טרור: מושגי יסוד – דאעש מול חמאס – סמינריון עיוני

בסמינריון עיוני במדעי המדינה או יחב”ל נמצא בדרך כלל כמה פרקים תיאורטי אשר מהווים את סקירת ספרות . הכתיבה היא בהתאם לכללי הכתיבה במדעי החברה (APA) וצריכה להפנות למראי מקום של מאמרים בעברית ובאנגלית. אצלנו תוכלו למצוא תמיכה מלאה בעבודות במדעי המדינה או ביחבל על ידי צוות כותבים מצטיין במדעי החברה.

פה יש דוגמא יפה לחלק מסקירת הספרות מתוך עבודה מלאה בנושא דאעש מול חמאס

עבודה זו מפורסמת באתר לאחר שקיבלנו הסכמה של בעלי זכויות היוצרים בעבודה לעשות בה שימוש. העבודה לצורך התרשמות ולמידה בלבד. אין להסיק מהאמור כי עבודה זה נכתבה על ידי צוות האתר ובהחלט ייתכן שלא כך הדבר.

טרור: מושגי יסוד

נושא הטרור ואירגוני הטרור אינו תופעה חדשה אולם מחקר התחום הינו תחום חדש יחסית שהתפתח בשלושת העשורים האחרונים בלבד. הסיבות לכך הינן בעיקר הקושי בהגדרה מדויקת וחד ערכית למושג הטרור, הקושי באפיון השחקנים הראשיים בתחום ונושא הסובייקטיביות באופן תפישת אירגוני טרור בעולם. בחלק מהמדינות ארגוני הטרור נתפשים כארגון צבאי לכל דבר וכלוחמים למען החופש והצדק. קיימות הרבה הגדרות למושג טרור רובן דומות למדי אחת לשנייה. הגדרת הטרור הינה שימוש מכוון באלימות כנגד אזרחים או גורמים שאינם לוחמים וזאת במטרה להשיג מטרה פוליטית מסוימת. ההבדל המשמעותי הקיים בין פעולה צבאית לפעולת טרור הינו במשמעות של הפעולה: הטרור מתרחש על במה מוגדרת מראש עם קהל יעד מתוכנן, אינו בעל ערך או חשיבות מבחינה צבאית ומיועד בעיקר לצורך העברת מסר לקהל יעד שנבחר מראש (Cronin, 2006). קיימות מספר גישות להבחנה בין אירגוני טרור שונים. האבחנה הינה לפי הפרמטרים של מידת התמיכה הציבורית לה זוכה הארגון, מצבו הכלכלי, מקורות המימון ורמת השליטה שלו באוכלוסייה האזרחית ובתשתיות, באזור שבו הוא מקיים את שלטונו. אבחנה נוספת בין סוגי ארגוני טרור (Cronin, 2006) הינה באופן שבו ארגון טרור חדל להתקיים: כישלון בהעברת האידאולוגיה לדור הבא, מעבר והפיכה לתנועה לגיטימית מבחינה פוליטית, אובדן הלגיטימציה הציבורית הן בשטחי השליטה של הארגון או מחוצה להם, מעבר הארגון לתצורה אחרת, כישלון במימוש של היעדים המרכזיים באידאולוגית הארגון ומות המנהיג של הארגון ללא יורש.

תמליל מפגש ראשון 1 קבוצת "האדומים" - שילוב טכנולוגיה בהוראות מתמטיקה
תוכן עניינים ומבוא – דאעש מול חמאס – סמינריון עיוני

נושא הטרור אינו נושא חדש וקיים כבר מהתקופות הקדומות. לאחרונה בעידן המודרני תופש הטרור מקום גדל והולך ברב ההוויה הגלובאלית, ככלי להשגת אמצעים על ידי קיצוניים ופלגי שוליים בחברה ועל ידי מיעוטים מדוכאים במדינות שונות. הטרור מוגדר כהפעלת אלימות כנגד אזרחים לצורך השגת מטרות פוליטיות. קיימים מספר סוגים של טרור כגון הטרור המדיני, הטרור האידאולוגי והטרור הדתי.

