סקירת ספרות – בעד ונגד עונש מוות בפעולות טרור – עונש המוות בישראל – סמינריון איכותני – עונש מוות בראי התקשורת בישראל

סמינריון איכותני מכיל פרקים רבים. הכתיבה היא בהתאם לכללי הציטוט האחיד וצריכה להפנות למראי מקום של מאמרים בעברית ובאנגלית. אצלנו תוכלו למצוא תמיכה מלאה בעבודות משפטיות על ידי מחלקה משפטית מצטיינת.

פה יש דוגמא יפה לחלק סקירת ספרות והמשך לסמינריון איכותני בנושא: בנושא עונש מוות בישראל בראי התקשורת המקוונת הישראלית

עבודה זו מפורסמת באתר לאחר שקיבלנו הסכמה של בעלי זכויות היוצרים בעבודה לעשות בה שימוש. העבודה לצורך התרשמות ולמידה בלבד. אין להסיק מהאמור כי עבודה זה נכתבה על ידי צוות האתר ובהחלט ייתכן שלא כך הדבר.

סקירת ספרות – עונש המוות בישראל

טיעונים בעד ונגד עונש מוות בגין רצח בפעולות טרור

ההתנגדות להחלת עונש המוות על מחבלים שהורשעו ברצח, הינה מגוונת גם-כן והיא כוללת מניעים תוצאתיים והן מניעים אתיים. המניעים התוצאתיים מתבססים על הטענה לפיה הוצאה להורג של מחבלים דווקא עשויה לפגוע ביכולת של הצבא לנצל את המחבלים לטובת קידום אינטרסים של ביטחון המדינה. מחבלים שיודעים כי המדינה תחיל עליהם עונש מוות, ככל הנראה יסרבו לשתף פעול עם כוחות הביטחון מתוך התפיסה לפיה “למחבל אין מה להפסיד.” מחבל מורשע שיודע כי העונש היחידי שיוטל עליו הינו מאסר עולם, לצד הייתכנות לשחרור מוקדם מפאת צרכים לאומיים (כדוגמת חילופי אסירים) עשוי בהחלט לשתף פעולה עם המדינה בגילוי מידע כזה או אחר מתוך תפיסה כי המדינה תגמול לו מאוחר יותר בהפחתת העונש או בתנאי מאסר טובים יותר. ייתר על כן, החזקת מחבלים במאסר נחשבת לעיתים לאינטרס של המדינה לפיו המדינה תוכל לשאת ולתת על שחרורם של מחבלים בתמורה לחילופי שבויים, הפחתת העוינות וכדומה (שילה, 2017, ע 101).

גם סוגיית ההרתעה איננה יכולה להצדיק הטלת עונש מוות על מחבלים, וזאת מפאת התודעה שבה המחבלים פועלים לפיה הם לקוחים בחשבון את מותם במהלך אירוע הטרור אותו הם מבצעים. במילים אחרות, הרתעה באמצעות עונש מוות כלפי מחבלים, איננה ישימה ואיננה מרתיעה מחבלים בעלי תפיסות משיחיות או כאלה שמודעים לכך שהם עתידים למות במהלך אירוע הטרור (כדוגמת מחבלים מתאבדים). מדינות רבות נלחמות בעוצמה מול מחבלים ופועלות באופן פעיל לצורך חיסולם בין אם לפני אירוע הטרור ובין אם במהלכו ולאחריו. עם זאת אף הרג של מחבל לא מנע ממחבלים אחרים להצטרף לארגון טרור כזה או אחר ולבצע פעולת טרור. ייתר על כן, לעיתים הריגת המחבלים במסגרת משפט עשויה לעורר זעם והחרפה של הטרור מפאת תחושת הזעם של החברה המקופחת העוסקת בטרור נגד המדינה (סנג’רו, 2002, ע’ 195).

מבחינה מוסרית עולה הטענה כי הטלת עונש מוות איננו מוסרי גם כאשר מדובר על רבי מרצחים כמו מחבלים, וזאת משום שלאדם אין זכות לנטול את חייו של אדם אחר. ייתר על כן, לעיתים גם כאשר מדובר בפשעים לאומניים, היכולת להוכיח באופן חד-משמעי את מעורבותו של פלוני באירוע לאומני לעיתים איננה מוצקה. כך למשל בישראל בתקופת במלחמת השחרור הוצא להורג קצין צה”ל  (מאיר טוביאנסקי) שנחשד בבגידה ובמתן סיוע לצבא ירדן. על הקצין הוטל עונש מוות במסגרת בית דין שדה וללא סנגוריה, ואילו מאוחר יותר התברר כי הקצין היה חף מפשע, והמדינה נדרשה להתנצל בפני המשפחה. במצב זה, עונש המוות הינו עונש בלתי הפיך שתוצאותיו תמיד יהיו חד-משמעיות וסופיות, ולכן מבחינה מוסרית אין זה יהיה צודק ומוסרי להוציא להורג אדם הטוען לחפותו, למרות כי המדינה סבורה אחרת (שילה, 2017, ע 136).


[1] בית המשפט הצבאי ביהודה 9288/17. מדינת ישראל נגד עומר עבד אל-ג’ליל, 15.2.2018 (פסק דין לא פורסם, ראה קישור באתר וואלה https://news.walla.co.il/item/3135668)


[1] בית המשפט הצבאי ביהודה 9288/17. מדינת ישראל נגד עומר עבד אל-ג’ליל, 15.2.2018 (פסק דין לא פורסם, ראה קישור באתר וואלה https://news.walla.co.il/item/3135668)

צריכים עבודה אקדמית?

קבלו עבודה 100% מקורית, שנכתבה ע”י כותב מצטיין. החזר כספי מובטח

* בהשארת כתובת מייל הנך מאשר קבלת הודעות ודיוורים שונים מהאתר לרבות מבצעים, טיפים והצעות שיווקיות