עבודה סמינריונית של האוניברסיטה הפתוחה היא לרוב עבודה אקדמית סטנדרטית, כמו של כל המוסדות האקדמיים, בהבדל אחד גדול – באו"פ מאוד מקפידים על הנחיות העבודה. בשונה ממוסדות שבהם נהוגה למידה פרונטלית, בפתוחה זה פחות נהוג ולכן יש הסתמכות גדולה על הנחיות בכתב. איך זה בא לידי ביטוי? בכך שצריך לעקוב אחרי ההנחיות ולא להקל בהם ראש

פה יש דוגמא יפה לפרק נוסף בעבודה סמינריונית בניהול בינ"ל .

עבודה זו מפורסמת באתר לאחר שקיבלנו הסכמה של בעלי זכויות היוצרים בעבודה לעשות בה שימוש. העבודה לצורך התרשמות ולמידה בלבד. אין להסיק מהאמור כי עבודה זה נכתבה על ידי צוות האתר ובהחלט ייתכן שלא כך הדבר.

בא לך לקבל 50 ש"ח מתנה לקניית עבודה?

1.1.      רקע – הדרכה והכשרת המוצבים

סמינריון האוניברסיטה הפתוחה

הכשרה בין-תרבותית והכשרת מוצבים הפכו לגורם מכריע המשחק תפקיד חשוב בהצלחת המוצבים וקידום ההסתגלות שלהם לארץ החדשה (Weeks, Weeks & Willis-Muller, 2009). ההכשרה בין-תרבותית עוזרת למוצבים לקבל ידע על המדינה המארחת, מגבירה את הרגישות התרבותית שלהם ומפתחת כישורי תקשורת בין-תרבותיים. הכשרה יכילה יכולה לעזור למצוב להסתגל לחיי היום-יום במדינה המארחת ולהיות יותר יעיל בעבודה (Chien, 2010). חברות רבות נותנות למוצב הכשרה התחלתית ועזרה כאשר הוא מגיע למדינת היעד, אבל בשלב מסויים מפסיקות להתעניין ולתמוך בו. חברות אלו נוקטות בגישה של "רחוק מהעין, רחוק מהלב" (Sreeleakha & Nateson, 2011). הכשרה הבין-תרבותית היא תהליך המאפשר להגדיל את יכולתו של הפרט להתמודד עם הלם תרבותי בסביבה הזרה, שכן המעבר עצמו אינו קל וצפויים למוצבים קשיים רבים בסביבה החדשה. המוצב ובני משפחתו עשויים להרגיש מבולבלים ועצבניים בגלל הנסיבות יוצאות דופן, נורמות תרבותיות שונות וסטנדרטים אחרים (Weeks, Weeks & Willis-Muller, 2009). הכשרה בין-תרבותית נועדה להכין אנשים לעבודה יותר יעילה וליחסים בין-אישיים כאשר עם צריכים לעבודה עם אנשים מתרבות אחרת. הכשרה בין-תרבותית עשויה לעזור למוצבים מתחום הניהול להבין הבדלים תרבותיים, לספק מידע וידע על תרבות ספציפית ולעזור להפחית את האתגר הרגשי איתו הם צריכים להתמודד (Chien, 2010). כאשר מוצבים עוברים לחו"ל, הם מתמודדים עם סביבה לא וודאית שבתוכה הם צריכים להשיג ידע חדש ויכולות על מנת ללמוד כללי עבודה, סטנדרטים של ביצוע, ציפיות ואחריות מנהיגותית (Firth, Chen, Kirkman & Kim, 2013). ההכשרה הבין-תרבותית צריכה לספק מידע כללי על המדינה המארחת או האזור אליו מגיע המוצב, ידע על היסטוריה, גיאוגרפיה, כללכה ופוליטיקה של המדינה. המוצבים צריכים להבין את השפה ודרכי תקשרות במדינה המארחת. המוצבים צריכים לדעת איך זה לחיות במדינה המארחת ולדון בנושאים הקשורים בהתסגלות בת הזוג והמשפחה (Chien, 2010).

