סמינריון בביטחון סוציאלי הוא אחד מהסמינריונים היותר מבוקשים בקרב תלמידי האוניבריסיטה הפתוחה במסלול של מדעי החברה, ניהול וכללי. העבודה היא בדרך כלל עבודה סמינריוניות עיונית, בלי סטטיססטיקה ודורשת ניתוח מאמרים זרים באנגלית וגם מאמרים בעברית על המצב בארץ. רוב העבודה למעשה היא סקירת ספרות . הכתיבה היא בהתאם לכללי הכתיבה במדעי החברה (APA) וצריכה להפנות למראי מקום של מאמרים בעברית ובאנגלית.

אצלנו תוכלו למצוא תמיכה מלאה בעבודות סמינריון ופרה סמינריון בביטחון סוציאלי על ידי צוות כותבים מצטיין במדעי החברה.

פה יש דוגמא יפה לסיכום ומסקנות מתוך עבודה מלאה בנושא התמורות הדמוגרפיות המשפיעות על הביטחון הסוציאלי של הקשיש בישראל

עבודה זו מפורסמת באתר לאחר שקיבלנו הסכמה של בעלי זכויות היוצרים בעבודה לעשות בה שימוש. העבודה לצורך התרשמות ולמידה בלבד. אין להסיק מהאמור כי עבודה זה נכתבה על ידי צוות האתר ובהחלט ייתכן שלא כך הדבר.

סיכום ומסקנות

מערכת הביטחון הסוציאלי הנה אחד מהכלים העיקריים שמדינת הרווחה משתמשת בהם כדי להגשים את מדיניותה החברתית-כלכלית ולממש את זכותם של אזרחיה לביטחון סוציאלי.  לשם כך גובה המדינה דמי ביטוח  סוציאלי מאזרחיה העובדים וסכום סמלי מאלו שאינם עובדים, אך הם בגיל העבודה (כגון סטודנטים ומובטלים) ובתמורה מעבירה תשלומים מן הקופה הציבורית לרשותן של קבוצות אוכלוסייה שונות בכדי להבטיח קיום ברמה נאותה בעתות שגרה (משפחות עם ילדים וקשישים) ובתעות מצוקה (תאונת עבודה, פיטורין וכיוצא בזה). במדינת ישראל המוסד האמון על הביטחון הסוציאלי הוא המוסד לביטוח לאומי בעיקר (גודמן, ברק ונחום-לוי, 2011). בין האוכלוסיות המוגדרות כנזקקות לשירותים תחת הכותרת של ביטחון סוציאלי הם קשישים, הן בתשלומי הפנסיה והן בתשלומי קצבאות הזקינה ולאחדים אף בקצבאות השלמת הכנסה.

העלייה בתוחלת החיים והירידה בשיעורי הפריון, יוצרות מצב בו האוכלוסייה מזדקנת וישנה התמעטות בידיים עובדות, ומבטאות את הקשר העמוק שבין שינוי בתוחלת החיים לבין הביטחון הסוציאלי של האדם המבוגר. מערכות ביטחון סוציאלי בהן תשלומי קצבאות זקנה, פנסיה ומערכת בריאות ציבורית ללא תשלום, עומדות בפני אתגר משמעותי נוכח השינויים הדמוגרפיים הללו (יוטב, 2014). המאמר סקר את השינויים האמורים ברמה העולמית, תוך התייחסות ספציפית למדינת ישראל, ולמערכת הפנסיה שמהווה חלק משמעותי מהביטחון הסוציאלי. וההשפעה של השינויים הדמוגרפיים על מצבם של הקשישים בישראל.

