מגבלות המחקר לדוגמא של עבודה אמפירית לבחינת הקשר בין אירועי טרור להתנהגות מניות.
עבודה זו מפורסמת באתר לאחר שקיבלנו הסכמה מלא של בעלי זכויות היוצרים בעבודה לעשות בה שימוש. העבודה לצורך התרשמות ולמידה בלבד. אין להסיק מהאמור כי עבודה זה נכתבה על ידי צוות האתר ובהחלט ייתכן שלא כך הדבר.
מגבלות המחקר בעבודה אמפירית לבחינת השפעת אירועי טרור על מניות.
ברב המחקרים הבודקים את השפעות הטרור נוקטים החוקרים באחת בשתי גישות ניתוח שונות, ניתוח של רגרסיות על סדרות עתיות (Time Series) או ניתוחי אירוע (Event Study). היתרון בניתוח מהסוג הראשון הוא ראשית, בכך שאין בהכרח צורך בחלון זמן נקי ונטול רעש בין האירועים, דבר המאפשר לבחון את השפעתם של אירועים גם אם התרחשו בסמיכות זמנים. בנוסף על כך בניתוח זה קל יותר לפרק את השפעת הטרור לגורמים וניתן לבדוק ביתר קלות השפעה דיפרנציאלית של משתנים שונים. החיסרון בשיטה זו הוא מורכבותה האקונומטרית הדורשת לעיתים מניפולציות וטכניקות סטטיסטיות ברמה גבוהה (מעבר לרמה של עבודה זו) בכדי לפתור בעיות שונות (רעש, מחזוריות, אי-לינאריות). מנגד גישת הניתוח השניה, ניתוחי אירוע, עשויה להיות מוגבלת ביכולתה להתמודד עם סמיכות או חפיפה של אירועים שונים אולם יתרונה הוא בפשטותה, מה גם שהתוצאות המתקבלות בעזרת תצוגה גרפית של תשואת יתר בד”כ קלות ונוחות יותר לניתוח. בעבודה זו ננקוט בשתי גישות ניתוח אלו גם יחד כאשר כל ניתוח יבוצע בנפרד.
כמו כן, בניתוח באמצעות חקר אירוע (event study) לא השתמשנו בכל סט הנתונים וזות משום שאסור שתהיה חפיפה בין אירועים. תנאי זה של מקינלי היווה אתגר מרכזי בעבודה, משום קיימים אירועים רבים הנמצאים בסמיכות זה לזה ולכן לא יכולים לענות על תנאי של 20 ימים לפני ואחרי וגם על תנאי אי חפיפה בין אירועים. על מנת להתמודד עם התנאי הגדרנו חמישה פרקי זמן מינימאליים ללא אירועי טרור בהם נבחן את השפעת האירועים. פרקי הזמן שנבחנו הם: 1, 5, 10, 15 ו- 20 ימים, כאשר ככל שפרק הזמן המינימאלי בין אירועי הטרור קטן מספר אירועי הטרור במדגם גדל כפי שניתן לראות בטבלה מספר 5 שלהלן:
בעיה נוספת בניתוח הסדרה העתית היא בעיית ההנדוגניות אשר עשויה להיווצר בניתוח חלק קטן מן המניות. 2 ממניות הביטחון (פ.מ.ס ואלביט), מניית תיירות אחת (אל-על) ושלוש מניות הביקורת (טבע, כי”ל ופועלים) מופיעות כחלק ממדד ת”א 100 אשר נבחר על-ידינו כתיק השוק. מאחר וברגרסיה על מניות אלו המשתנה המוסבר מחושב כחלק מהמשתנה המסביר הרי שלכאורה קיימת בעיה של אנדוגניות. אולם, ראשית לגבי מניות הביטחון והתיירות, רק בחלק קטן מהן מתעוררת הבעיה ולכן התוצאות שהן ממוצע על-פני כלל המניות בקטגוריה לא אמורות להיפגע בצורה ניכרת. שנית משקלן הנוכחי של המניות שלעיל במדד ת”א 100 הוא כדלקמן: טבע וכי”ל – 9.5%, פועלים – 6.6%, אלביט – 2.8%, פ.מ.ס ואל-על – 0.19%. לא הסתייע בידינו להשיג את משקלן של המניות במדד בתקופת המחקר הרלוונטית אולם אנו מניחים כי השינוי שחל בהן לא אמור להיות משמעותי. לפיכך עבור מניות הביטחון והתיירות שבקבוצה זו, משקלן במדד נמוך במידה כזו שלהערכתנו לא אמורה להתעורר בעיית אנדוגניות אשר תפגע באופן משמעותי, אם בכלל, בתוצאות הכוללות. לגבי מניות הביקורת ייתכן שהתוצאות שנקבל מוטות במידה מסוימת עקב השפעתו של המשתנה המוסבר על תיק השוק, אולם בדיקה מדגמית שערכנו בעזרת מניות של חברות קטנות יותר אשר אינן מופיעות במדד ת”א 100 ואשר אינן שייכות לענף הביטחון או התיירות הניבו תוצאות דומות לאלו של קבוצת הביקורת. לפיכך אנו טוענים כי במקרה זה לא קיימת בעיה משמעותית של אנדוגניות והתוצאות המתקבלות הינן מובהקות ותקפות מתודולוגית.