סמינריון משפטי -דוגמאות לטענות כי מדינת ישראל מבצעת פשעי מלחמה – פשעי מלחמה בישראל

סמינריון משפטי מכיל פרקים רבים. הכתיבה היא בהתאם לכללי הציטוט האחיד וצריכה להפנות למראי מקום של מאמרים בעברית ובאנגלית. אצלנו תוכלו למצוא תמיכה מלאה בעבודות משפטיות על ידי מחלקה משפטית מצטיינת.

פה יש דוגמא יפה לחלק סקירת ספרת והמשך לסמינריון משפטי בנושא פשעי מלחמה בישראל

עבודה זו מפורסמת באתר לאחר שקיבלנו הסכמה של בעלי זכויות היוצרים בעבודה לעשות בה שימוש. העבודה לצורך התרשמות ולמידה בלבד. אין להסיק מהאמור כי עבודה זה נכתבה על ידי צוות האתר ובהחלט ייתכן שלא כך הדבר.

סמנריון משפטי – דוגמאות לטענות כי מדינת ישראל מבצעת פשעי מלחמה שלא עלו בפסיקה ישראלית (באופן ישיר)

מרבית הפעולות הצבאיות הנרחבות של מדינת ישראל, המוגדרות כ”מבצע” או “מלחמה” כוללות פעולות המצוינות בידי מוסדות בין-לאומיים כאלה ואחרים כפשעי מלחמה. הדבר בולט מאוד בכל הנוגע למבצעים הרחבים שנערכו ברצועת עזה לאורך השנים.

מבצע “עופרת יצוקה” (שהיה סכסוך אלים שהתרחש בשנת 2009 בין כוחות הצבא הישראלי וחמאס בשטח רצועת עזה) הוביל לועדת חקירה של המועצה לזכויות אדם של האו”ם, שכונתה בתקשורת הישראלית “ועדת גולדסטון”. מדינת ישראל סרבה לשתף פעולה עם הועדה בטענה כי ממצאיה מוטים מראש. הועדה קבעה לגבי פעולות רבות שנקטו כוחות הצבא הישראלי כי הן “פשע מלחמה”, לרוב בכל הקשור בפגיעה במוסדות ורכוש אזרחיים – שישראל טענה כי משמשים לפעולות צבאיות כגון שיגור רקטות, בסיסי לוחמים פלסטינים וכיו”ב. הועדה קבעה כי במקרים של פגיעה ישראלית במוסדות אונר”א (ארגון הסיוע לפליטים פלסטינים של האו”ם), מקורות מים, מאגרי מזון, מתקני ביוב, טחנת קמח ועוד, שישראל טענה לגביהם כי מדובר ב”תשתית חמאס”, בפועל פגעה ישראל באוכלוסיה אזרחית בצורה מכוונת. הועדה גם דחתה את הטענה כי התקפה על תחנת משטרה (שחלקה או רובה כללה אנשי חמאס) נחשבת כפעולה מלחמתית לגיטימית, בטענה כי ישנה הבחנה בין שוטרים העוסקים בפעולות שיטור לבין כוחות לוחמים. הועדה התייחסה גם לפגיעה בבתי אזרחים (על-אף שנטען כי מדובר היה בשטח מלחמה – ממנו נעשו פעולות מלחמתיות כנגד כוחות ואזרחים ישראליים) כפשע מלחמה. בהמשך עסקה הועדה גם במקרים בהם השתמשה ישראל באזרחים פלסטינים כמגן אנושי – בעיקר במקרים של ניסיון למנוע פגיעה בחיי אדם של כוחות הצבא הישראלי. בנוסף קבעה הועדה כי הצבא הישראלית עשה שימוש בנשק לא חוקי על פי דיני המלחמה הבין-לאומיים בין השאר בפצצות זרחן לבן, פגזי פלאשט (פגזים הכוללים רסיסים חדים הננעצים לאחר פיצוץ), נשק המכוון ליצירת נזק מסוים (בעיקר תרמילי קליעים המכילים חומר שמתפוצץ אחרי) והתעללות במעוכבים או עצורים (חשודים בפעילות לוחמה בצבא הישראלי או שלא). [1]  

בהמשך ובהקשר דומה, הוקמה ועדת בדיקה לבחינת ארועי קיץ 2014 ברצועת עזה. ועדה זו בחרה בגישה “מאוזנת” יותר מנקודת מבט ישראלית לבחינת הארועים ביחס למקרה בעופרת יצוקה; היא שמה דגש עיקרי על השימוש העיקרי בכלי נזק היוצרים נזק “הקפי” נרחב ובכך הורגים תושבים רבים יותר, כמו גם על התרת כל רסן לכאורה של הכוחות הישראליים כאשר קיים חשש לחטיפת חייל ישראלי ובנוגע לאי-מיצוי של הדין עם מבצעי עבירות לכאורה מהצד הישראלי. [2]


[1] Human rights in Palestine and other occupied arab terrirories – Report of the united nations fact finding mission on the Gaza conflict, human rights council, General assemabley, 25.9.2009, pg. 94-244 (ידוע גם כ”דו”ח גולדסטון” בישראל), ניתן לקרוא בקישור הבא:

http://www2.ohchr.org/english/bodies/hrcouncil/docs/12session/A-HRC-12-48.pdf

[2] ועדת החקירה של האו”ם  מצאה האשמות מבוססות לביצוע פשעי מלחמה הן על ידי ישראל, והן עלי ידי הארגונים הפלסטיניים ב-2014, הודעה לתקשורת הישראלית בנוגע לעבודת הועדה, באתר הועדה בקישור הבא:

http://www.ohchr.org/EN/HRBodies/HRC/CoIGazaConflict/Pages/ReportCoIGaza.aspx


צריכים עבודה אקדמית?

קבלו עבודה 100% מקורית, שנכתבה ע”י כותב מצטיין. החזר כספי מובטח

* בהשארת כתובת מייל הנך מאשר קבלת הודעות ודיוורים שונים מהאתר לרבות מבצעים, טיפים והצעות שיווקיות