סמינריון בביטחון סוציאלי הוא אחד מהסמינריונים היותר מבוקשים בקרב תלמידי האוניבריסיטה הפתוחה במסלול של מדעי החברה, ניהול וכללי. העבודה היא בדרך כלל עבודה סמינריוניות עיונית, בלי סטטיססטיקה ודורשת ניתוח מאמרים זרים באנגלית וגם מאמרים בעברית על המצב בארץ. רוב העבודה למעשה היא סקירת ספרות . הכתיבה היא בהתאם לכללי הכתיבה במדעי החברה (APA) וצריכה להפנות למראי מקום של מאמרים בעברית ובאנגלית.

אצלנו תוכלו למצוא תמיכה מלאה בעבודות סמינריון ופרה סמינריון בביטחון סוציאלי על ידי צוות כותבים מצטיין במדעי החברה.

פה יש דוגמא יפה לסקירת ספרות מתוך עבודה מלאה בנושא התמורות הדמוגרפיות המשפיעות על הביטחון הסוציאלי של הקשיש בישראל

עבודה זו מפורסמת באתר לאחר שקיבלנו הסכמה של בעלי זכויות היוצרים בעבודה לעשות בה שימוש. העבודה לצורך התרשמות ולמידה בלבד. אין להסיק מהאמור כי עבודה זה נכתבה על ידי צוות האתר ובהחלט ייתכן שלא כך הדבר.

פרק 3: המערכת הפנסיונית והתפתחותה בעולם ובישראל

למערכת הפנסיונית בישראל ובעולם קיימות מספר מטרות המוגדרות על פי ארגון העבודה העולמי (פלג, 2006). החוקרים מזהים שש מטרות עיקריות.

  • מתן אפשרות להמשך רמת החיים המקובלת לפני הפרישה, גם לאחר הפרישה. מבחינה כמותית שיעור התחלופה (היחס בין הכנסה לפני ואחרי הפרישה) המקובל במדינות המפותחות הינו 80 אחוז ומעלה.
  • יצירת כיסוי מתאים לעובדים שכירים ועצמאיים על ידי חיבורם למערכת פנסיונית המוגדרת כנותנת קצבה לכל החיים, מחייבת חובת הפרשה ובטוח לפנסיה.
  • הגנה ממצב של עוני לכל הקשישים בגיל השלישי. מטרה המושתת על עקרונות הסולידריות החברתית.
  • הפנסיה הינה "מקיפה" ומגנה מפני סיכוני נכות, גיל ופטירה (פנסיית שארים).
  • עדכון של הפנסיה לפי מדד רמת החיים במדינה. נושא זה מחייב עדכונים תקופתיים לפי רמת השכר או רמת האינפלציה.
  • עידוד של ביצוע חיסכון נוסף ושונה לטווח הארוך.

מערך הפנסיה הממלכתית התפתח בגרמניה בשלטון הקנצלר ביסמארק, בסוף המאה ה 19 ומשם התפשט לעוד מדינות מפותחות ובהמשך גם למדינות מתפתחות. ההתפתחות וההגדרה בכל מדינה השתנה בהתאם לגורמים דמוגרפיים, חברתיים וכלכליים ופוליטיים האופייניים לכל מדינה. קיימות במערכת שלוש רמות מרכזיות: (פלג, 2006). הרמה הבסיסית המהווה את רשת הביטחון לקשישים לצורך אבטחת הכנסת מינימום לאחר הפרישה מהעבודה. (בישראל- קצבת הזקנה המוענקת על ידי ביטוח לאומי). רמת הפנסיה היחסית (ה"רובד השני") להכנסה או לשכר (בישראל – הפנסיה התקציבית). פעולות ביטוח וחיסכון (ה"רובד השלישי"), ביוזמה פרטית (בישראל – מגוון חברות ביטוחי מנהלים וקופות הגמל).

התמורות הדמוגרפיות המשפיעות על הביטחון הסוציאלי של הקשיש בישראל
התמורות הדמוגרפיות המשפיעות על הביטחון הסוציאלי של הקשיש בישראל