Rapoport (1983) מגדיר חמישה גורמים סביבתיים מרכזיים המשפיעים על פעילות ארגון טרור:

מערכת בינלאומית – קיימת השפעה חזקה של אירועים בינלאומיים כגון משברים כלכליים, עליית מעצמות, תמיכה של מדינה בטרור מבחינה פוליטית, אידאולוגית כלכלית או מבצעית.

תמיכת האוכלוסייה – ככל שתמיכת האוכלוסייה המקומית גבוהה יותר כך קל יותר לארגון הטרור בגיוס פעילים, משאבים מקומות מסתור וכדומה המקלים על פעילותו בשטח.

פעילות המדינה – צורת הפעילות של המדינה שבתחומה פועל הארגון ואופי הפעילות משפיעים על צבירת הכח או ההיחלשות של הארגון. פעילו התקפית יזומה, פעילות מודיעינית ואף הגעה להסדרים או ויתורים, יגרמו להחלשת כוחו של הארגון.

המצב הפנים ארגוני – מאבקי כח ושליטה בתוך הארגון, לכידות הארגון ותפקוד הגופי השונים בו ישפיעו על רמת ויכולות הפעילות.

מצב בין אירגוני – קיום של מספר ארגוני טרור באותה זירה, הפועלים למען אותה אידאולוגיה או אידאולוגיה דומה, מערכת היחסים וקשרי הגומלין והיריבויות בין הארגונים משפיעים ישירות על היקף הפעילות של הארגון.

העבודה סוקרת בחלקה הראשון את מושג הטרור והגדרותיו השונות כולל סיבות מרכזיות להתפתחות תנועות טרור והגורמים המרכזיים המעודדים צמיחה של ארגוני טרור.

בחלקה השני מובאת סקירה של שלושת סוגי הטרור המרכזיים: טרור מדיני, המופעל בדרך כלל על ידי קבוצות מיעוטים בתוך מדינה מהצורך לקבלת עצמאות, או על ידי המדינה כנגד המיעוטים החיים בתוכה. טרור אידאולוגי הנובע מאמונה באידאולוגיות קיצוניות וההכרה שלהשגתן נדרשים אמצעים אלימים (כמו למשל החלפת סוג שלטון במדינה). וטרור דתי המבוסס על אידאולוגיות דתיות ופנאטיות, כאשר ניתנת לאחר מכן הרחבה לנושא הטרור הדתי. מקורותיו, הסיבות לקיומו והגדרות מרכזיות לטבעו על ידי בחינת שלוש השערות יסוד בתחום.

בחלקה הבא של העבודה מוצגת השוואה בין שני ארגוני טרור סוניים קיצוניים: המדינה האסלאמית (דאעש), הנמצאת כיום בנסיגה והצטמצמות במלחמתה מול הקואליציה, וזאת לאחר שהטילה את אימתה על רוב העולם המוסלמי בחמש השנים האחרונות והגיעה לשיא כוחה והתפשטותה הפיזית בסוף שנת 2014  וארגון החמאס הפועל מרצועת עזה ונמצא בעימות כמעט מתמיד עם ישראל מאז עלייתו לשלטון והשתלטותו על הרצועה בשנת 2007. ההשוואה בין שני הארגונים  כוללת אידאולוגיה, מאפיינים מדיניים, כלכליים, צבאים וחברתיים, ותפישתם של ארגונים אלו בעיני מדינות מערביות בעולם ומדינות מוסלמיות.

צריכים עבודה אקדמית?

קבלו עבודה 100% מקורית, שנכתבה ע”י כותב מצטיין. החזר כספי מובטח

* בהשארת כתובת מייל הנך מאשר קבלת הודעות ודיוורים שונים מהאתר לרבות מבצעים, טיפים והצעות שיווקיות