ראיון עם נ | העבודה עם הצוות בבית הספר בכלל והצוות הכיתתי בפרט – בת השרות כתומכת למידה בבית הספר היסודי – סמינריון בחינוך

סמינריון בחינוך מכיל פרקים רבים. הכתיבה היא בהתאם לכללי ה-APA וצריכה להפנות למראי מקום של מאמרים בעברית ובאנגלית. אצלנו תוכלו למצוא תמיכה מלאה בעבודות משפטיות על ידי מחלקה משפטית מצטיינת.

פה יש דוגמא יפה לחלק ראיונות והמשך לסמינריון איכותני בחינוך בנושא בת השרות כתומכת למידה בבית הספר היסודי

עבודה זו מפורסמת באתר לאחר שקיבלנו הסכמה של בעלי זכויות היוצרים בעבודה לעשות בה שימוש. העבודה לצורך התרשמות ולמידה בלבד. אין להסיק מהאמור כי עבודה זה נכתבה על ידי צוות האתר ובהחלט ייתכן שלא כך הדבר.

ראיונות | נספחים – ראיון עם נ’ – סמנריון בחינוך – בת השרות כתומכת למידה בבית הספר היסודי

נספח 2: ראיון עם נ’ אחרי תכנית ההתערבות

מראיין: בעבר שוחחנו על הפן הרגשי בעבודה עם ילדים בעלי צרכים מיוחדים. מה ההרגשה שלך לגבי הנושא כיום? ואיך הדבר נוגע להכשרה שעברת?

מרואיין: אני מרגישה שהקטע הרגשי הוא אחד החשובים, גם לי וגם לילדים. כאילו אם לא הייתי יכולה בעצמי לפרוק את הרגשות שלי, והתסכולים שלי, והבעיות שלי אז בטח שלא הייתי נגישה לילדים אלא הייתי מוציאה עליהם את התסכולים שאני לא יודעת להתמודד מולם. אבל כאילו כשאני מגיעה פעם בשבוע למפגש, ופורקת ומדברת, ומנתחת אז כאילו אחרי זה אני ניגשת לילדים בלי כל התסכול, אלא מכוונת מטרה, מכוונת מטרה לתת להם לפרוק את הרגשי שלהם ולהיות שם בשבילם. וזה גלגל כזה של טוב… שנותן את הסיפוק. ברור שההכשרה אחראית לזה, אחרת לא היה לי בכלל איפה לדבר, ואיפה לפרוק וגם לא הייתי מבינה בכלל עד כמה הקטע הרגשי חשוב לי, ובמיוחד במיוחד לילדים המהממים האלה.

מראיין: אשמח אם תספרי לי על העבודה עם הצוות בבית הספר בכלל, והצוות הכיתתי בפרט, איך העבודה מתחלקת? האם קיים שיתוף פעולה ביניכן? ומה התחושה שלך לגבי עבודת הצוות הזו? כמו כן, אשמח שתספרי לי האם את מרגישה הבדל בין תחילת השנה לעכשיו?

מרואיין: ברור שעכשיו זה יותר טוב. קודם כל אנחנו מכירות יותר טוב שזה כבר שינה הרבה דברים כי התקרבנו אני והמורות, במיוחד המחנכות שאנחנו ביחד הרבה זמן מבלות אז זה מתבקש לעומת תחילת השנה שבכלל לא הכרנו וזה היה מוזר, והיינו צריכות להבין אחת את “השיגעונות” של השנייה. אז עכשיו זה הרבה יותר זורם כזה, כאילו זה לא חלוקה של “תעשי את זה ואת זה” וזהו, אנחנו מדברות, אני משתפת את המורות והן אותי, אני אומרת מה אני חושבת והן אומרות מה הן חושבות וזה הדדי כזה, פחות חד כיווני. גם כאילו בגלל ההכשרה אז כמה פעמים המחנכות באו והצטרפו לפגישה, במיוחד המחנכת של כיתה ג’ שאיתה היה לי הרבה “טקלים” בתחילת השנה ואז כאילו יכולתי לשתף אותה, ונראה לי שהיא יותר הבינה גם את הבעיות שלי ואת המקום ממנו אני מגיעה, שאני לא יודעת הרבה, וכמו שלחנך כיתה זה חדש לה אז כל העסק ממש חדש לי, גם בלי כל הידע שהיא קיבלה בלימודים. אז אחד הדברים הכי טובים שיצאו מההכשרה אני חושבת זה שהבנו את זה, ובגלל זה התחלנו לשבת יותר, ולדבר יותר, ולשתף יותר, בדקנו אחת עם השנייה כל הזמן מתי אפשר לשבת, גם אם לא היה שעה קבועה לזה, הצלחנו למצוא את הזמן ולשבת ולדבר על מה היה ומה יהיה ולתכנן וזה מה זה חשוב, כי זה גם כאילו מעלה את המקום שלי ואת המשמעות שלי וגם מסודר יותר, שאחרי זה באים לכיתה ואנחנו שתינו יודעת מה תכננו ומה דיברנו ולא פתאם באמצע השיעור יש פתאם אי הבנה ולא יודעים מה לעשות.

צריכים עבודה אקדמית?

קבלו עבודה 100% מקורית, שנכתבה ע”י כותב מצטיין. החזר כספי מובטח

* בהשארת כתובת מייל הנך מאשר קבלת הודעות ודיוורים שונים מהאתר לרבות מבצעים, טיפים והצעות שיווקיות