ראיון עם נ | יחסים עם תלמידים – בת השרות כתומכת למידה בבית הספר היסודי – סמינריון בחינוך

סמינריון בחינוך מכיל פרקים רבים. הכתיבה היא בהתאם לכללי ה-APA וצריכה להפנות למראי מקום של מאמרים בעברית ובאנגלית. אצלנו תוכלו למצוא תמיכה מלאה בעבודות משפטיות על ידי מחלקה משפטית מצטיינת.

פה יש דוגמא יפה לחלק ראיונות והמשך לסמינריון איכותני בחינוך בנושא בת השרות כתומכת למידה בבית הספר היסודי

עבודה זו מפורסמת באתר לאחר שקיבלנו הסכמה של בעלי זכויות היוצרים בעבודה לעשות בה שימוש. העבודה לצורך התרשמות ולמידה בלבד. אין להסיק מהאמור כי עבודה זה נכתבה על ידי צוות האתר ובהחלט ייתכן שלא כך הדבר.

ראיונות | נספחים – ראיון עם נ’ – סמנריון בחינוך – בת השרות כתומכת למידה בבית הספר היסודי

נספח 2: ראיון עם נ’ לפני תכנית ההתערבות

מראיין: איך היית מתארת את היחסים שלך עם התלמידים?

מרואיין: אני עדיין בשלבי ההכרות איתם, והם עדיין קצת חוששים ופוחדים להיפתח אליי, אבל בסך הכל הם מאוד חמודים, ושמחים שאני עוזרת להם ונראה שהם ממש רוצים שאני אשב לידם ואעזור להם, וממש נהנים מהעזרה הזאת.

מראיין: האם יש לך ידע מוקדם אודות ילדים בעלי הפרעות תקשורת? האם קיבלת הכנה כלשהי כיצד יש להתנהל ולעבוד מול ילדים בעלי הפרעות אלו?

מרואיין: באופן אישי, אני מאוד מתחברת לילדים עם צרכים מיוחדים ואפילו ביקשתי לעבוד עם ילדים כאלה. אין לי הכשרה רשמית בנושא, אבל אני חושבת שיש לי חיבור וקשר טוב עם ילדים בכלל, ועם צרכים מיוחדים, ממש, אני יודעת שצריך הרבה סבלנות והרבה רגישות ואלה תכונות שיש לי ומאפיינות אותי, ולגבי הבעיה הייחודית של כל אחד מהילדים אני לומדת לאט לאט והמורות מנחות אותי על הקשיים של כל אחד, מה קשה לו, במה הוא טוב, למה צריך לשים לב וכו’. המחנכת עדכנה אותי בתחילת השנה לגבי הילדים בכיתה- מה הסיפור של כל אחד, סיפור אישי, מה הליקויים שהילד סובל מהם, שאני לא יגיד בטעות “תספר לאמא” או משהו כזה לילד שאמא לו נפטרה, ושאני לא אצפה מילד שעדיין לא יודע לכתוב בכלל שיכתוב וכל הדברים האלה…. כל ילד יש לו ממש דברים מיוחדים ואני לאט לאט מכירה את זה ויודעת איך להתנהג עם כל אחד בנפרד.

מראיין: זאת אומרת שלפני תחילת העבודה עם ילדי חינוך מיוחד לא קיבלת כל  הכשרה לנושא?

מרואיין: לא, קיבלתי הכשרה שנודעת לחינוך באופן כללי ולעבודה עם ילדים מהאגודה, וממחנכות הכיתות קיבלתי פרטים על הילדים ועל הבעיות הייחודיות שלהם.

מראיין: הבנתי. מה את חושבת שהערך המוסף שלך בכיתה? למה את יכולה לתרום בכיתה שהוא מעבר לנוכחות של המחנכת ושל מורת השילוב?

מרואיין: אני חושבת שאני יכולה לתרום בזה שאין עליי את הלחץ שיש עליהן להספיק דברים מסוימים, או להתמקד בהיבטים הפדגוגיים והמנהליים, אז אני יכולה באמת להרשות לעצמי לעזור לילדים בכל הדברים הקטנים שהם מתקשים ולתת להם תשומת לב בדברים הקטנים האלה, שהם לא יכולים לכתוב או לא מצליחים ולא מצליחים לקרוא, ולמורות עצמן קשה מאוד גם לדאוג להעביר את החומר, וגם לדאוג לכל מה שצריך להיות, וגם לשים לב לקצב של כל אחד ואחד מהילדים, ועם הילדים האלה, שכל אחד בקצב שלו, אז זה ממש טוב שיש מבוגר ששם לב לקצב שלהם.

מראיין: הייתי שמחה לשמוע ממך לגבי האספקט הרגשי של העבודה עם ילדים בעלי צרכים מיוחדים. האם הכינו אותך לכך? תוכלי לשתף לגבי החוויות הרגשיות שלך?

מרואיין: לא הכינו אותי רשמית, המחנכת כל הזמן אומרת לי למה לשים לב, אני משתדלת לא להיות מעורבת יותר מדי באישי של הילדים, אני עוזרת להם ויודעת איפה “לא לגעת”, ומה הנקודות הרגישות שלהם והמחנכת מזהירה אותי.

צריכים עבודה אקדמית?

קבלו עבודה 100% מקורית, שנכתבה ע”י כותב מצטיין. החזר כספי מובטח

* בהשארת כתובת מייל הנך מאשר קבלת הודעות ודיוורים שונים מהאתר לרבות מבצעים, טיפים והצעות שיווקיות