סקירת ספרות – למידה מתווכת לילדים עם הפרעות תקשורת – סמינריון בחינוך

סמינריון בחינוך מכיל פרקים רבים. הכתיבה היא בהתאם לכללי ה-APA וצריכה להפנות למראי מקום של מאמרים בעברית ובאנגלית. אצלנו תוכלו למצוא תמיכה מלאה בעבודות משפטיות על ידי מחלקה משפטית מצטיינת.

פה יש דוגמא יפה לחלק סקירת ספרות והמשך לסמינריון משפטי בנושא בת השרות כתומכת למידה בבית הספר היסודי

עבודה זו מפורסמת באתר לאחר שקיבלנו הסכמה של בעלי זכויות היוצרים בעבודה לעשות בה שימוש. העבודה לצורך התרשמות ולמידה בלבד. אין להסיק מהאמור כי עבודה זה נכתבה על ידי צוות האתר ובהחלט ייתכן שלא כך הדבר.

סקירת ספרות – סמנריון בחינוך – בת השרות כתומכת למידה בבית הספר היסודי

למרות זאת, דיונים בנושא האוטיזם מתחילים לרוב בשמותיהם של ליאו קאנר והנס אספרגר שסברו שקיימת הפרעה בסיסית מולדת ופרסמו כל אחד מהם באופן בלתי תלוי דיווחים על ההפרעה האוטיסטית. פרסומים אלה של קאנר בשנת 1943, ושל אספרגר בשנת 1944, כללו תיאורי מקרה ותיאוריות ראשוניות להסבר הלקות, מעניין ששני החוקרים בחרו בשימוש במילה “אוטיזם”.

            ב DSM-5 חלו שינויים חשובים הנוגעים לאבחנה של האוטיזם, ובו נבחר המונח ASD כמונח כוללני לכל ההפרעות על הספקטרום האוטיסטי כאשר הטענה היא כי כל הגורמים להפרעות הינם זהים וההבדל מצוי בחומרת הביטוי של הלקות. האבחנה העדכנית המבוצעת הינה נמצא/לא נמצא על הרצף האוטיסטי ולא חלוקה לתת קבוצות.

נספח 1 מציג את הקריטריונים לאבחנה של האוטיזם על פי ה DSM-5 , את האפיונים של ילדים הנמצאים על הספקטרום האוטיסטי, ואת דרכי הטיפול המומלצות על פי ה DSM-5 .

ניתן לסכם ולומר כי ביטויי הלקות התקשורתית בהפרעות על הרצף האוטיסטי הם איחור בהתפתחות שפה דבורה או היעדרות מוחלטת שלה שאינם מלווים בניסיון לפצות על כך באמצעות אופני תקשורת חלופיים כמו מחוות וכי התערבות וטיפול יכולים להשפיע באופן משמעותי על הקשרים התקשורתיים של ילדים על הרצף האוטיסטי- לאור זאת, ברור כי בקרב ילדים אלו הזקוקים לתקשורת רבה ככל הניתן, ליחס ולהתערבות- תפקידן של בנות השירות כתומכות למידה בחייהן עשוי להיות משמעותי באם מבוצע בהתאם לצרכיהם של הילדים.

