סמינריון בביטחון סוציאלי הוא אחד מהסמינריונים היותר מבוקשים בקרב תלמידי האוניבריסיטה הפתוחה במסלול של מדעי החברה, ניהול וכללי. העבודה היא בדרך כלל עבודה סמינריוניות עיונית, בלי סטטיססטיקה ודורשת ניתוח מאמרים זרים באנגלית וגם מאמרים בעברית על המצב בארץ. רוב העבודה למעשה היא סקירת ספרות . הכתיבה היא בהתאם לכללי הכתיבה במדעי החברה (APA) וצריכה להפנות למראי מקום של מאמרים בעברית ובאנגלית.
אצלנו תוכלו למצוא תמיכה מלאה בעבודות סמינריון ופרה סמינריון בביטחון סוציאלי על ידי צוות כותבים מצטיין במדעי החברה.
פה יש דוגמא יפה ביבליוגרפיה מתוך עבודה מלאה בנושא התמורות הדמוגרפיות המשפיעות על הביטחון הסוציאלי של הקשיש בישראל
עבודה זו מפורסמת באתר לאחר שקיבלנו הסכמה של בעלי זכויות היוצרים בעבודה לעשות בה שימוש. העבודה לצורך התרשמות ולמידה בלבד. אין להסיק מהאמור כי עבודה זה נכתבה על ידי צוות האתר ובהחלט ייתכן שלא כך הדבר.
ביבליוגרפיה
אינס-קינג, א’., בן-שלום, י’. וסבטו, י’. (2004). שינויים חברתיים וביטחון סוציאלי בישראל. ביטחון סוציאלי, 67, 9-38.
בנטור, נ’. (2010). מאפייני גברים ונשים בני 65 מעלה. הגיל החדש,7, 4-5.
בן-ישראל, ר’., ובן ישראל, ג’ (2004). מי מפחד מהגיל השלישי. תל-אביב: עם עובד.
ברודסקי, ג’. (2007). מי אנחנו? מאפיינים דמוגרפיים של המבוגרים החדשים. הגיל החדש, 1, 4-5.
גודמן, ש’., ברק, מ’., ונחום-לוי, נ’ (2011). אתגר הרווחה במדינה הדמוקרטית. מדיניות חברתית-כלכלית בישראל. המרכז לטכנולוגיה חינוכית: משרד החינוך.
דורון, י’., וקורבר, ז’ (2016). קצבאות הזקנה בישראל בראי פסיקת בית הדין הארצי לעבודה. ביטחון סוציאלי, 99, עמ/ 95-120.
דרוקמן, י’., ופרנקל, ב’ (2013, דצמבר 30). לא תרשו לעצמכם לפרוש. משבר פנסיה עולמי. Ynet, אוחזר מתוך https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4470970,00.html
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (2013). תחזיות תוחלת חיים בישראל. פני החברה בישראל: ישראל מאין ולאן?, 6, עמ’ 167-170.
יוטבי, ש’., וסולברג, ע’ (2014), השפעת השינויים בתוחלת החיים על החיסכון הפנסיוני. המרכז לחקר מדיניות, כלכלה וניהול, אוניברסיטת אריאל בשומרון.
לוי, ע’ (2013), סוגיות מרכזיות במערכת הפנסיה התעסוקתית בישראל, מפת דרכים, הכנסת, מרכז המחקר והמידע.
מכון מאיירס-ג’וינט- ברוקדייל, (2015), הזקנים בישראל, עובדות ומספרים 2015. משאב, מאגר מידע ארצי לתכנון בתחום הזקנה.
מכטיגר, ר’ (2010), האוכלוסייה הקשישה בישראל: תמונת מצב, דילמות חברתיות ואתגרים במדיניות. כנס הרצליה השנתי העשירי.
סולברג, ע’ (2013). העלייה בתוחלת החיים והשפעותיה. המרכז לחקר מדיניות, כלכלה וניהול: אוניברסיטת אריאל בשומרון.
ספיבק, א’ (2012), מערכת הפנסיה בישראל על שני רבדיה: מבט על רפורמות שהונהגו מהצד המוסרי והצד הכמותי, דו”ח סופי למוסד לביטוח לאומי, התוכנית לכלכלה וחברה , מכון ון-ליר בירושלים.
פלג, ד’ (2006). הרפורמה במערכת הפנסיה בישראל 2002-2004. ביטחון סוציאלי, 71, 84-108.
קסטיאל, ר’ (2009). מי אמר שוק חופשי? הכל על גלובליזציה, המשבר הכלכלי העולמי ויחס העבודה. מגזין למנהלים, 7, עמ’ 28-31.
רצון, מ’ (2010). יזמי מדיניות, הבניות פוליטיות וחלון הזדמנויות: הפוליטיקה של הרפורמה השנייה במערכת הפנסיה בישראל. סוציולוגיה ישראלית, 11(2), עמ’ 463-484.
שלום, י’ (2004). המשבר במערכת הפנסיה בישראל. רבעון לבנקאות, 39 (153), עמ’ 76-100.
שץ, ו., קוזקוב, ב., כהן, ד. (1993). גיל קריטי, קוצבי הזדקנות וזקנה מוצלחת. גרונטולוגיה, 61, 33-45.
Attanasio, O., Kitao, S., & Violante, G. L. (2007). Global demographic trends and social security reform. Journal of monetary Economics, 54(1), 144-198.
Castles, F. G. (2003). The world turned upside down: below replacement fertility, changing preferences and family-friendly public policy in 21 OECD countries. Journal of European social policy, 13(3), 209-227.
Gonzalez-Eiras, M., & Niepelt, D. (2008). The future of social security. Journal of monetary Economics, 55(2), 197-218.
Mankiw, N. G., & Weil, D. N. (1989). The baby boom, the baby bust, and the housing market. Regional science and urban economics, 19(2), 235-258.
Martin, P. J., Whitehouse, E. (2011), Pensions at a glance, Directorate for employment, labor and social affairs, Institute of fiscal studies, London.
Morgan, S. P. (2003). Is low fertility a twenty-first-century demographic crisis?. Demography, 40(4), 589-603.