מולטיקולינאריות היא התופעה האקונומטרית שבה דנים בשאלה 1ב  ממ"ן 15 בקורס מושגי יסוד באוקונומטריקה שמועד ההגשה מתקרב בצעדי ענק. פוסט זה הינו כאמור הצעה לפיתרון ולא פיתרון מרצה.

נא להשתמש בזה כחומר עזר עבור מי שתקוע וצריך עזרה בלבד.

דרך האתר ניתן לקבל עזרה וסיוע גם בממ"ן 19 שמקיף את כל החומר הנלמד בקורס. מי שצריך רק הדרכה קלה יכול להסתפק בטיפים לממ"ן 19. פורסם גם פתרון שאלה 6 ו-פתרון שאלה 7 ופתרונות לשאלות 8-9 בממ"ן 15.

לסיוע והדרכה באקונומטריקה, מולטיקולינאריות ובעבודות סמינריוניות ניתן לפנות ישירות דרך צור קשר.

פתרונות לשאלות נוספות יינתנו בהמשך.

בשאלה 1.ב' בעצם שואלים על תופעת המולטיקולינאריות במשוואת האמידה. ניתן לראות כי השפעת ההון אינה מובהקת ובעצם מנסים לייחס אותה לתופעת המולטיקולינאריות.

אחת ההשפעות השליליות של המולטיקולינאריות על המשתנים היא הגדלת סטיות התקן דרך המתאמים הגבוהיים ביניהם. הגדלת סטיית התקן גורמת לכך שנתקשה לקבל תוצאה מובהקת ולכן אנו עשויים לקבל תוצאה שמשתנה כלשהו אינו מובהק בעוד הוא למעשה כן חיוני למשוואת האמידה.

לחוצים לקראת ממ"ן 19?

 במקרה הספציפי של השאלה מתוארת משוואת אמידה מקרו כלכלית מסוג קוב דאגלס. שבה α + β > 1. התשואה לעבודה במשוואה זו היא מרשימה ומאוד גבוהה ולכן כדאי למאוד להשקיע הרבה מאוד בעבודה ומעט בהון.  עם זאת, אחת התוצאות של משוואת האמידה הזו היא אכן פרופורציות קבועות ולכן בהכרח מי שמיישם אותה יצור מתאם חזק בין המשתנים הון ועבודה. 

לא ניתן לאשר או להפריך את הטיעון בשאלה ללא בדיקות נוספות  כמו המתאם בין המשתנים ובדיקת כל משתנה בנפרד במשוואת האמידה ורמת המובהקות של המודל עצמו F בכל אחד מהמקרים. 

על פניו, נראה כי קיימת בעייה של מולטיקולינאריות, שכן קיים קשר בין המשתנים אך לא בטוח שהיא חריפה מספיק על מנת לפגוע במובהקות המשתנים. 

להורדת תוצאות הרגרסיות עבור שאלות 6-9 בפורמט WORD

מצאתם טעות?

רוצים לחדד את הנושא?

הנכם מוזמנים לכתוב בתגובות.

צריכים עבודה סמינריונית?

 

שירותים נוספים

שירותים נוספים

ייעוץ סטטיסטי הצעות מחקר תרגום וקלדנות

משפטים

משפטים

עבודות סמינר משפט משווה פסיקה עדכנית

מדעי החברה והרוח

מדעי החברה והרוח

חינוך תקשורת BA כללי

כלכלה ומנע"ס

כלכלה ומנע"ס

סמינריון אמפירי כלכלת ישראל MBA