סמינריון בביטחון סוציאלי הוא אחד מהסמינריונים היותר מבוקשים בקרב תלמידי האוניבריסיטה הפתוחה במסלול של מדעי החברה, ניהול וכללי. העבודה היא בדרך כלל עבודה סמינריוניות עיונית, בלי סטטיססטיקה ודורשת ניתוח מאמרים זרים באנגלית וגם מאמרים בעברית על המצב בארץ. רוב העבודה למעשה היא סקירת ספרות . הכתיבה היא בהתאם לכללי הכתיבה במדעי החברה (APA) וצריכה להפנות למראי מקום של מאמרים בעברית ובאנגלית.
אצלנו תוכלו למצוא תמיכה מלאה בעבודות סמינריון ופרה סמינריון בביטחון סוציאלי על ידי צוות כותבים מצטיין במדעי החברה.
פה יש דוגמא יפה לסקירת ספרות מתוך עבודה מלאה בנושא התמורות הדמוגרפיות המשפיעות על הביטחון הסוציאלי של הקשיש בישראל
עבודה זו מפורסמת באתר לאחר שקיבלנו הסכמה של בעלי זכויות היוצרים בעבודה לעשות בה שימוש. העבודה לצורך התרשמות ולמידה בלבד. אין להסיק מהאמור כי עבודה זה נכתבה על ידי צוות האתר ובהחלט ייתכן שלא כך הדבר.
פרק 5: הרפורמות במערכות הפנסיוניות
רפורמות במערכות הפנסיוניות במדינות המפותחות
על מנת לבחון את השינויים והרפורמות במערכת הפנסיונית בישראל ניתנת להלן סקירה של רפורמות במספר מדינות מערביות שבהן מערכות פנסיה שונות: (פלג, 2006).
בריטניה – הצעד העיקרי ברפורמה היה העלאת גיל הפרישה לשני המינים ל 65 שנים (מבוצע בהדרגתיות עד 2030), הקטנת כל סוגי החסכונות הפנסיוניים, הקטנת פנסיית השארים בשיעור של 50 אחוז ומעבר לחישוב השכר הקובע לפי מיצוע של כל שנות העבודה. החל משנת 1982 הוחל במעבר הדרגתי של הפרשות וחישובי הפנסיה לשיטת ההפרשות האישיות (DC). צעד משמעותי נוסף היה הקמת מערכת ביטוח שתוכל לספק פנסיות למבוטחים בקרנות מפעליות בחברות שעברו תהליכי פשיטת רגל.
ארצות הברית – במדינה אין חובת הפרשה לפנסיה. מערך הפנסיה מורכב משתי מערכות נפרדות. מערכת ביטוח לאומי המספקת את הפנסיה הבסיסית יחד עם הבטחת הכנסה ומערכת הפנסיה המפעלית המבוטחת בידי גופי ציבוריים ומבטיחה פנסיה מינימאלית במקרה של גרעון בפנסיה המפעלית או במקרה של פשיטת רגל של הארגון או החברה. מהיות שתי המערכות במשבר אקטוארי הופעלו תהליכים שונים של רפורמה. מערכת הביטוח הלאומי נמצאת כיום בעודף אולם כל התחזיות צופות כניסה לגרעון אקטוארי הולך וגדל החל מ 2018. עדיין מתקיים דיון ציבורי ומשפטי לגבי דרכי הפעולה האפשריות. המערכת המפעלית עומדת בקשיים גדולים ומסכנת את כל מערך הביטוח הממלכתי מכיוון שחלק מענפי הייצור כגון ייצור מתכות וענף התעופה נמצאים למעשה בפשיטת רגל. במסגרת הרפורמה הועברו מעל לחצי מהמערכות המפעליות משיטת הבטחת זכויות לשיטת הפרשות אישיות וחשבונות פנסיה אישיים. גיל הפרישה הועלה ל 67 לשני המינים וכיום מתקיים דיון להעלותו לגיל 70 או אף לבטלו לחלוטין. חישובי הפנסיה מבוססים על 38 שנות עבודה במקום על 35 שנה. פנסיית השארים הוקטנה לרמה של 30 אחוז מן השכר או מהפנסיה של בן/בת הזוג שנפטרו. בנוסף על מנת להגדיל הכנסות לביטוח הלאומי, הוחלט להשקיע חלק מהרזרבות בשוק ההון במקום ההשקעה שהייתה מקובלת עד כה באיגרות חוב ממשלתיות בלבד.
