לקויי למידה זה נושא מאוד מאוד נפוץ באקדמיה ובחברה בכלל ועל כן נוטים לכתוב עליו בעבודות סמינריוניות ובעבודות אקדמיות, גם בחינוך וגם בפסיכולוגיה.
פה יש דוגמא יפה להצעת מחקר בנושא.
עבודה זו מפורסמת באתר לאחר שקיבלנו הסכמה של בעלי זכויות היוצרים בעבודה לעשות בה שימוש. העבודה לצורך התרשמות ולמידה בלבד. אין להסיק מהאמור כי עבודה זה נכתבה על ידי צוות האתר ובהחלט ייתכן שלא כך הדבר.
[contact-form-7 id=”22474″ html_class=”use-floating-validation-tip” title=”טסט” title=”coupon50″]
מטרת העבודה ו/או הבעיה המחקרית
מטרת העבודה לבחון את קיומו של קשר בין קיומה של לקות קריאה לקיומה של הפרעת קשב בקרב מבוגרים צעירים (סטודנטים) וכן לבחון אם קשר זה חזק יותר אצל גברים מאשר אצל נשים.,
הגדרה תיאורטית של המשתנה הבלתי תלוי
קיומה של לקות קריאה התפתחותית: קיומה של הפרעת למידה ספציפית שמקורה הוא נוירולוגי ומאופיינת בקשיים בדיוק או שטף של זיהוי מילה ובאיות ובפענוח דלים. הקשיים נובעים מליקוי ברכיב הפונולוגי של השפה שהוא לעתים קרובות אינו צפוי ביחס ליכולות הקוגניטיביות אחרות כאשר אין בעיה בהוראת השפה (Chirsto, Davis & Brock, 2009)
הגדרה תיאורטית של המשתנה התלוי
שיעור קיומה של הפרעת קשב: קיומו של דגם קבוע של היסח דעת- העדר קשב או היפאקטיבטיות אימפולסיביות המפריעים לתפקוד החברתי, הלימודי או התעסוקתי או למפריעים התפתחות. חלק מהתסמינים מופיעים לפני גיל 12וחלקם לפחות מופיעים ביותר ממערכת חיים אחת (DSM-5, 2013).
הגדרה תיאורטית של המשתנה הממתן
מגדר: גבר/ אישה
הקשר בין המשתנה הבלתי תלוי לבין המשתנה התלוי
1.ברמה התיאורטית (כיצד ניתן להסביר את הקשר)
2. ברמה המחקרית (מה נמצא במחקרים)
ברמה התיאורטית קיומה של לקות קריאה גורמת לקשיים רגשיים ואלה עלולים להחמיר את התסמינים של הפרעת קשב. ברמה המחקרית קיים בסיס נוירולוגי דומה לשתי ההפרעות. באופן ספציפי יותר ה-pars triangularis(PT) קשור לעיבוד הפונולוגי, שהינו הבסיס להתהוותה של דיסלקציה. מצד שני, נמצא שה-PT מעורב בקיומה של הפרעת קשב (Kibby et al., 2009).
הקשר בין המשתנה הממתן לבין המשתנה התלוי
1.ברמה התיאורטית (כיצד ניתן להסביר את הקשר)
2. ברמה המחקרית (מה נמצא במחקרים)
ברמה התיאורתית הקשיים הרגשיים בעלי לקות קריאה (ובכלל) שגברים מפתחים הינם יותר בכיוון של acting out למול נשים. הקשיים הרגשיים הללו מגבירים את המוסחות ומגבירים את האימפולסיביות וההיפר-אקטיביות שמאפיינים הפרעת קשב ואשר על כן משוער שמשתנה המגדר יהווה משתנה ממתן.
ברמה המחקרית מחקרי הדמיה מוחית הראו כי גברים ונשים מראים צורות שונות של הפעלת המוח במהלך העיבוד הפונולוגי, כך שהעיבוד השמעתי הוא מהיר יותר אצל גברים למול נשים שמוביל למוסחות רבה יותר (Lambe, 2015). בנוסף נמצא שגברים עם הפרעת קשב מראים יותר ליקויים רגשיים למול נשים (Yoshimassu, et al., 2018).
[contact-form-7 id=”22474″ html_class=”use-floating-validation-tip” title=”טסט” title=”coupon50″]
ראשי הפרקים ראשוניים של העבודה
בכל עבודה אמפירית חייבים להיות הפרקים האלה: תקציר, מבוא, שיטה, תוצאות, דיון, רשימה ביבליוגרפית. אנא פרטו את ראשי הפרקים של הנושאים הספציפיים שתסקרו (אין צורך לומר שיהיה לעבודה תקציר). ציינו לפחות שלושה ראשי פרקים כאלו (אפשר ורצוי יותר) שכולם עוסקים ישירות בנושא העבודה מהיבטים שונים. וודאו שהכותרות בהירות מספיק כדי להבין את נושא הפרק. אם אי אפשר להבין את הנושא מהכותרת, הוסיפו הסבר קצר של מספר שורות.
א. תקציר
ב. מבוא
1. לקות למידה.
2. לקות קריאה – מהי?
3. הגורמים העומדים בבסיסה של לקות קריאה.
4. השלכות רגשיות של לקות קריאה.
5. הפרעת קשב.
6. הפרעת קשב והמצב הרגשי.
7. מגדר ולקות למידה.
8. מגדר והפרעת קשב.
9. מגדר לקות קריאה והפרעת קשב
ג. השיטה (יעשה שימוש בשאלון דמוגרפי לרבות דיווח עצמי על קיומה של לקות למידה, שאלון קונורס לדיווח עצמי לזיהוי תסמיני הפרעת קשב, שאלון PANAS לצורך בדיקת מצב רוח)
ד. התוצאות
ה. הדיון
רשימה ביבליוגרפית
DSM-5 – Diagnostic and statistical manual of mental disorders. (2013). Fifth edition. Arlington: American Psychiatric Association.
Christo, C., Davis, J. M., & Brock, S. E. (2009). Identifying, assessing, and treating dyslexia at school. New York: Springer Science.
Kibby, M. Y., Kroese, J. M., Krebbs, H., Hill, C. E. & Hynd, G. W. (2009). The pars triangularis in syslexia and ADHD: A comprehensive approach. Brain and language, 111(1), 46-54.
Lambe, E. K. (2015)/ Dyslexia, gender, and brain imaging. Neuropsychologia, 375(5), 521-536.
Yoshimasu, K., Barbaresi, W. J., Colligan, R. C., Voigt, R. G., Killian, J. M., Weayer, A. L., & Katusic, S. K. (2018). Adults with persistent ADHD: Gender and psychiatric comorbidities – A population-based longitudinal study. Journal of attention disorders, 22(6), 535-546.