כישורים אישיים של המוצבים בהחלט באים לידי ביטוי ומשפיעים על ההסתגלות של המוצב. כך למשל, מוצבים עם אינטלגנציה רגשית גבוהה נוטים להבין את הרגשות שלהם טוב יותר ולתפקד טוב יותר במשימות שלהם בחו"ל. אינטליגנציה תרבותית חשובה גם היא שכן היא מתמקדת ביכולת המוצב להסתגל, להבין ולהתנהג באופן מתאים בקרב תרבויות שונות (Lee & Kartika, 2014). ולכן, חקירת הגורמים להצלחה של המוצב בתפקיד חו"ל היא הכרחית עבור הפירמות על מנת להבטיח שהמוצב יקבל תמיכה מספקת להשלים את המטלה שלהם בחו"ל וזאת לאור העובדה שעזיבה מוקדמת של מוצבים עולה לארגון הרבה מאוד כסף (Weeks, Weeks & Willis-Muller, 2009).

עלויות של כשלון מוצב הם גבוהות מאוד עבור הפירמות ולכן הפירמות מנסות להפחית את חוסר הוודאות של העובדים על ידי שימוש בתוכניות הכשרה אשר ומסייעות למוצבים להכיר ולהסתגל אל הסביבה אליה הם עומדים להגיע עם זאת, יש לשים לב שאסטרטגיות הכשרה שונות צריכות להיות מותאמות למדינות שונות וכיום לא ניתן להשתמש באסטרטגיית הכשרה אוניברסלית אחת. החברות הרב-לאומיות צריכיות לגבש גישה אשר תפורה לצרכים של כל פירמה (Sreeleakha & Nateson, 2011).

בהתאם לכך, חברות רבות מציעות דמי הצבה מחדש ועוזרות עם המעבר, העבודה והבירוקרטיה הכרוכה בכך. חברות מועטות מציעות עזרה במציאת עבודה עבור בת הזוג המתלווה. הרשת החברתית של המוצב והחברה במדינת היעד ברבה פעמים ממלאים את החלל שנוצר עקב המעבר וההשארה מאחור של החיים הקודמים. תמיכה רגשית יכולה להמצא במקומות כמו גופים דתיים, ספורט, מועדונים חברתיים וחברויות חדשות. עם זאת ייתכן ויקח זמן רב עד אשר תמיכות אלו יהיו בעלות משמעות (Halsberger & Brewster, 2008).

תמיכה של החברה במוצבים היא קריטית. המוצבים מצפים לתמיכה במגורים, בתי ספר, בתי חולים, כניסה לתפקיד, שפה, תרבות, פוליטיקה והבנה של הסביבה של האזור החדש. תוכניות האימון מותאמות בהתאם לאורך המשימה אליה נדרש המוצב, ככל שהמוצב נדרש לשהות ארוכה יותר כך תנתן לו הכשרה ארוכה יותר. חברות רבות לא נותנות תוכנית הכשרה למוצבים משום שטוענות שתרבות זה משהו שלא ניתן ללמוד באמצעות הכשרה ויש לחוות אותה באופן אישי על מנת להבין מה מותר ומה אסור. כאשר חברות נותנות אימונים למוצבים זה הופך את המוצבים למודעים לבעיות איתם הם עשויים להתמודד במדינת היעד. בשלב מאוחר יותר זה עוזר למוצב להפחית את ההלם התרבותי (Sreeleakha & Nateson, 2011).

כמו כן, למשפחה ולבת הזוג יש תפקיד משמעותי עבור המוצב ויש להתחשב בהם באופן פעיל בבשליחות המוצב, במקום כנספחים (McNulty, 2012). במטרה לסייע למשפחה לפתור את הבעיות שלה החברות לעיתים נותנות הכשרה מיוחדת לבת הזוג ולילדים (Sreeleakha & Nateson, 2011). כך לדוגמא, נמצא כי מציאת עבודה עבורה בת הזוג וחינוך ילדים עשויים להיות גורמים עיקריים לסיום מוקדם של השהות בחו"ל. כמו כן, גורמים אלו עשויים לדרבן את המוצב להאריך את השהות של במדינה המארחת (Shoepp & Fortenlechner, 2010). חוסר היכולת של בת הזוג או של הילדים להשתלב מהווים סיבה עיקרית לכשלון המוצב. בת הזוג היא זו שאמורה להיות בקשר עם השכנים, לתמודד עם מטלות הבית, להיות בקשר עם המורים של הילד ולכן גם היא זקוקה להכשרה (Sreeleakha & Nateson, 2011).

בא לך לקבל 50 ש"ח מתנה לקניית עבודה?