בישראל מצויים מקורות המערכת עוד לפני קום המדינה (ספיבק, 2012). במהלך שנות ה 40 של המאה הקודמת נחתמה שורת הסכמות והסכמי עבודה בין המעסיקים לעובדים. מערך זה כלל שורה של תכניות חיסכון משותפות לעובדים ולמעבידים והסכום שנצבר בהם הוענק לעובדים עם פרישתם. מכיוון שהתוכניות היו מפעליות ברובן, עזיבה של מפעל אילצה את העובד לפדות את הכסף ומכיוון שלא הייתה התחשבות באינפלציה וערך הכסף, חלה ירידה חדה בערך הכסף והתוכניות הספיקו לשימוש רק של העובדים היהודיים המאורגנים בארץ. לאחר הקמת המדינה הוקמה מערכת ביטוח סוציאלי והחלה פעילותן של קופות פנסיה הסתדרותיות במסגרת חוק הביטוח הלאומי שנחקק בשנת 1953. קצבת הזקנה הוענקה לראשונה בשנת 1957 ושולמה לנשים בגיל 60 ומעלה ולגברים בגיל 65 ומעלה שהגיעו לגיל פרישה וצברו וותק מוגדר בשנות עבודה. למרות זאת, היו לא מעט ליקויים ופערים בתכנית. קבוצות מסוימות באוכלוסייה לא נהנו מהחיסכון הפנסיוני כמו למשל מי שכבר עבר את גיל הפרישה עם כניסת התוכנית, עקרות בית שלא היו זכאיות אפילו לקצבת זקנה מהביטוח הלאומי, עולים חדשים מעבר לגיל 60  וכדומה. בנוסף לא הייתה התחשבות באינפלציה והצמדה לשכר הממוצע במשק כך שקצבאות הפנסיה נשחקו במהירות מצד אחד וקרנות הפנסיה החלו לצבור גירעונות גדולים. בשנת 1965 הוכנס גם התיקון שבו מחויב המוסד לביטוח לאומי להעניק תוספת לקצבת הזקנה למי שהוכח שאין לו עוד הכנסה זמינה מלבדה. בנוסף הוחלט להצמיד את גובה קצבת הזקנה הבסיסית ל 16 אחוז מהשכר הממוצע במשק על מנת למנוע מצב בו רמת החיים של האזרחים הוותיקים נופלת מרמת החיים הכללית במדינה. (דורון וקורבר, 2016). במהלך המחצית הראשונה של שנות השבעים, התגבשה בישראל התפיסה הכוללת להגדרת קו העוני וקביעת רמת הקצבאות. בתפישה זאת נטען כי יש להתאים את רמת הקצבאות הפנסיוניות לרמת החיים במשק על מנת לאפשר למקבלי הפנסיה ליהנות גם הם מרמת הצמיחה הכלכלית. כתוצאה מכך עודכנו בשנים 1974-1975 קצבאות הזקנה והשארים וקצבאות ההכנסה המינימאלית של ביטוח לאומי נקבעו כאחוז מסוים מהשכר הממוצע במשק. קצבת הזקנה הבסיסית ליחיד הועמדה על 16 אחוז מגובה השכר הממוצע במשק ואילו קצבת הנכות המרבית והכנסת המינימום נקבעו לרמה של 25 אחוז מהשכר הממוצע במשק (ספיבק, 2012).

להצעת מחיר עוד היום

    למה לבחור בנו?

    שירות אישי

    אנחנו מתחייבים להמשיך ולשמור על קשר גם לאחר מסירת העבודה.

    שירות אישי

    כל בעיה שתתגלה, כל פגם שימצא – אנחנו כאן בשביל לפתור ולעזור, כי ההצלחה שלכם היא ההצלחה שלנו!

    מקצועיות

    התחייבות לכותבים מקצועיים, איכותיים ואמינים בעלי תארים אקדמיים.

    מקצועיות

    אנו מקפידים על איכות הכותבים שלנו באמצעות תהליך גיוס קפדני.

    איכות ומקוריות

    התחייבות מלאה למקוריות ולעבודה איכותית בהתאם לדרישות הסטודנט.

    איכות ומקוריות

    כל עבודה שנמסרת ללקוח עוברת בקרה אקדמית ובדיקת מקוריות לפני שנמסרת ללקוח.

    מה הלקוחות שלנו חושבים עלינו?

    תודה רבה לגל על העבודה באקונומטריקה. עד הרגע האחרון לא האמנתי שזה עד כדי כך פשוט. שמחתי לראות שטעיתי. תודה גדולה גם למיכל על הסבלנות הרבה והמקצועיות. ישר כח!
    מאור, האוניברסיטה הפתוחה
    רציתי לעדכן שקיבלתי 89 בסמינריון במימון. תמסרו תודה גדולה לאורטל על ההשקעה והזמן. נתראה בסמינריון הבא.
    מיכל, המרכז הבינתחומי הרצליה
    למיכל, רציתי להודות לך ולדורון על הסמינריון המושקע והיחס האישי. אני לא יודעת מה הייתי עושה בלעדיכם. קיבלתי 92 בסמינריון במוסר ועסקים עם המנחה הכי קשה פתוחה!
    אלכס, הקריה האקדמית אונו

    שתפו ברשתות החברתיות