קריאה ביקורתית – המרכז הבינתחומי הרצליה – כתיבת עבודות בתשלום

קורס נפוץ נוסף בו אנו מסייעים לסטודנטים הוא קורס קריאה ביקורתית אשר נלמד ב המרכז הבינתחומי הרצליה. במסגרת כתיבת עבודות לסטודנטים אותם אנו מבצעים, נתקלנו גם בקורס זה. במסגרת הקורס יש לבצע מקצועית אשר דורשת מיומנות ובקיאות רבה בחומר הנלמד.

הקריאה הביקורתית תעשה על המאמר:

ארנסט, גלנר .)4994(. לאום ולאומיות. האוניברסיטה הפתוחה. פרקים 2-4.

הנחיות הגשה:

מסמך הקריאה הביקורתית יכלול בין היתר את האלמנטים הללו:

  1. אינפורמציה ביבליוגרפית של המאמר – כותרת המאמר, שם המחבר, שנת פרסום.
  2. סיכום קצר – שאלת/שאלות מחקר מרכזיות, תזת המחקר, הנחות יסוד, פרספקטיבה תיאורטית, שיטת המחקר, באיזו שיטת השוואה משתמש המאמר, נתונים שימושיים, ממצאים מרכזיים.
  3. הערכה – נקודות תורפה, נקודות העצמה של המאמר )הטיעון(, רלוונטיות המאמר לכלל הנושא האמור) האם המאמר מתאים לימנו אנו ומהן הבעיות המרכזיות של המאמר(.

 

משפט פלילי – הקריה האקדמית אונו

  1. מעמדו של משכון אובליגטורי.
  2. העברת קניין מכוח חוזה פסול.
  3. זכות הנאמנות.
  4. תמורות בפסיקה בדיני עסקאות נוגדות.
  5. חידושים בקודקס האזרחי בסוגיית העסקאות הנוגדות.
  6. הסכם קיזוז כמשכון.
  7. היחס בין קיזוז לבין שעבוד קבוע.
  8. היחס בין קיזוז לבין שעבוד צף.
  9. מעמדן של הזכויות במקרקעין של המושבים והקיבוצים.
  10. האשם בדיני הקניין.

 

סמינריון בחינוך – כתיבה וקריאה מדעית – אוניברסיטת אריאל בשומרון

מה לא:

לא ממספרים את עמוד השער ותוכן העניינים.

לא עושים שימוש בכותרת העבודה כשאלת מחקר אלא מנסחים שאלת מחקר על פי הכללים שנלמדו.

לא בונים סקירת ספרות ללא הפנייה למקורות.

לא מפנים למקורות שלא מופיעים ברשימה הביבליוגרפית ולא רושמים מקורות ברשימה הביבליוגרפית שאין אליהם הפניה.

לא בונים סקירת ספרות ללא שימוש נרחב במושגים והגדרתם בו.

לא בונים סקירת ספרות ללא יצירת רקע מדעי הולם המפרק את פרמטרי העבודה השונים ומחברם בסופו יחד לקראת הצגתן של השערות המחקר.

לא בונים את פרק סקירת הספרות ללא הקפדה על מבנה החיבור המדעי המחלק את הדיון שבו לכותרות משנה.

לא בונים פסקאות אשר אינן מייצגות תהליכי מיזוג.

לא בונים פסקאות הבנויות ממקור אחד.

 

סמינריון במשפטים – משפט חוקתי – המכללה האקדמית ספיר

שאלה 1 (היקף מומלץ למענה – כשניים וחצי עמודים)

לאור אי-שביעות רצון הכנסת והממשלה ממערך התקשורת בכלל והעיתונות בפרט, החליטה הכנסת כי גם מקצוע זה, כמו גם מקצועות חופשיים אחרים, דורש פיקוח יסודי יותר. לפיכך, ביום 1.12.2016 קיבלה הכנסת, ברוב של 60 חברי כנסת (מול 43), את חוק ה”הפיקוח על העיסוק בעיתונות (תשע”ז 2016)” אשר קבע, כדלקמן:

  1. לא יינתן לאדם רישיון לעסוק במקצוע העיתונות (להלן: “רישיון עיתונאי”), אלא אם קיים את התנאים שלהלן:

1.1.      עבר בהצלחה את בחינות לשכת העיתונות הממשלתית, אשר בהן יושם דגש על בקיאות במורשת ישראל, בתורה שבכתב ובתורה שבעל-פה.

1.2.      בעל אזרחות ישראלית.

1.3.      הצהיר על נאמנותו למדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית.

1.4.      שילם סכום של 100 ₪ בגין קבלת רישיון עיתונאי ללא זכות כניסה לאירועים ממשלתיים הפתוחים לעיתונאים בלבד; או – שילם סכום של 100,000 ₪ בגין קבלת רישיון עיתונאי בעל זכות להיכנס לאירועים ממשלתיים הפתוחים לעיתונאים בלבד.

  1. ברישיון העיתונאי שינתן בהתאם לחוק זה, ירשם שם העיתון בו מבקש העיתונאי לעבוד. עבודה בעיתון אחר מהעיתון ששמו מצויין ברישיון העיתונאי תחייב בחינה מחודשת של תוקף הרישיון העיתונאי על-ידי ועדה ממשלתית שתוקם לצורך כך (להלן: “בקשה למעבר עבודה”). בסמכותה של הועדה הממשלתית שהוקמה מכוח סעיף זה לאשר בקשה למעבר עבודה פעם אחת בלבד בעבור כל מחזיק רישיון עיתונאי.
  2. לעניין חוק זה, אין זה משנה אם האדם המבקש רישיון עיתונאי יעבוד ככתב, כפרשן, כפובליציסט, כצלם או כעורך.
  3. לעניין חוק זה, אין זה משנה אם האדם המבקש רישיון עיתונאי מבקש לעסוק בתחום כמקור פרנסתו העיקרי, באופן חד-פעמי או כתחביב.
  4. שר הפנים רשאי להוציא צו לשלילת רישיון מעיתונאי, באם לדעתו העיתונאי פוגע, במסגרת מילוי תפקידו, בביטחון המדינה, בסדר הציבורי או בשלום הציבור.

 

לסיכום, כתיבת עבודות ב קריאה ביקורתית הן עבודות יישומית הדורשת עמידה בדרישות קפדניות של המרצה, בנוסף ליכולת ניתוח ספרות וידע אקדמי מתאים. Write2Me מביאה עמה את ארגז הכלים האקדמי המתאים להתמודדות עם עבודות אלו. הציונים טובים, הסטודנטים מרוצים, אז למה אתם מחכים?

צריכים עבודה אקדמית?

קבלו עבודה 100% מקורית, שנכתבה ע”י כותב מצטיין. החזר כספי מובטח

* בהשארת כתובת מייל הנך מאשר קבלת הודעות ודיוורים שונים מהאתר לרבות מבצעים, טיפים והצעות שיווקיות