הפתרון לתעסוקת בני הזוג מצוי בפיתוח "קריירה ניידת" המתבססת על מקצועות שנדרשים במקומות רבים ולא קשורים לפירמה ספציפית זו או אחרת, לדוגמא: הוראה, אחים ואחיות רפואיים, תרגום, עריכה וכתיבה ועוד. פתרון נוסף הוא הסתמכות על רשתות חברתיות למציאת עבודות, ברמת המדינה (משרד החוץ) או ברמת הפירמה (Wilkinson & Singh, 2010). עם זאת ולמרות החשיבות בת הזוג של המוצב, פחות מחצי מהחברות הרב לאומיות ראיינו גם את בת הזוג בתהליך הבחירה של המוצב (Sreeleakha & Nateson, 2011). למרות שלמעבר בין-לאומי לרוב יש השפעה גדולה יותר על בת הזוג של המוצב מאשר על המוצב עצמו, חברות רבות עדיין לא רואות את הקשר בין המוצב לבת זוגו ומסרבות לכלול את בני המשפחה בתוכנית ההכשרה (McNulty, 2012).

כלי נוסף להתמודדות עם חינוך הילדים הודגם על ידי משרד החוץ האמריקאי שפרסם בשנת 96 מדריך מפורט לאפשרויות חינוך עבור ילדי המוצבים. המדריך משמש ככלי לתכנון עבור הורי הילדים לפני שהם עוברים לחו"ל. ההורים בוחרים האם לשלוח את הילדים לבית ספר אמריקאי סטנדרטי או לבית ספר שאינו אמריקאי בו יהיה יותר דגש על שפה זרה וחוויה בין-תרבותית שלמה יותר. כמו כן יכולה המשפחה לפנות לפקיד המקומי של משרד החוץ והוא משמש כמקשר בין המשפחה לבתי הספר. תפקידו של הפקיד הוא גם להכין את המשפחות וגם להכין את בתי הספר לקליטת התלמידים. הפקיד יודע לעזור גם לקראת החזרה הצפויה לארה"ב ועובד עם מכללות ואוניברסיטאות מקומיות (Wilkinson & Singh, 2010).

בהתאם לכך, ננסח את השערת המחקר הראשונה:

השערה 1: למוצבים ובני משפחותיהם שעברו הכשרה יהיו סיכויי הצלחה טובים יותר להשלמת המשימה לעומת מוצבים ובני משפותיהם שלא עברו הכשרה כזו.

להצעת מחיר עוד היום

למה לבחור בנו?

שירות אישי

אנחנו מתחייבים להמשיך ולשמור על קשר גם לאחר מסירת העבודה.

שירות אישי

כל בעיה שתתגלה, כל פגם שימצא – אנחנו כאן בשביל לפתור ולעזור, כי ההצלחה שלכם היא ההצלחה שלנו!

מקצועיות

התחייבות לכותבים מקצועיים, איכותיים ואמינים בעלי תארים אקדמיים.

מקצועיות

אנו מקפידים על איכות הכותבים שלנו באמצעות תהליך גיוס קפדני.

איכות ומקוריות

התחייבות מלאה למקוריות ולעבודה איכותית בהתאם לדרישות הסטודנט.

איכות ומקוריות

כל עבודה שנמסרת ללקוח עוברת בקרה אקדמית ובדיקת מקוריות לפני שנמסרת ללקוח.

מה הלקוחות שלנו חושבים עלינו?

תודה רבה לגל על העבודה באקונומטריקה. עד הרגע האחרון לא האמנתי שזה עד כדי כך פשוט. שמחתי לראות שטעיתי. תודה גדולה גם למיכל על הסבלנות הרבה והמקצועיות. ישר כח!
מאור, האוניברסיטה הפתוחה
רציתי לעדכן שקיבלתי 89 בסמינריון במימון. תמסרו תודה גדולה לאורטל על ההשקעה והזמן. נתראה בסמינריון הבא.
מיכל, המרכז הבינתחומי הרצליה
למיכל, רציתי להודות לך ולדורון על הסמינריון המושקע והיחס האישי. אני לא יודעת מה הייתי עושה בלעדיכם. קיבלתי 92 בסמינריון במוסר ועסקים עם המנחה הכי קשה פתוחה!
אלכס, הקריה האקדמית אונו

שתפו ברשתות החברתיות