סמינריון דיני עבודה – זכות הטיעון

סמינריון משפטי בדיני עבודה מכיל פרקים רבים. הכתיבה היא כתיבה משפטית וצריכה להפנות למראי מקום של חקיקה ופסיקה. אצלנו תוכלו למצוא תמיכה מלאה בעבודות משפטיות על ידי צוות משפטנים מלומד ומנוסה.

פה יש דוגמא יפה לחלק סקירה של הליך השימוע – זכות הטיעון – מתוך סמינריון בנושא זכות השימוע

עבודה זו מפורסמת באתר לאחר שקיבלנו הסכמה של בעלי זכויות היוצרים בעבודה לעשות בה שימוש. העבודה לצורך התרשמות ולמידה בלבד. אין להסיק מהאמור כי עבודה זה נכתבה על ידי צוות האתר ובהחלט ייתכן שלא כך הדבר.

דיני עבודה – הנוסחה לניהול פיטורים הוגנים – זכות הטיעון

השופטת ארד[1] הדגישה בפסיקתה את חשיבות “זכות הטיעון” של מועמד לפיטורים. מדובר בזכות-יסוד, שנועדה להביא לידי כך שתתקבל החלטה עניינית, מושכלת ומבוררת, תוך מתן תשומת-לב מלאה ומשקל ראוי לעמדותיו ולעניינו של מי שעלול להיפגע מן ההחלטה[2]:

“זוהי זכותו הראשונית של העובד לדעת מה הן הטענות המועלות נגדו, או בעניינו ובהתאם ליתן תגובתו להן, להציג את האידך-גיסא, מנקודת ראותו, ולנסות לשכנע את בעל הסמכות לשנות מדעתו ככל שיש בה לפגוע בזכויותיו… ממנה נובעת החובה המוטלת על המעביד – להציג בפני העובד את הטענות המופנות כלפיו, את השאלות שעלו בעניינו אשר יש בהן כדי להשפיע על מקבל ההחלטה. כל זאת בפתיחות, בהגינות ובתום לב מבלי לכחד דבר מן העובד… המדובר בהתקשרות ארוכת טווח, העשויה פלחים-פלחים.

הנוסחה לניהול פיטורים הוגנים – זכות הטיעון

לאמור: העסקת העובד נעשית על פי חוזה לתקופה קצובה, אולם המסגרת בה היא מתקיימת מחזיקה בתוכה, מעצם טיבה, אפשרות ליצירת קשר מתמשך, בין לקביעות ובין להארכת החוזה מעת לעת. במקרה כזה, גם אם לעובד אין זכות קנויה למשרה, חייב המעסיק במתן הודעה מראש לעובד על כוונתו שלא להאריך עוד את ההתקשרות עמו; לפרט את הטעמים העומדים ביסוד אותה כוונה; לאפשר לעובד להביא בפניו את תגובתו וליתן לו הזדמנות הולמת לנסות ולהעביר את רוע הגזירה…”

השופטת ארד מחילה בעצם חובת “מסירת מידע” על המעביד, בהתחשב בכך שמדובר בעובד עם התקשרות “ארוכת טווח”. היא גם מחזקת את החובה של מתן “זכות שימוע” לעובד המפוטר. השופטת ארד אינה מהססת בהמשך פסיקתה לערער על העיקרון המקודש של “החופש האקדמי”, וקובעת כי זכות חוקתית של עובד, לרבות מרצה במוסד אקדמי, גוברת על הכוח הניהולי לפטרו ללא הצגת סיבה ראויה. בהמשך היא מוסיפה וקובעת[3]:

“פתיחות וסובלנות הן אבן הראשי! בהתנהלותו של ‘העולם האקדמי’, והן שיעמדו לעובד בבואו לשטוח טענותיו, בעת מימוש זכות הטיעון שלו, כאשר זכות זו מחזיקה בתוכה גם את זכותו לשכנע את מקבל ההחלטה ואת חובתו של זה האחרון לפתוח את לבו ולהטות את אוזנו לטיעוני העובד, ולא לחסום בפניו את ההזדמנות לעשות כן מלכתחילה. אין לשלול מן העובד, גם אם הוא מורה או מרצה, את ההזדמנות להשמיע את טענותיו בשל כך בלבד שהוא נמצא בתקופת ‘ניסיון’, ואין לחסום בפני המרצה את דעת השימוע בנימוק שממילא ‘לא ישכנע’ כאשר ענינו נדון ונחתם בין ראש החוג לבין ראש המכללה. ודוק. בעצם מתן זכות הטעון אין כדי להקנות לעובד זכות למשרה אף לא זכות לחידוש חוזה העבודה שלו…”


[1] ראו ע”א 1027/01 ד”ר יוסי גוטרמן נ’ המכללה האקדמית עמק יזרעאל, עבודה ארצי, כרך לג(68) 35, פד”ע חל 448  (להלן: עניין גוטרמן).

[2] סעיף 14 לפסק-הדין. ראוי לציין כי “זכות הטיעון”, חרף חשיבותה, אינה מובילה בהכרח לביטול פיטורים שבהם הפר המעביד את חובת השימוע – ראו עניין בנימין משה, לעיל הערה 3, בסעיפים 8-6 לפסק-הדין מפי השופט שמואל צור.

[3] שם. סעיף 20 לפסק הדין.

צריכים עבודה אקדמית?

קבלו עבודה 100% מקורית, שנכתבה ע”י כותב מצטיין. החזר כספי מובטח

* בהשארת כתובת מייל הנך מאשר קבלת הודעות ודיוורים שונים מהאתר לרבות מבצעים, טיפים והצעות שיווקיות