סקירת ספרות – לקויות תקשורתיות – סמינריון בחינוך

סמינריון בחינוך מכיל פרקים רבים. הכתיבה היא בהתאם לכללי ה-APA וצריכה להפנות למראי מקום של מאמרים בעברית ובאנגלית. אצלנו תוכלו למצוא תמיכה מלאה בעבודות משפטיות על ידי מחלקה משפטית מצטיינת.

פה יש דוגמא יפה לחלק סקירת ספרות והמשך לסמינריון משפטי בנושא בת השרות כתומכת למידה בבית הספר היסודי

עבודה זו מפורסמת באתר לאחר שקיבלנו הסכמה של בעלי זכויות היוצרים בעבודה לעשות בה שימוש. העבודה לצורך התרשמות ולמידה בלבד. אין להסיק מהאמור כי עבודה זה נכתבה על ידי צוות האתר ובהחלט ייתכן שלא כך הדבר.

סקירת ספרות – סמנריון בחינוך – בת השרות כתומכת למידה בבית הספר היסודי


1.3.2 לקויות תקשורתיות

תקשורת היא מפתח ליצירת קשר, ללמידה ולרכישת ידע. תקשורה תקינה היא תנאי ליצירת אינטראקציות חברתיות, ללמידת כישורי חיים ולרכישת מיומנויות יומיומיות פשוטות ומורכבות. לכאורה, אין צורך בפעולה מיוחדת או בתכנון כדי לעשות זאת, אולם אם תהליך זה נפגע וקיימות לקויות תקשורתיות נדרשים תכנון, אימון ולעיתים התאמות מיוחדות כדי שתתקיים תקשורת יעילה. חצרוני (2010) טוענת כי אם יינתנו לתלמידים בעלי לקויות תקשורתיות האמצעים המתאימים יגברו ניסיונותיהם לממש את הצורך הטבעי ליצירת תקשורת, ואם יצליחו לתקשר כיאות יגברו סיכוייהם להשתלב כעצמאיים בחברה. על כן באחריותה של הסביבה החינוכית לסייע לתלמידים אלה “להשמיע את קולם” כדי שיהיו מסוגלים להשתלב בסביבתם, להפעיל אותה, לפעול בתוכה ולהתבטא במידה שלה זכאי כל אדם (חצרוני, 2010).

בין אחוז לשני אחוז מכלל האוכלוסייה בעולם הם בעלי לקויות משמעותיות בתקשורת. אדם מוגדר כבעל לקות תקשורתית חמורה אם אינו מסוגל להשיג את מטרותיו התקשורתיות במלואן באמצעות דיבור, על ידי מחוות, או דרך כתב באופן זמני או בקביעות. לחלק מליקויי התקשורת יכולת דיבור חלקית אך לעיתים היא אינה יכולה לספק לחלוטין את צורכיהם התקשורתיים. אצל ילדים שלהם לקויות התפתחותיות חמורות, תיתכן לקות תקשורתית חמורה כל-כך עד כדי אי-הופעה של התכוונות תקשורתית.  לקויות תקשורתיות חמורות נלוות, לרוב, להפרעה התפתחותית או להפרעה פיזית, כאשר חומרת הלקות השפתית מושפעת מאופי ההפרעה וממידת מורכבותה (חצרוני, 2010).

ללקויות תקשורתיות יש מקורות שונים. הן יכולות, למשל, להתלוות להפרעות התפתחותיות מולדות כגון שיתוק מוחין, אוטיזם ופיגור שכלי או להיות תוצאה של מצבים רפואיים נרכשים כגון מחלות ניווניות, שבץ או פגיעה חמורה עקב תאונה. השילוב בין מצבים אלה לבין לקות תקשורתית יותר, בדרך כלל, לקות מורכבת שיכולה לבוא לידי ביטוי בקשיים שפתיים, קשיים חברתיים, קשיים פיזיולוגיים וקשיים קוגניטיביים גם יחד.

“כיתת התקשורת” בה אני עוסקת בעבודה זו כוללת ילדים הנמצאים על הרצף האוטיסטי, בתפקוד גבוה, ומאופיינים בלקויות תקשורת.  “כיתת תקשורת” הינה כיתת חינוך מיוחד בבית הספר הרגיל המיועדת לתלמידים הנמצאים על הרצף האוטיסטי וכוללת תכניות לימוד אישיות וטיפולים פרא-רפואיים, תוך סוגים שונים של שילובים עם החינוך הרגיל.

מאחר ועבודה זו מתמקדת בכיתת התקשורת המיועדת לילדים הנמצאים על הרצף האוטיסטי להלן אתן רקע כללי באשר ללקות זו.

3.2.1 1. הפרעה על הרצף האוטיסטי

המונח “Autizm” שאול מן השפה היוונית ופירושו “עצמי”, המונח מתייחס לבעל הלקות ומתאר אותו כ”מסוגר בתוך עולמו” ומובדל מן החברה, בשל כשל ביצירת אינטראקציה עם בני-אדם, (פרית’, 1997). המונח “אוטיזם” הוצע כבר בשנת 1911 על ידי הפסיכיאטר הנודע אויגן בלויבר, שהתייחס למונח “אוטיזם” כאל הפרעה בסיסית בסכיזופרניה אשר השפיעה על צמצום מערכות היחסים עם הזולת ועם העולם החיצוני.

צריכים עבודה אקדמית?

קבלו עבודה 100% מקורית, שנכתבה ע”י כותב מצטיין. החזר כספי מובטח

* בהשארת כתובת מייל הנך מאשר קבלת הודעות ודיוורים שונים מהאתר לרבות מבצעים, טיפים והצעות שיווקיות