סמינריון בביטחון סוציאלי הוא אחד מהסמינריונים היותר מבוקשים בקרב תלמידי האוניבריסיטה הפתוחה במסלול של מדעי החברה, ניהול וכללי. העבודה היא בדרך כלל עבודה סמינריוניות עיונית, בלי סטטיססטיקה ודורשת ניתוח מאמרים זרים באנגלית וגם מאמרים בעברית על המצב בארץ. רוב העבודה למעשה היא סקירת ספרות . הכתיבה היא בהתאם לכללי הכתיבה במדעי החברה (APA) וצריכה להפנות למראי מקום של מאמרים בעברית ובאנגלית.

אצלנו תוכלו למצוא תמיכה מלאה בעבודות סמינריון ופרה סמינריון בביטחון סוציאלי על ידי צוות כותבים מצטיין במדעי החברה.

פה יש דוגמא יפה לסקירת ספרות מתוך עבודה מלאה בנושא התמורות הדמוגרפיות המשפיעות על הביטחון הסוציאלי של הקשיש בישראל

עבודה זו מפורסמת באתר לאחר שקיבלנו הסכמה של בעלי זכויות היוצרים בעבודה לעשות בה שימוש. העבודה לצורך התרשמות ולמידה בלבד. אין להסיק מהאמור כי עבודה זה נכתבה על ידי צוות האתר ובהחלט ייתכן שלא כך הדבר.

פרק 6: השלכות השינויים הדמוגרפיים על הביטחון הסוציאלי של הקשישים בישראל

מדינת ישראל קמה כמדינת רווחה סוציאלית, המתיימרת לקיים שוויון זכויות לאזרחיה ולהבטיח את ביטחונם, הפיזי והסוציאלי. חקיקה סוציאלית היא מסימניה המובהקים של מדינת רווחה. בתוך כך, קצבת הזקנה היא אחת מאבני היסוד של מערכת הביטחון הסוציאלי, שכן האידאולוגיה בבסיסה היא שוויון ואוניברסליות (דורון וקורבר, 2016). קצבה זו הנה אחד מכלי המדיניות החשובים ביותר להתמודדות עם תופעת העוני בזקנה ונועדה להבטיח לתושבי ישראל, שהגיעו לגיל הפרישה, שמירה על רמת החיים שלהם. כמו כן, בין מטרותיה, מניעת עוני וירידה חדה בהיקף ההכנסות של הפרט (דורון וקורבר, 2016).

למדינת ישראל קיים יתרון דמוגרפי על הרבה מדינות מפותחות אחרות מעצם היותה מדינה בעלת אוכלוסייה צעירה יחסית. גם בישראל עלתה תוחלת החיים במידה שווה למדינות מפותחות אולם בזכות אחוזי ילודה גבוהים יותר בכל רמות האוכלוסייה, הצפי, גם לטווח הרחוק יותר (שנים 2040 עד 2050) הינו לקצב הזדקנות נמוך יותר. בישראל שיעור גבוה של עובדים בגילאי חמישים ומעלה והיתרון ניכר במיוחד בגילאים של מעל 55 שנה. היתרון הדמוגרפי בישראל צומצם במעט בשל שיעור ההשתתפות הנמוך יחסית בשוק העבודה (ספיבק, 2012).

מצבה הכלכלי של האוכלוסייה המבוגרת בישראל אינו מן המזהירים. ישראל נמצאת בין המקומות האחרונים במדינות ה OECD מבחינת רווחת האוכלוסייה המבוגרת ויכולתה הכלכלית (מכטיגר, 2013). בשנת 2013 נמצאו 23 אחוז ממשפחות שבראשן עומדים בני 65 ומעלה, מתחת לקו העוני. יש לציין שבשנת 1980 עמד אחוז הזכאים להשלמת הכנסה על 45 אחוז, כלומר חלה ירידה משמעותית. קצבאות הזקנה ותשלומי השלמת הכנסה מסייעים למעל 53 אחוז מהמשפחות שצוינו מעלה, לצאת ממעגל העוני. 22 אחוז מהזקנים מצליחים רק לעיתים לכסות את הוצאותיהם החודשיות ו 5 אחוז לא מצליחים כלל. (ברוקדייל, 2015). שיעור הזקנים המקבלים פנסיה ואינם עובדים עומד על 43 אחוז מכלל האוכלוסייה הזקנה, אצל הגברים 50 אחוז ואצל הנשים 39 אחוז. גם בפרמטר של הקשישים המוגבלים, שאינם מסוגלים לטפל בעצמם ונזקקים לסיוע בעולות היומיומיות חל גידול משמעותי (פי 2.5), במהלך 20 השנים האחרונות. כיום הוא עומד על 8 אחוזים מכלל האוכלוסייה של הקשישים (אינס-קניג, 2004). הערים בהן האחוז הגבוה ביותר של אוכלוסייה זקנה הינן ירושלים (במקום הראשון) ולאחריה תל אביב וחיפה. 39 אחוזים מכלל האוכלוסייה המבוגרת גרים בשמונה הערים הגדולות במדינה.