התמורות הדמוגרפיות המשפיעות על הביטחון הסוציאלי של הקשיש בישראל
התמורות הדמוגרפיות המשפיעות על הביטחון הסוציאלי של הקשיש בישראל

ההתמודדות של מערך המדינות המפותחות לקידום פני המשבר והבטחת יציבות המערכת הפנסיונית ל40-50 השנים הבאות כוללת מגוון רחב של רפורמות ושינויים, חלקם קשים ונתקלים בהתנגדות ציבורית גדולה אך כולם מיועדים לשפר בסופו של דבר את יחס התמורה במערכת (ספיבק, 2012). בכל המדינות ברור כי המשך תשלום קצבאות ללא מקדמים רלוונטיים והשארות במערכות הוותיקות הקיימות מתחילת המאה העשרים, יכניס את קרנות הפנסיה לסחרור וגרעון אקטוארי הולכים וגדלים. מערך הרפורמות בפנסיה כולל שינוי אופי קרנות הפנסיה והעברה של חלקן לבעלות פרטית ומוסדית, שינוי של אופי חישוב הקצבה המתקבלת למול ההפקדות, העלאה הדרגתית של גילאי הפרישה לגברים ונשים (עד כדי מחשבות עתידיות לבטל לחלוטין את גיל הפרישה הרשמי), הגברת ההגבלות והפיקוח על קצבאות נכות ואבטלה והורדה משמעותית בקצבאות השארים, מתוך הבנה שכיום ברוב המשפחות גם בן הזוג הנותר יכול לתמוך בעצמו ובמשפחתו. כמו כן כוללים השינויים גם כניסה מסיבית יותר להשקעות בשוק ההון על ידי החברות הפנסיוניות לצורך הגדלת ההון, עידוד דחיית יציאה לפרישה ועידוד הפקדות משלימות בקרנות פרטיות (ביטוח מנהלים לסוגיו) (ספיבק, 2012). ההבדל המשמעותי ברפורמות בישראל לעומת אלו המבוצעות במדינות מפותחות , נוגע לגישה המטילה אחריות גדולה על הפרט לנושא הפנסיה ומצמצמת את תפקיד המדינה לפיקוח רגולטורי בלבד על קרנות הפנסיה (פלג, 2006). מערך הרפורמות בארץ ובעולם, מעמיד את החוסכים לפנסיה בפני שלושה סיכונים מרכזיים: שחיקה ברמת הקצבאות עקב שינוי שיטות החישוב, אובדן יכולת תשלום הקצבה עקב סיכונים כלכליים של קרנות הפנסיה בכניסה להשקעות בשוק ההון, התארכות תוחלת החיים לאחר גיל הפרישה עלולה להביא למצב בו הקצבה אינה מספיקה לכל התקופה (אינס-קניג, 2004).

למרות היתרון הדמוגרפי של ישראל (ספיבק, 2012), מול מדינות מערביות "ותיקות", בהיותה מדינה צעירה יחסית ובעלת אחוז גבוה יותר של אוכלוסייה צעירה, עדיין מצבה של האוכלוסייה הקשישה אינו מן המזהירים, אחוז גבוה יחסית מאוכלוסייה זאת נמצא על סף או מתחת לקו העוני ומעל 50% מהאוכלוסייה הקשישה נזקקת לקצבאות השלמת הכנסה מביטוח לאומי על מנת להיות מעל לקו העוני. ההוצאות של טיפול ותמיכה רפואית והוצאות סוציאליות שונות הקשורות לאוכלוסיית הקשישים מהוות נטל מכביד על מערכות הביטוח והמערכת הפנסיונית. העומס נופל בעיקר על העובדים שעדיין לא יצאו לפנסיה דרך הגדל המיסוי והגדלת שיעור הביטוחים השונים.

