מבוא בעבודה סמינריונית


כתיבת מבוא בעבודה סמינריונית

מבוא בעבודה סמינריונית הוא החלק הראשון של כל עבודה שתעשו. עבודה סמינריונית מאפשרת להתעמק בסוגיה ספציפית ולערוך בה מחקר. מבנה העבודה דורש הקפדה על נוהלי ההגשה ועל כללי הכתיבה המקובלים בעבודה מדעית, השונים מאוד מחיבור רגיל או ממאמר בעיתון.

[contact-form-7 id=”22474″ html_class=”use-floating-validation-tip” title=”טסט” title=”coupon50″]

הדרישה היא להתמקד בנושא משמעותי מחיי היום-יום, תוך השוואה לתיאוריות קודמות, ולאפשר לסטודנט לבחון דרכי התמודדות, גישות ועמדות שונות בנושא בצורה של ניתוח, חקירה, פיתוח רעיונות, סוגיות וכדומה.

בכתיבת העבודה יש לתת ביטוי לכישורים האקדמיים, כגון: יכולת הבנה וניתוח של טקסטים מדעיים, מציאת מאמרים אקדמיים, הבחנה בין עיקר לטפל, חשיבה ביקורתית, יכולת תכנון וביצוע של הפרוייקט (כמו תוכנית עבודה), וכתיבה אקדמית רהוטה. בנקודה זו נזכיר שעובדים איתנו כותבים מהשורה הראשונה בעלי תארים מתקדמים ויש לנו ניסיון של אלפי עבודות

ישנם שני סוגים של עבודות סמינריוניות – עבודה עיונית, ועבודה אמפירית.

במבוא לעבודה סמינריונית עיונית חשוב להתייחס לנקודות הבאות:

הקדמה והגדרת הבעיה / הנושא הצגת רקע כללי, הצגת הבעיות, הפתרונות וגישה אישית, מהם תחומי העבודה – במה תתמקד באילו נושאים תעסוק, ואילו נושאים יישארו מחוץ לתחום העבודה.

בכתיבת המבוא מומלץ לתת מענה לשאלות:
1) על מה מדובר?
2) מה הינך מתכוון לעשות בפרוייקט?
3) מדוע מוצדק להשקיע זמן בביצוע הפרוייקט?

היקף כתיבת המבוא הוא בין עמוד אחד לשני עמודים.

הצטרפות למועדון לקוחות Write2Me

 

במבוא בעבודה סמינריונית אמפירית יש לכלול במבוא גם את הרקע התיאורטי לעריכת המחקר, שאלת המחקר (המתייחס לשאלה- מה רוצים לחקור?), השערת המחקר (המתייחסת לשאלה- מה מצפים למצוא?). כמו כן, יש להציג בקצרה את הספרות מתחום המחקר הרלוונטית. כמו בעבודה העיונית, סגנון הכתיבה הוא התמקדות בעיקר, והצגת הקשרים בין טענות החוקרים.

איך כותבים מבוא? מה צריך להיות שם? ממה להזהר?
כתיבת מבוא בעבודה – כל הטיפים והדרכים לעשות זאת כמו שצריך

הצגת ספרות המחקר בעבודה אמפירית יכולה להשתלב במבוא או בפרק נפרד מיד לאחריו. היקף כתיבת המבוא וסקירת הספרות הוא עד ארבעה עמודים (לדוגמא: עמוד מבוא אחד ושלושה עמודי סקירת ספרות, או- שלושה עמודי מבוא הכוללים רקע תיאורטי).

חשוב לציין כי השערת המחקר מתייחסת לאופי הממצאים או הקשרים בין המשתנים, המבוססת על הספרות המחקרית ונבדקת במחקר הנוכחי, לכן היא צריכה לבוא רק לאחר סקירת הספרות המחקרית.

בשני המקרים רצוי לכתוב את המבוא רק לאחר עיון במקורות, בספרות המחקר, וכתיבת פרקי העבודה.

לאחר כתיבת מבוא בעבודה סמינריונית נשאל את עצמנו:

1. האם המבוא כתוב באופן שניתן לדעת למה כדאי לקרוא את העבודה?
2. האם המבוא מציג את חשיבות הנושא / הבעיה / הפרוייקט?
3. האם התיאור כולל רקע כללי של הנושא / הבעיה, כולל מושגי יסוד?
4. האם מוגדרים תחומי העבודה – במה העבודה תתמקד ובמה לא?
5. האם המבוא מציג את גישתו האישית של כותב הפרוייקט בנושא?
6. האם ישנם רמזים להשלכות האפשריות של נושא העבודה?

לסיכום,  המבוא מהווה את השער לעבודה הסמינריונית, הוא מלמד את הקורא על המסגרת התיאורטית עמה אנו עומדים להתמודד, נושאי המחקר ובעצם מהווה מעין קדימון לקראת הבאות. את המבוא לעבודה נכתוב בשלבים האחרונים של העבודה לאחר שמסגרת העבודה ותחולתה ידועים.

צריכים עבודה אקדמית?

קבלו עבודה 100% מקורית, שנכתבה ע”י כותב מצטיין. החזר כספי מובטח

* בהשארת כתובת מייל הנך מאשר קבלת הודעות ודיוורים שונים מהאתר לרבות מבצעים, טיפים והצעות שיווקיות