סמינריון משפטי – מקור המונח “פשע מלחמה” ומשמעו – פשעי מלחמה בישראל

סמינריון משפטי מכיל פרקים רבים. הכתיבה היא בהתאם לכללי הציטוט האחיד וצריכה להפנות למראי מקום של מאמרים בעברית ובאנגלית. אצלנו תוכלו למצוא תמיכה מלאה בעבודות משפטיות על ידי מחלקה משפטית מצטיינת.

פה יש דוגמא יפה לחלק סקירת ספרות והמשך לסמינריון משפטי בנושא פשעי מלחמה בישראל

עבודה זו מפורסמת באתר לאחר שקיבלנו הסכמה של בעלי זכויות היוצרים בעבודה לעשות בה שימוש. העבודה לצורך התרשמות ולמידה בלבד. אין להסיק מהאמור כי עבודה זה נכתבה על ידי צוות האתר ובהחלט ייתכן שלא כך הדבר.

סמנריון משפטי – מקור המונח “פשע מלחמה” – פשעי מלחמה בישראל

 

אתר ויקיפדיה מגדיר “פשע מלחמה” כ”הפרה חמורה של דיני הלחימה של המשפט הבין-לאומי על ידי אדם או קבוצת אנשים, אנשי צבא או אזרחים. בשל חומרת ההפרה מוטלת אחריות פלילית על מבצעי הפשעים וניתן להעמידם לדין”.[1] בצורתו הפשטנית ניתן לזהות פשע מלחמה, אם כך, כנובע מפעולה אקטיבית בשטח מלחמתי שלכאורה עוברת על קריטריון מסוים של המשפט הבין-לאומי.

מקור המונח מתקשר לצורך של מדינות להגדיר את אפשרות ה”מלחמה” בכלל, קרי לצורך להסדיר את האפשרות ל”מלחמה” בתנאים סבירים והוגנים לכאורה ככל האפשר. לנוכח העובדה שבמלחמה מבוצעות פעולות אלימות של אנשים כנגד אנשים או רכוש, היכולת להגדיר מהו “פשע” בהקשר זה אפורה מאוד. [2]

ענף דיני הלחימה במשפט הבין-לאומי הפומבי המודרני שואב בעיקר מאמנות בין-לאומיות כשהראשונה מביניהן היא ה”אמנה בדבר הדינים והמנהגים של מלחמה ביבשה לרבות תקנות בקשר לדיני ומנהגי המלחמה ביבשה (האג 1907)” שקובעת מספר סטנדרטים הנוגעים לדיני לחימה, לפי שני נדבכים שונים. הנדבך הראשון נוגע למהות ההגדרה של צד לוחם “לגיטימי”, כלומר מיהו צד לוחם – חיילים שיש להם מפקד, בעלי סימן הכר חיצוני (למשל: מדים), נושאי נשק גלוי ושפועלים בהתאם לדיני הלחימה; צד לוחם “ספונטני” – אזרחים הנושאים נשק כאשר האויב מתקרב; הגדרת המונח “כוחות מזוינים” – לוחמים ובלתי לוחמים, הזכאים ליחס שווה כשבויים; הוראות שונות המתייחסות ליחס לשבויי מלחמה לאחר שביים ובכלל זה חובתם להזדהות, האיסור לפגוע בהם והאפשרות לכלאם במקומות מסוימים או לשחררם על דברתם; מנגונים לטיפול בשבויי מלחמה ולאיתורם; ואיסור על שימוש בנשק מורעל, תחבולה לשם פגיעה, הריגה או איום בהריגה כלפי נכנעים, שימוש בדגל הפסקת אש או בסימנים של האויב לשם תקיפה.

הנדבך השני בסטנדרטים שקובעת האמנה נוגע לאוכלוסיה האזרחית באזור לחימה או שנכבש במלחמה וקובע מגבלות כגון: איסור השמדה או החרמת רכוש של האויב אלא אם הדבר נדרש למאמץ המלחמתי; איסור על הכרזה או ביטול זכויות של הנכבשים; איסור כפיית סיוע לאויב; איסור פגיעה במקומות מגורים (אלא אם הדבר נדרש מבחינה צבאית); המלצה שלא לפגוע במוסדות דת/אמנות/מדע וכיו”ב; איסור הרג מרגלים ללא משפט; כללים הנוגעים לשביתת נשק, שלמשל לא תחודש ללא הודעה מוקדמת; איסורים הנוגעים לאוכלוסיה הכבושה בשטח כגון איסור השבעתה לאויב, פגיעה בקניינה, דתה ובחייה; איסור על ביזת רכושה של האוכלוסיה הכבושה; איסור על עונש קיבוצי מהצד הכובש ביחס לאוכלוסיה המוגנת; איסור גביית מסים מהאוכלוסיה הכבושה מעבר לנהוג בשטח הנכבש טרם כיבושו; איסור הפקעה של רכוש מהאוכלוסיה הכבושה או כפיית מתן שרותים לכובש אלא אם הדבר נחוץ וניתן תמורתו פיצוי בצורת כסף מזומן; ומתן אפשרות להחרים נכסים כספיים כגון מזומן או ניירות ערך מצד הכובש תוך איסור על החרמת בנייני ציבור (שהכובש יחשב כ”נאמן” לגביהם) או מוסדות השייכים לרשויות המקומיות, שיראו בהם כרכוש פרטי.[3]


[1] הערך “פשע מלחמה” באתר ויקיפדיה העברי, ניתן לקרוא בקישור הבא: https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A4%D7%A9%D7%A2_%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%94

[2] הערך “משפט בינלאומי פומבי” באתר ויקיפדיה העברי, ניתן לקרוא בקישור הבא:

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%98_%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%9E%D7%99_%D7%A4%D7%95%D7%9E%D7%91%D7%99

[3] אמנה בדבר הדינים והמנהגים של מלחמה ביבשה לרבות תקנות בקשר לדיני ומנהגי המלחמה ביבשה (האג 1907), באתר האגודה לזכויות האזרח, כלל הסעיפים, ניתן לקרוא בקישור הבא: https://www.acri.org.il/he/453 , גם לפסקה קודמת.

צריכים עבודה אקדמית?

קבלו עבודה 100% מקורית, שנכתבה ע”י כותב מצטיין. החזר כספי מובטח

* בהשארת כתובת מייל הנך מאשר קבלת הודעות ודיוורים שונים מהאתר לרבות מבצעים, טיפים והצעות שיווקיות