגר שלה ומבקשת מכולם הצעות מחיר. לאחר שקיבלה החברה את ההצעה הנמוכה ביותר היא פונה חזרה ללקוח ונותנת לו הצעת מחיר שכוללת את ההצעה הנמוכה ביותר של הלקוח ואת דמי התיווך של החברה. עבור הלקוח החברה מציגה את הדברים כדמי מקדמה שמשולמים ישירות עבורה ותשלום סופי שנעשה ישירות מול הלקוח.
לאחר ששילמתם את דמי המקדמה לחברה, שהם בעצם דמי התיווך של החברה, נציג/ת החברה תעמוד איתכם בקשר לגבי כל מה שדרוש לביצוע העבודה ותשמש בעצם כטלפון שבור ביניכם לבין הכותב. החברה תתעקש ולא תתן לכם את פרטי הכותב ולכותב היא לא תתן את הפרטים שלכם. כל מייל שתעבירו לחברה היא תעביר לכותב ולהיפך. בשביל לדבר עם הכותב בטלפון תצטרכו להתקשר לנציג/ת החברה שתעשה שיחת ועידה ותקשר אתכם. הסיבה העיקרית לכל התקשורת העקומה הזו היא שהחברה מעוניינת שבעבודה הבאה שלכם תפנו שוב אליה ולא תפנו ישירות לכותב.
קיימות שתי בעיות עיקריות עם צורת העבודה הזו של החברות:
1. אין מחוייבות פורמאלית של הכותב לחברה או אליכם – החברה לרוב היא מתווכת ובזה מתמצה התפקיד שלה. אין לה חוזה מול הכותב שכן היא לא צריכה ממנו כלום ואין לכם הסכם עם הכותב שכן החברה לא מאפשרת לכם להתקשר איתו ישירות. במצב הדברים הזה קל מאוד לכותב להתנער מהאחריות שלו שכן הוא לא מחוייב לאף אחד.
2. מאגר הכותבים אינו מבוקר ולא ברור גם לחברה מי הם הכותבים ומה הרקע האקדמי שלהם – הכותב עצמו יכול להיות חסר השכלה אקדמית במקרה הרע או סטודנט שיושב בכתה לידכם במקרה הטוב.
3. לכותב אין שום סיבה להשקיע בעבודה – ברגע שהשכר של הכותב משולם בין אם תצא עבודה מצויינת שתקבל 90 ובין אם מדובר בעבודה גרועה שתקבל 65 אז אין לכותב בעצם שום אינטרס לעבוד קשה ולהתאמץ, נהפוך הוא הכי כדאי לכותב לסיים את העבודה שלכם כמה שיותר מהר על מנת שיוכל להמשיך לעבודה הבאה.
4. כל הנתונים שמסרתם בעת יצירת הקשר עוברים לכל מאגר הכותבים – חשבתם פעם מי הם הכותבים ומה הם עושים עם המידע? גם עם השם הפרטי בלבד והסילבוס שלכם אפשר כבר לדעת מי אתם ואיפה אתם לומדים. דיסקרטיות.
בעוד הבעיה הראשונה שתוארה, חוסר מחוייבות של הכותב, עשויה לסבך אתכם קשות ואף לעלות במחיר התואר האקדמי. בעיות 2 ו-3 ישפיעו רק על הציון שלכם. המקום הזה של חוסר מחוייבות מהווה קרקע פורייה להתנהגות לא אתית של הכותבים שנאלצים “לעגל פינות” בשל השכר הנמוך.
הדרך הכי טובה להתמודד עם הבעיות האלה היא פשוט לעבוד מול הכותב ישירות בלי תיווך. בדרך זו אתם יכולים גם להתרשם מהרקע האקדמי שלו ככותב וגם לבחור מישהו שאתם סומכים ויודעים שהוא מחוייב לכם ב-100%. זיכרו, שהאינטרס של הכותב העצמאי הוא שתהיו מרוצים ושתביאו לו חברים.
בהצלחה!