התמורות הדמוגרפיות המשפיעות על הביטחון הסוציאלי של הקשיש בישראל
התמורות הדמוגרפיות המשפיעות על הביטחון הסוציאלי של הקשיש בישראל

הזדקנותה הגוברת של האוכלוסייה טלטלה בסוף המאה הקודמת את מערכת הביטחון הסוציאלי וחייבה הנהגת שינויים בכל הנוגע לזכויות הזקנים. זאת מאחר שהשינויים הדמוגרפיים הגדילו מאד את היקף ההוצאה הציבורית-חברתית בתחום קצבאות הפנסיה והזקנה (אינס-קניג וסבטו, 2004). כמובן בין גורמי השונים, כפי שהוזכרו לעיל, ניתן למצוא את העלייה בתוחלת החיים, ירידה בילודה, יחס-התלות המשתנה, והזדקנות האוכלוסייה המבוגרת עצמה- כלומר הארכת התקופה שלאחר הפרישה. כל אלו משמעם הארכת תקופת תשלומי הקצבאות בזקנה על-ידי המדינה, מעבר למועד לפיו חושב שיעורה, כמו גם ערבות לתשלומי פנסיה בסכומי עתק ולאורך זמן. זאת ועוד, העלייה של שנות ה-90, במסגרתה עלו ארצה קשישים רבים, מעוטי יכולת כלכלית, גם היא הכבידה מאד על מערכת הביטחון הסוציאלית, על רקע אי צבירת זכויות מספקות וחוסר היכולת להשתלב במעגל העבודה בגילם המתקדם בנוסף לאי ידיעת השפה והתרבות המקומית. גורם מרכזי נוסף המכביד על המערכת הפנסיונית הינו קליטה של מספר רב של עובדים זרים, הגורמים להפלטות ממעגל העבודה של עובדים רבים, בעיקר מהשכבות הסוציו אקונומיות החלשות ובעלי השכלה נמוכה, שאינם מסוגלים להתמודד עם השכר המשולם לעובדים הזרים ומכבידים על מערכת הביטוח הלאומי וקצבאות האבטלה. (קניג, 2004).  נטל כביר זה מעיק על המערכת הציבורית שנאלצת לעמוד בתשלומים גבוהים מאד מאשר בעבר, נוסף על הארכת התשלומים למקבלי הקצבאות עקב העלייה בתוחלת החיים. יש לזכור, כי אוכלוסייה זו צורכת גם שירותים נוספים, כגון שירותי בריאות, שגם אותם על המדינה יהיה לספק לאורך זמן ארוך יותר, כגון אשפוזים ותרופות, כך שהנטל על המערכת הכלכלית-ציבורית-חברתית הפך לאתגר משמעותי בפתחה של המדינה, המצריך התייחסות דחופה ומענה (דורון וקורבר, 2016).  כחלק מהמענה לבעיות שנוצרו ולצורך הורדה מסוימת של הנטל ממערכות התמיכה הסוציאלית, הוחלו החמרות רבות על קבלת דמי אבטלה . החמרות אלו הביאו בשלב ראשון לירידה במספר מבקשי אבטלה, ממוצע חודשי של מעל 100,000 מבקשי אבטלה ב 2001 לממוצע של פחות מ 70,000 בשנת 2003. אולם במקביל לכך ממשיך לעלות מספר הלא מועסקים וכתוצאה מהחמרת הקריטריונים לקבלת קצבת אבטלה, עוברים חלק מהמובטלים למערכת של הבטחת הכנסה וקצבות נכות ברמות שונות.  בנוסף לכך מבוצעים מבצעים ממוקדים להוצאת עובדים זרים בלתי חוקיים מישראל ופינוי קומות העבודה שנוצרו לאוכלוסיות מקומיות חלשות על מנת להוציאן ממעגל קצבאות האבטלה. (אינס-קניג וסבטו, 2004).

להצעת מחיר עוד היום

    למה לבחור בנו?

    שירות אישי

    אנחנו מתחייבים להמשיך ולשמור על קשר גם לאחר מסירת העבודה.

    שירות אישי

    כל בעיה שתתגלה, כל פגם שימצא – אנחנו כאן בשביל לפתור ולעזור, כי ההצלחה שלכם היא ההצלחה שלנו!

    מקצועיות

    התחייבות לכותבים מקצועיים, איכותיים ואמינים בעלי תארים אקדמיים.

    מקצועיות

    אנו מקפידים על איכות הכותבים שלנו באמצעות תהליך גיוס קפדני.

    איכות ומקוריות

    התחייבות מלאה למקוריות ולעבודה איכותית בהתאם לדרישות הסטודנט.

    איכות ומקוריות

    כל עבודה שנמסרת ללקוח עוברת בקרה אקדמית ובדיקת מקוריות לפני שנמסרת ללקוח.

    מה הלקוחות שלנו חושבים עלינו?

    תודה רבה לגל על העבודה באקונומטריקה. עד הרגע האחרון לא האמנתי שזה עד כדי כך פשוט. שמחתי לראות שטעיתי. תודה גדולה גם למיכל על הסבלנות הרבה והמקצועיות. ישר כח!
    מאור, האוניברסיטה הפתוחה
    רציתי לעדכן שקיבלתי 89 בסמינריון במימון. תמסרו תודה גדולה לאורטל על ההשקעה והזמן. נתראה בסמינריון הבא.
    מיכל, המרכז הבינתחומי הרצליה
    למיכל, רציתי להודות לך ולדורון על הסמינריון המושקע והיחס האישי. אני לא יודעת מה הייתי עושה בלעדיכם. קיבלתי 92 בסמינריון במוסר ועסקים עם המנחה הכי קשה פתוחה!
    אלכס, הקריה האקדמית אונו

    שתפו ברשתות החברתיות