סמינריון דיני עבודה – משפט משווה בארה”ב

סמינריון משפטי בדיני עבודה מכיל פרקים רבים. הכתיבה היא כתיבה משפטית וצריכה להפנות למראי מקום של חקיקה ופסיקה. אצלנו תוכלו למצוא תמיכה מלאה בעבודות משפטיות על ידי צוות משפטנים מלומד ומנוסה.

פה יש דוגמא יפה לחלק סקירה של הליך השימוע – משפט משווה בדין בארה”ב– מתוך סמינריון בנושא זכות השימוע

עבודה זו מפורסמת באתר לאחר שקיבלנו הסכמה של בעלי זכויות היוצרים בעבודה לעשות בה שימוש. העבודה לצורך התרשמות ולמידה בלבד. אין להסיק מהאמור כי עבודה זה נכתבה על ידי צוות האתר ובהחלט ייתכן שלא כך הדבר.

דיני עבודה -זכות השימוע – משפט משווה בדין בארה”ב

בארצות הברית גם נהוג להנהיג זכות שימוע אך לא רק. הדרישה היא כי המעסיק שבחר לפטר את עובדו יצטרך להרים את נטל ההוכחה באשר לעוצמת הנזק שגרם העובד.

בנסיבות אלו צריך המעביד להוכיח כי העובד המועמד לפיטורים נקט באחת ההתנהגויות הנחשבות כפסולות ומהוות לפיכן עילה מוצדקת לפיטורים. אולם הזנחת התפקיד, גסות-רוח או הגשת תביעה נגד המעביד לא ייחשבו תמיד ל”התנהגות לא-הולמת”[1]. לבתי-המשפט ניתן אם כן טווח רחב של שיקול- דעת ביציקת התוכן לקביעה הכללית כי רק “סיבה מוצדקת” מהווה עילה לגיטימית לפיטורים.

זכות השימוע בארה”ב[2] מקבלת משנה תוקף בעיקר כאשר מדובר בפיטורים במגזר הציבורי ופחות דגש מושם על נושא זה במגזר הפרטי[3] וזאת בשים לב לתיקון בחוקה[4] שקובע כי זכות השימוע הינו אמצעי להגן על האיטרס הכלכלי של העובד במקום עבדותו ועל כן לרוב מדובר במשרות ציבוריות, ראה בעניין זה פרשת BOARD [5]שם נפסק כי נדחתה תביעתו של מרצה אשר הועסק למשך שנה אחת ולא זכה לקבל שימוע טרם הפיטורים, ביהמ”ש קבע כי במקום בו ישנה ציפייה סובייקטיבית בלבד (של העובד) הרי שאין זכאות למשרה ואין צורך לערוך שימוע. ביהמ”ש מרחיב וקובע כי במקום בו ישנה ציפייה אובייקטיבית לחידוש חוזה העבודה ו/או המשך העסק הרי שיש מקום לשימוע טרם איבוד המשרה ו/או הפסקת ההתקשרות מצידו של המעסיק.

בהמשך לאמור, ניתן לזהות כי בדין האמריקאי , זכות השימוע אינה חובה ומתקיימת רק במקרים ספצייפים אשר לרוב קשורים במשרות ממשלתיות ארוכות שנים. בניגוד לישראל בו כל אדם זכאי לזכות השימוע טרם הפיטורים הרי שבארה”ב אין לכך הכרח.

יחד עם זאת , כפי שניתן לזהות מפסקי הדין הנ”ל , זכות השימוע כפי שהינה באה לידי ביטוי בדין האמריקאי זוכה למעמד בעל משמעות אל מול המעביד , ראה בעניין זה פרשת [6]BISHOP, שם ביהמ”ש פסל הסדר המעניק לעובדים קביעות מותנית, החוק למעשה היה עוקף את זכות השימוע, מאחר ועובד אשר היה מסיים את חוזה עבודתו, והיה צריך להמשיך בחוזה חדש היה נתון להחלטת המדינה באשר לפיטוריו ללא כל זכות שימוע.

בדין האמריקאי עולה סוגייה נוספת בפרשת MATHEWS[7], שם נקבעה ע”י ביהמ”ש מערכת איזונים לשם קביעת הצורך בשימוע וזאת תוך התחשבות בזכותו של העובד למשרה ממשלתית, האינטרס בהגינות ניהולית ומניעת עלויות מיותרות.

ראה יישום מערכת אינטרסים זו בפרשת GILBERT[8], שם נדונה פרשה של עובד ציבור אשר הואשם במס’ מקרים של החזקת סמים , הושעה מעבודתו ובהמשך פוטר ללא זכות השימוע, ביהמ”ש, בניתוח נסיבות המקרה קבע  כי בבדיקת מערכת האינטרסים המצדיקה את זכות השימוע , עולה כי לא היה צורך במקרה דנן בזכות השימוע וזאת לאור מעשיו של העובד ומעילתו באמון הציבור (העובד היה איש ביטחון).  

ניתן ללמוד כי הדין האמריקאי מיטיב ליישם את זכות השימוע , אינו מייתר אותה וניתן להבחין כי נעשה בה שימוש תוך הדגשת האינטרס הכלכלי תועלתני של הצדדים . מהפסיקה המפורטת לעיל, עולה כי הדין האמריקאי מחייב התייחסות מלאה לשימוע , ויטיל סנקציות לכל מעביד אשר לא יאפשר לעובד את זכות הטיעון, לטעמי זכות השימוע מיושמת היטב בדין האמריקאי מאחר ולמיטב הבנתי , זכות הטיעון במסגרת השימוע ניתנת לעובד עוד קודם להחלטת המעביד על המשך העסקה, מתום תחושת הוגנות ומחויבות כלפי העובד.

[1] ראה, לדוגמה, את פסק-הדין של בית-המשפט העליון במדינת אילינוי במקרה של: Mitchell v Jewel Food Stores, 568 N.E.2d 827 (III. 1990. בתוך: לובוצקי ופרנקל. (2005). ע’ 173. ה”ש. 53.

[2] לצאת ידי שימוע – עקרון השימוע במבט אנליטי , מיכל הורוביץ

[3] ראו: ‎Steven Mitchell Sack The Employee Rights Handbook The Essential Guide for People on the job (Warner Books, 2000) 315-331. על “פיטורים לא-הוגנים” ראו: Ibid, at pp. 259-263. בתוך: לובוצקי ופרנקל. (2005). ע’ 173.

[4] התיקון הארבעה עשר לחוקה

[5] BOARD OF REGENTS V ROTH,408US 564 (1972)

[6] BISHOP V WOOD 426 U.S 341 (1976)

[7] MATHEWS SECRETARY OF HEALTH EDUCATION AND WELFARE V ELDRIDGE 424 US319 1976

[8] GILBERT V HOMAR 520 US 924 1997