סיכום בעבודה סמינריונית בד”כ עובר על כל העבודה, משלב הסקירה ועד לחלקה האחרון של העבודה האקדמית. בסיכום נכתוב מה עשינו, מה היו המטרות ומה הצלחנו או לא הצלחנו להראות בעבודה. אפשר גם בסיכום לכתוב דעה אישית ולעשות רפלקציה לעבודה
פה יש דוגמא יפה לפרק סיכום בעבודה סמינריונית בניהול בינ”ל .
עבודה זו מפורסמת באתר לאחר שקיבלנו הסכמה של בעלי זכויות היוצרים בעבודה לעשות בה שימוש. העבודה לצורך התרשמות ולמידה בלבד. אין להסיק מהאמור כי עבודה זה נכתבה על ידי צוות האתר ובהחלט ייתכן שלא כך הדבר.
סיכום, דיון והצעה למחקר עתידי
בעבודה זו נעשתה בחינה של נושא השפעת ההכשרה, המשפחה והמתחים על מוצבים בחו”ל. בתחילה נבחן הרקע התיאורטי לנושא – הרקע ההיסטורי וחשיבות הנושא, התייחסות החברות הרב-לאומיות לנושא המוצבים, סוגים שונים של מוצבים (מטעם החברה ומטעם עצמם), תפקיד המשפחה בחיי המוצבות, מהו כשלון מוצב, גורמים להגברת הצלחת המוצב ועוד.
המיקוד של העבודה הוא כאמור בהשפעות של ההכשרה, המשפחה והמתח על הצלחת המוצב. הצלחת המוצב היא פונקציה של יכולות אישיות של המוצב שצריכות להיות ברמה מספקת וגורמים סביבתיים אחרים המאיטים או מאיצים את הסתגלותו של המוצב לסביבה לסביבה החדשה, שהמטרה היא לגרום למוצב בסופו של יום “להרגיש כמו בבית”, אפילו שהוא נמצא רחוק רחוק מעבר לים.
מהר מאוד נתגלתה תמונה בה כל שלושת הגורמים: הכשרה, משפחה ומתח שזורים באופן מובנה האחד בתוך השני. כך לדוגמא היעדר הכשרה הכשרה מספקת גורמת לבעיות הסתגלות במשפחה (Sreeleakha & Nateson, 2011), בעיות במשפחה גורמות למתח (Shoepp & Fortenlechner, 2010) והמתח עשוי לגרום לכשלון המשימה(Rosenbush & Cseh, 2012). כך, נוצרה מעיין שרשרת של אירועים שלכל אחת מהם תפקיד מכריע.
ההכשרה שמקבל המוצב היא בהיבט זה אקסוגנית לתהליך, שכן או שהמוצב קיבל הכשרה מתאימה או שמנעו ממנו הכשרה כזו, ההחלטה היא כאמור בידי החברה וההחלטה הזו משפיעה גם על המשפחה וגם המתח של המוצב. לעומת זאת, ההשפעות של המתח והמשפחה מזינות אחת את השניה. מתח בעבודה, או מתח כללי של המוצב גורם למתח במשפחה ועשוי לזלוג גם לשאר בני הבית (Weeks, Weeks & Willis-Muller, 2009), ובאופן הפוך לחלוטין המשפחה משפיעה על המתח של המוצב וקיימת זליגת מתח מהמשפחה למוצב (Halsberger & Brewster, 2008).
שני הגורמים הללו עשויים להשפיע באופן חיובי על הצלחת המוצב, מתח תחרותי בעבודה עשוי לגרום למוצב להשקיע יותר מאמץ בעבודה (Firth, Chen, Kirkman & Kim, 2013) ואילו המשפחה עשויה להשפיע באופן חיובי על המוצב (Shoepp & Fortenlechner, 2010).
שאלת המחקר שליוותה את העבודה היא: השפעת מאפייני המשפחה וההכשרה הבין תרבותית המוקדמת על הצלחת המוצב בביצוע המשימה הבינלאומית. השפעת ההכשרה על הצלחת המוצב התבררה כחיוביות, כצפוי. עם זאת, לאחר דיון מעמיק בנושא, נראה כי השפעת המשפחה על הצלחת המוצב אינה ברורה ויכולה לשמש כחרב פפיות. הסתגלות טובה של המשפחה לסביבה בהכרח תגביר את סיכויי ההצלחה של המוצב (Halsberger & Brewster, 2008).אך הסתגלות גרועה של המשפחה עשויה להביא לכשלונו (Shoepp & Fortenlechner, 2010). למרות זאת, נראה כי חברות רב-לאומיות רבות טרם השכילו ליישם את החשיבות הרבה של משפחת המוצב ולהפוך אותם לחלק מובנה בהכשרת המוצב (Rosenbush & Cseh, 2012).
לדעתי האישית התחום עוד צפוי להשתנות רבות עם התפתחויות הטכנולוגיות האחרונות, שכן העולם כולו הופך להיות כפר אחד קטן, היום עוד יותר מפעם. התקשורת הופכת להיות זמינה יותר מתמיד, ה-“סמארטפונים” הופכים להיות מסמל סטטוס עם פונקציונאליות נמוכה למכשירים בעלי עוצמה אשר זמינים בכל מקום בעולם (כמעט) ומספקים פונקציונאליות גבוהה בהיבטים של תקשורת. אני מאמינה כי הצרכים של המוצבים משתנים בשל שינויים טכנולוגיים אלו – קל יותר למוצב שנמצא בחו”ל לשמור על קשר עם סביבתו הקרובה בארץ ומשפחתו. אל לנו להמעיט בחשיבותה של תקשורת זו שכן היא עשויה להפחית מתחים בקרב המוצב ובני משפחתו. בהתאם לכך, אני מאמינה כי יש מקום למחקר השוואתי הבודק את השתנות צרכי המוצבים בכל הנוגע להשפעות הטכנולוגיות.