1.3.2.2 למידה מתווכת לילדים עם הפרעות תקשורת

            פלישמן, קאופמן וקדם (2006) טוען כי מחקרים בעשור האחרון מוכיחים כי אימון של הורים, מחנכים וחברים לאינטראקציה עם הילד האוטיסט הוא חיוני, כיוון שאוטיסט, בניגוד לילד רגיל, אינו מפעיל את התנהגות השותף. על כן, לאחר מספר ניסיונות כושלים, השותף עלול להפסיק את פעילותו החברתית, וכך עלול להתפתח משוב שלילי של חוסר אינטראקציה חברתית . על כן, מחקרים מצאו כי אימון מתאים של השותף יכול לשפר את האיכות ולהגדיל את כמות האינטראקציות החברתיות ואת מערכת היחסים ההדדית בין הילדים הנורמליים לבין שותפיהם האוטיסטים. גם רוברטסון ועמיתיה (2006) מדגישים כי האופי המיוחד של בעיות התקשורת וההתנהגות המאפיינים ילדים עם אוטיזם, מחייבים הכנה מיוחדת של המורה המשלבת. לאור מאפייני הלקות המתבטאים בחריגות חברתית, בקשרים חברתיים ובדפוסי היקשרות, יש לגורמים המטפלים פחות קשר עם ילדים אלו, דבר המקשה על עצם השילוב. על כן, על מנת להשפיע על מידת המסוגלות של ילדים בעלי הפרעות תקשורת יש צורך  ב”למידה מתווכת” מובנית וקבועה מראש. הלמידה המתווכת המוגדרת כ”איכות של אינטראקציה בין אורגניזם לסביבה” וההתנסות בה היא תוצר של יוזמה וכוונה מצד המתווך אשר יוצרת אצל הפרט את הנטייה להשתנות בעקבות האינטראקציה עם הגירוי. ישנם שלושה פרמטרים עיקריים להגדרתה של למידה כ”מתווכת” והם: כוונה והדדיות, תיווך לטרנסצנדנטיות ותיווך של משמעות (הלל-לויאן ובכר-כץ, 2010). אחד הגורמים המייחדים את תהליך  התיווך הוא גורם ההתאמה. המבוגר דואג להתאים את תכניתו ליכולתו של הילד, לרמת התעניינותו, לרמת הפעילות שלו, למידת הערות שלו, לטווח הקשב שלו ולמשתנים נוספים שהוא “קורא”  בהתנהגותו של הילד (סובלמן–רוזנטל וקליין , 2010). מחקרן של הלל לויאן ובכר כץ (2010) העלה כי ילדים משולבים אשר הילדים המשלבים בכיתתם עברו השתלמות למתן למידה מתווכת על בסיס תכנית התערבות שיטתית יצרו השפעה משמעותית על איכות האינטראקציות של התלמידים המשולבים בעלי הפרעות התקשורת.  כמו כן, הלמידה של שיטות התיווך תרמה גם לעולמם של התלמידים הרגילים. מחקרן של טלמור, שרון  וקיים (2009) מצא כי כאשר מורות תפסו את היחסים שלהן עם התלמיד האוטיסט כחיוביים יותר, בעיות ההתנהגות של הילד פחתו, וההסתגלות החברתית שלו נמצאה טובה יותר. כלומר, למידת התמיכה שהמורה מקבל מהצוות המסייע ולהתאמת התמיכה לצרכים של התלמיד המשולב, יש התאמה חיובית עם הצלחת השילוב. כמו כן, החוקרות (שם) מצאו כי כאשר ניתנו למורים בכיתות משלבות אפשרויות של התקדמות, התפתחות, למידה וביטוי עצמי, הם דיווחו שהאישיות שלהם התפתחה בעקבות השילוב, ואקלים הכיתה הפך נוח יותר. המחקר מעיד על חשיבותה של המשמעות שהמורה נותן לשילוב: כאתגר להתפתחות וללמידה או כגורם מעכב של לחץ וקושי. גם מחקרם של קאסארי ואחרים ( Kasari, et al…2016) מצא כי למידת עמיתים ויצירת קשרים חברתיים וכן קרבה בין מורה-ילד שיפרה את הקשרים החברתיים של ילדים על הספקטרום האוטיסטי.

צריכים עבודה אקדמית?

קבלו עבודה 100% מקורית, שנכתבה ע”י כותב מצטיין. החזר כספי מובטח

* בהשארת כתובת מייל הנך מאשר קבלת הודעות ודיוורים שונים מהאתר לרבות מבצעים, טיפים והצעות שיווקיות