סמינריון משפטי בדיני עבודה מכיל פרקים רבים. הכתיבה היא כתיבה משפטית וצריכה להפנות למראי מקום של חקיקה ופסיקה. אצלנו תוכלו למצוא תמיכה מלאה בעבודות משפטיות על ידי צוות משפטנים מלומד ומנוסה.
פה יש דוגמא יפה לחלק סקירה של הליך השימוע – זכות השימוע – סיכום חלק ב’- מתוך סמינריון בנושא זכות השימוע
עבודה זו מפורסמת באתר לאחר שקיבלנו הסכמה של בעלי זכויות היוצרים בעבודה לעשות בה שימוש. העבודה לצורך התרשמות ולמידה בלבד. אין להסיק מהאמור כי עבודה זה נכתבה על ידי צוות האתר ובהחלט ייתכן שלא כך הדבר.
דיני עבודה – סמינריון במשפטים – זכות השימוע – סיכום – חלק ב’
אני סבור כי ההכרה בזכות השימוע חשובה לאין ערוך בעיקר בעידן הקפיטליסטי שבו הכלכלה הגלובאלית מכתיבה סדרי עדיפויות דורסניים מצד מעסיקים אשר בהעדיפם כוח עבודה זול נוטים לרמוס ללא רחם את זכויות עובדיהם.
בהמשך לאמור , עולה אם כן שאלה האם זכות השימוע במתכונתה הנוכחית ריקה מתוכן הלכה למעשה, האם המעסיק כיום מקיים את השימוע אך ורק כדי לצאת חובה ואין לו השפעה למעשה על הליך הפיטורים, בכל הקשור לאדם פרטי בחברה הרי שנראה כי זה המצב (ברור לי כי במקום בו קיים ועד עובדים והסכמים קיבוציים הדברים שונים) , לאור הסקירה בעבודה הנ”ל, יש מקום לטעמי לעשות שינוי בזכות השימוע ובדרך בה היא מיושמת בין העובד למעביד, לטעמי יש מקום לתמרץ את המעביד לקיים את זכות השימוע כהליך מהותי ולא פורמלי, בלבד, לבל נשכח כי העובד זכאי לזכות לערעור ו/או לטעון כנגד הפיטורים , אשר ללא ספק פוגעים בעובד בפן הכלכלי והאישי וזאת לצד האפשרות לתת למעביד לנהל את עסקיו לפי ראות עייניו ובוודאי כאשר הפיטורים הינם מוצדקים משיקולים כלכליים ו/או מקצועיים.
אני סבור כי לצד שיקולי היעילות חשובה גם הדרך בה מתייחסים לעובדים ובהגינות שמפגין המעסיק כלפיהם , הפעלת מנגנונים כמו שימוע , הנמקה ומו”מ[1] עוזרים לעובד להרגיש כי במעשיו יכולת להשפיע על המעביד ומותירים בו תחושת הוגנות אותה יש לקדם ולייעל בין היתר גם בזכות השימוע.
לצד התמריצים יש מקום להוביל שינוי חקיקתי ו/או
פסיקתי , בו בתי הדין האזוריים לעבודה יטילו על מעבידים אשר הוכח שלא קיימו את
הליך השימוע ו/או חרצו את גורלו של העובד טרם השימוע, קנס ו/או פיצויים משמעותיים.
ברור כי במצב הדברים הנוכחי פיצויים בגובה 5,000 ₪ לא נותנים מענה למצב הקיים כיום
בישראל.
[1] הסברים התנהגותיים למשפט העבודה ויחסי עבודה , שרון רבין מרגליות , משפט ועסקים ג, התשס”ה , עמ’ 155.
[1] מילון ‘רב מילים’ המקוון: http://www.ravmilim.co.il
[2] דוידוב, ג’ (2010). עובדי קבלן בבתי הספר. בתוך: הפרטה ומסחור בחינוך הציבורי בישראל. רעננה. רמות. ע’ 152.
[3] מילון ‘רב מילים’ המקוון: http://www.ravmilim.co.il.
[4] בן-ישראל, ר’ (1995). בטחון סוציאלי בשנת 2000. שנתון משפט העבודה. 15. ע’ 23.
[5] בן-ישראל, ר’ (2000). ע’ 193.