מתוארות בעבודה מגוון דרכים לניסיונות טיפול בבעיה. חלקם של ניסיונות אלו כבר נמצא ביישומים ברמות מתקדמות יותר או פחות, בעיקר במדינות המפותחות. המסלול המרכזי הינו נושא גיל הפרישה. המסלול הראשון הינו העלאת גיל הפרישה הפורמאלי ואף ביטולו לחלוטין ובכך לאפשר לעובדים המשך עבודה ולמעסיקים אפשרות להמשיך ליהנות מעובדים מנוסים ומקצועיים. עם זאת ברור שמסלול זה מציב קשיים אובייקטיביים אחרים כמו הרתעות מקליטת עובדים בגיל מבוגר יחסית מתוך הבנה שלא יהיה ניתן להכריחם לפרוש או חסימה מוגדלת של שוק המשרות בכל הרמות לעובדים צעירים בתחילת דרכם. נדרש איזון מתמשך על מנת למנוע בעיות אלו. מסלול מקביל הינו קביעת גיל פרישה גמיש המותנה או בשינויים בתוחלת החיים או בשקלול מצבו הבריאותי והכלכלי של העובד. מסלול זה הינו אחת מההמלצות המרכזיות של ארגון הOECD   (Martin, 2011). מספר מדינות מפותחות במערב כבר החלו בחשיבה פרטנית ליישומו. כנגזרת בכיווני טיפול אלו וגם מהעלייה המתמדת באוכלוסיית הקשישים, נדרש מנגנון עבודה לבני הגיל השלישי (קריירה שנייה). מנגנון ומערכת שיאפשרו לבני 65 ומעלה להמשיך לעבוד אם במסגרת מלאה או במסגרות חלקיות המותאמות לצרכיהם. יישום מנגנון כזה דורש שינויים בחוקי העבודה בנושא הגבלות עבודה לזקנים, קיום מערך הכוונה והדרכה על מנת להתאים את העבודות הרלוונטיות לעובדים וסיוע במהלך הקריירה השנייה.

במסגרת ההמלצות להמשך הנובעות מהממצאים שהוצגו במאמר, נדרשת מערכת הסברה יעילה ומסיבית להצגת השינויים והרפורמות לציבור הרחב ויצירת מצב בו המבוטחים מבינים את זכויותיהם ואת חובותיהם במערכת הפנסיונית. הצגת אופציות שונות הקיימות לחיסכון פנסיוני עבור העובד השכיר והעצמאי בכל המגזרים. המלצה נוספת הינה בחינה של העלאת הביטוחים ושינוי מקדמי ההמרה לקצבאות באופן מדורג, תוך התחשבות במצב הכלכלי , רמת השכר ושנות הוותק של העובדים וזאת על מנת להימנע מפגיעה קשה בשכבות מסוימות והגדלת והנצחת אי השוויון הפנסיוני. מומלץ להקים גוף מקצועי שילמד את השינויים שבוצעו במדינות המערביות ואת מידת הצלחתם וידאג ליישום המודלים שהצליחו ומבטיחים את יציבות מערכת לשנים ארוכות כפי שבוצע לדוגמא בשוויץ ובשבדיה.

להצעת מחיר עוד היום

    למה לבחור בנו?

    שירות אישי

    אנחנו מתחייבים להמשיך ולשמור על קשר גם לאחר מסירת העבודה.

    שירות אישי

    כל בעיה שתתגלה, כל פגם שימצא – אנחנו כאן בשביל לפתור ולעזור, כי ההצלחה שלכם היא ההצלחה שלנו!

    מקצועיות

    התחייבות לכותבים מקצועיים, איכותיים ואמינים בעלי תארים אקדמיים.

    מקצועיות

    אנו מקפידים על איכות הכותבים שלנו באמצעות תהליך גיוס קפדני.

    איכות ומקוריות

    התחייבות מלאה למקוריות ולעבודה איכותית בהתאם לדרישות הסטודנט.

    איכות ומקוריות

    כל עבודה שנמסרת ללקוח עוברת בקרה אקדמית ובדיקת מקוריות לפני שנמסרת ללקוח.

    מה הלקוחות שלנו חושבים עלינו?

    תודה רבה לגל על העבודה באקונומטריקה. עד הרגע האחרון לא האמנתי שזה עד כדי כך פשוט. שמחתי לראות שטעיתי. תודה גדולה גם למיכל על הסבלנות הרבה והמקצועיות. ישר כח!
    מאור, האוניברסיטה הפתוחה
    רציתי לעדכן שקיבלתי 89 בסמינריון במימון. תמסרו תודה גדולה לאורטל על ההשקעה והזמן. נתראה בסמינריון הבא.
    מיכל, המרכז הבינתחומי הרצליה
    למיכל, רציתי להודות לך ולדורון על הסמינריון המושקע והיחס האישי. אני לא יודעת מה הייתי עושה בלעדיכם. קיבלתי 92 בסמינריון במוסר ועסקים עם המנחה הכי קשה פתוחה!
    אלכס, הקריה האקדמית אונו

    שתפו ברשתות החברתיות