סקירת ספרות – מניעים להתנדבות במסגרת השירות הלאומי – סמינריון בחינוך

סמינריון בחינוך מכיל פרקים רבים. הכתיבה היא בהתאם לכללי ה-APA וצריכה להפנות למראי מקום של מאמרים בעברית ובאנגלית. אצלנו תוכלו למצוא תמיכה מלאה בעבודות משפטיות על ידי מחלקה משפטית מצטיינת.

פה יש דוגמא יפה לחלק סקירת ספרות והמשך לסמינריון משפטי בנושא בת השרות כתומכת למידה בבית הספר היסודי

עבודה זו מפורסמת באתר לאחר שקיבלנו הסכמה של בעלי זכויות היוצרים בעבודה לעשות בה שימוש. העבודה לצורך התרשמות ולמידה בלבד. אין להסיק מהאמור כי עבודה זה נכתבה על ידי צוות האתר ובהחלט ייתכן שלא כך הדבר.

סקירת ספרות – סמנריון בחינוך – בת השרות כתומכת למידה בבית הספר היסודי

ברחבי העולם, מקובלות מסגרות שונות של שירות לאומי או שירות אזרחי. כמו AmeriCorps  האמריקאי שהוקם בשנת 1993 ומאפשר לאזרחים אמריקניים, להתנדב לשנה, ומטרתו להגביר מעורבות אזרחית, המתנדבים מקבלים מלגת לימודים עבור התנדבותם (גל, אמית, פליישר ושטריכמן, 2003). ואולם, מדינת ישראל נבדלת ממדינות אלה בכך שחל אצלה חוק גיוס חובה לכלל האזרחים עם סייגים הפוטרים מספר קבוצות באוכלוסייה משירות ביטחון: נשים דתיות, גברים חרדים ובני מיעוטים. לנשים דתיות קיים מערך התנדבות במסגרת השירות הלאומי, והוא המשמש להן חלופה לשירות הצבאי (הרצברגר, 2003). החל משנות התשעים, ניתנת האפשרות גם לבנות חילוניות, אשר לא התגייסו לצה”ל שלא מטעמים דתיים אלא מטעמים אחרים, לבחור ולהמיר את השירות הצבאי בשירות לאומי ובשנים האחרונות גם לבנים שלא השתלבו במסגרת הצבאית (גל  ועמיתים, 2003).

את מסגרת “השירות הלאומי” ניתן להגדיר כ”חברה אזרחית- מושג המציין שילוב של מוסדות, ארגונים, רשתות ויחידים אשר מתאגדים באופן וולנטרי בשל ערכים מסוימים כדי לקדם אינטרסים משותפים ופתרון בעיות חברתיות. הארגונים מוקמים בשל אמונה, אינטרסים ואידיאולוגיה משותפים. הרמן (1995) מציין כי ארגוני “החברה האזרחית” הינם ארגונים פורמליים, עצמאיים ממוסדות המדינה, המוקמים בצורה וולונטרית על ידי אנשים המעוניינים לחלוק ולקדם ערכים, עמדות וזהויות משותפות ולספק אמצעים ושירותים לחברי הארגון או לאנשים אחרים.

הרצברגר (2003) מתייחסת ליתרונות ולחסרונות בהנהגת השירות הלאומי כשירות חברתי חובה. לדבריה, החיוב בשירות לאומי יסייע במספר תחומים מרכזיים: בהרחבת השוויון בין כלל האזרחים בנשיאה בנטל, בצמצום הקיטוב החברתי ואף בהטמעת המודעות בקרב צעירים. מאידך גיסא, ישנם גם חסרונות כמו העלויות הכלכליות שהמדינה תתקשה לעמוד בהן נוכח הביקוש הרב וכן הסתייגותם של המגזר הדתי-חרדי והערבים מחוק זה.

1.2.1 מניעים להתנדבות במסגרת השירות הלאומי

באשר למניעים של המתנדבים להתנדב במסגרת השירות הלאומי אברהמי (1992) מצאה מספר מוטיבציות שונות לשנת שירות: מניעים אישיים- כיף, למצוא חברה, לדחות גיוס לצבא, לחפש דרך אלטרנטיבית להיות עצמאי, להכיר עולם ולהתנסות. מניעים חברתיים- הרחבת המעגל החברתי, מציאת חברה מתאימה, הזדמנות למפגש חברתי. מניעים ערכיים- לתרום, לממש ערכים, לעשות משהו משמעותי, לחנך לערכים. מניעים נורמטיביים- להיענות לציפיות.

, Sherer (2006)   מצא כי המניע המרכזי להתנדבות הוא הרצון לתרום לחברה, להשתלב בה ולממש ערכים חינוכיים ומוסיף עוד מניעים להתנדבות ובהם לחץ והציפייה של הסביבה, וכן מניעי דת או אידיאולוגיה.

1.2.2 השירות הלאומי כמקום עבודה

העשייה במוסדות  השונים- העבודה, היא מהות השירות הלאומי. קיימים “יחסי עבודה” בין בנות השירות הלאומי לשאר אנשי הצוות, וכן קיימים יחסים של מתן שירות בין בנות השירות הלאומי לציבור הרחב, אשר מגיע למוסדות על מנת לקבל שירות מסוים. הבנות מתוגמלות על שירותן באמצעות משכורת צנועה הנקראת “דמי כיס”  ומשתתף בשירות הלאומי מחויב בארבעים שעות עבודה בשבוע, כמשרה מלאה במשק. גם מספר ימי ההיעדרות וכן מספר ימי המחלה המותרים לבת השירות מוגדרים בנהלים.

צריכים עבודה אקדמית?

קבלו עבודה 100% מקורית, שנכתבה ע”י כותב מצטיין. החזר כספי מובטח

* בהשארת כתובת מייל הנך מאשר קבלת הודעות ודיוורים שונים מהאתר לרבות מבצעים, טיפים והצעות שיווקיות