ארצות הברית – במדינה אין חובת הפרשה לפנסיה. מערך הפנסיה מורכב משתי מערכות נפרדות. מערכת ביטוח לאומי המספקת את הפנסיה הבסיסית יחד עם הבטחת הכנסה ומערכת הפנסיה המפעלית המבוטחת בידי גופי ציבוריים ומבטיחה פנסיה מינימאלית במקרה של גרעון בפנסיה המפעלית או במקרה של פשיטת רגל של הארגון או החברה. מהיות שתי המערכות במשבר אקטוארי הופעלו תהליכים שונים של רפורמה. מערכת הביטוח הלאומי נמצאת כיום בעודף אולם כל התחזיות צופות כניסה לגרעון אקטוארי הולך וגדל החל מ 2018. עדיין מתקיים דיון ציבורי ומשפטי לגבי דרכי הפעולה האפשריות. המערכת המפעלית עומדת בקשיים גדולים ומסכנת את כל מערך הביטוח הממלכתי מכיוון שחלק מענפי הייצור כגון ייצור מתכות וענף התעופה נמצאים למעשה בפשיטת רגל. במסגרת הרפורמה הועברו מעל לחצי מהמערכות המפעליות משיטת הבטחת זכויות לשיטת הפרשות אישיות וחשבונות פנסיה אישיים. גיל הפרישה הועלה ל 67 לשני המינים וכיום מתקיים דיון להעלותו לגיל 70 או אף לבטלו לחלוטין. חישובי הפנסיה מבוססים על 38 שנות עבודה במקום על 35 שנה. פנסיית השארים הוקטנה לרמה של 30 אחוז מן השכר או מהפנסיה של בן/בת הזוג שנפטרו. בנוסף על מנת להגדיל הכנסות לביטוח הלאומי, הוחלט להשקיע חלק מהרזרבות בשוק ההון במקום ההשקעה שהייתה מקובלת עד כה באיגרות חוב ממשלתיות בלבד.
רפורמות במערכות הפנסיוניות במדינת ישראל
למדינה יש מספר תפקידים מרכזיים בנושא המערכת הפנסיונית. מעסיקה של עובדים, מבטחת דרך הביטוח הלאומי, מחוקקת ומפקחת על חוקי עבודה ופרישה, תומכת בעקיפין בקרנות הפנסיה דרך הכנסות המדינה ממס הכנסה. בנוסף לכך מבוצע ת תמיכה ישירה בחסכונות הפנסיוניים על ידי כיסוי של הגירעונות בקרנות הפנסיה ועל ידי סבסודה של הריבית של החסכונות הפנסיוניים. מירב פעילויות החקיקה בשלושים השנה האחרונות נועדו לשמירת יציבותם של המבטחים הפנסיוניים. עם זאת נעשתה פעילות מועטה לשמירת רמת החיים של הפרט לאחר גיל הפרישה. את הערכות המדינה בתחום הפנסיוני בשלושת העשורים האחרונים ניתן לחלק לשינויים השוטפים ולהערכות לשינויים בתוחלת החיים. השינויים השוטפים מתחלקים לשלושה מרכיבים עיקריים:
מעבר מחיסכון הוני לחיסכון קצבתי – במהלך 30 השנים האחרונות נעשתה פעילות העברה הדרגתית בתחום זה. ממצב בו המבוטח יכול היה לקבל את מלוא זכויותיו לאחר הפרישה כסכום חד פעמי ופטור ממס, להגדרת מסלולי קצבה המזכים את המבוטח בקבלת קצבה חודשית. החל משנת 2008 חל איסור מוחלט להפקדת כספי פנסיה במסלול הוני. המבוטחים יכולים עם זאת להוון חלק מכספם בגיל הפרישה ובתנאי שיוכל לקבל קצבה חודשית מעל הסכום הקבוע בחוק.
