סמינריון משפטי – סיכולים ממוקדים – פשעי מלחמה בישראל

סמינריון משפטי מכיל פרקים רבים. הכתיבה היא בהתאם לכללי הציטוט האחיד וצריכה להפנות למראי מקום של מאמרים בעברית ובאנגלית. אצלנו תוכלו למצוא תמיכה מלאה בעבודות משפטיות על ידי מחלקה משפטית מצטיינת.

פה יש דוגמא יפה לחלק סקירת ספרת והמשך לסמינריון משפטי בנושא פשעי מלחמה בישראל

עבודה זו מפורסמת באתר לאחר שקיבלנו הסכמה של בעלי זכויות היוצרים בעבודה לעשות בה שימוש. העבודה לצורך התרשמות ולמידה בלבד. אין להסיק מהאמור כי עבודה זה נכתבה על ידי צוות האתר ובהחלט ייתכן שלא כך הדבר.

סיכולים ממוקדים – חלק מתוך סמנריון משפטי פשעי מלחמה בישראל

סיכולים ממוקדים היו כלי שישראל השתמשה בו בעיקר במהלך האינתיפאדה השנייה בראשית שנות ה-2000, שמטרתו לכאורה הרג פרטים ספציפיים שעסקו או עלולים לעסוק בפעילות חבלנית שהרגה בעבר או עלולה להרוג בעתיד אזרחים וחיילים ישראלים. הדבר נדון בבגץ 769/02‏ ‏ הועד הציבורי נגד העינויים בישראל ואחרים נגד ממשלת ישראל ואחרים ונמצא כתקין בעיני בימ”ש ככל שהצבא עומד במספר נטלים מוגדרים: מידע מבוסס שהאזרח עוסק בפעולות איבה; העדפת מעצר של אותו אזרח העוסק בפעולת איבה ככל שניתן לעוצרו ולא להורגו – מבחן האמצעי שפגיעתו פחותה לגבי הרג בפועל; ובדיקה עצמאית לאחר מעשה לגבי זהות ומהות הפגיעה, כולל שקילת פיצויים מצד מדינת ישראל במקרה של פגיעה נלווית ככל שלא עמדה במבחן המידתיות ביחס לאותו מפגע. המעניין בפסה”ד הוא הצמדות בימ”ש עצמו לאמנת ז’נבה – שחלקים ממנה לכאורה לא תקפים על הסכסוך הישראלי-פלסטיני: בימ”ש מסווג את הלוחמים הפלסטינים כ”אזרחים” ואת אלה הוא מוצא כ”עוסקים בפעולת איבה” בהתאם לסעיף 51(3) לאמנה, המאפשר למעצמה הכובשת לפעול כנגדם. פסה”ד בפועל מראה כי בימ”ש נאחז בחלקים מאמנת ז’נבה כשהוא יכול להשתמש בהם לטובת צד המדינה, שאת פעולותיה הוא מנסה להצדיק באופן גורף (ככל שהוא תופס את הסיטואציה ככזאת). [1]


[1] בגץ 769/02‏ ‏ הועד הציבורי נגד העינויים בישראל נגד ממשלת ישראל, פ”ד סב(1) 507.


צריכים עבודה אקדמית?

קבלו עבודה 100% מקורית, שנכתבה ע”י כותב מצטיין. החזר כספי מובטח

* בהשארת כתובת מייל הנך מאשר קבלת הודעות ודיוורים שונים מהאתר לרבות מבצעים, טיפים והצעות שיווקיות