דיון איכותני – בנות השירות הלאומי נצפו כמי שיש להן חלק משמעותי ביצירת האקלים הכיתתי – בת השרות כתומכת למידה בבית הספר היסודי – סמינריון בחינוך

סמינריון בחינוך מכיל פרקים רבים. הכתיבה היא בהתאם לכללי ה-APA וצריכה להפנות למראי מקום של מאמרים בעברית ובאנגלית. אצלנו תוכלו למצוא תמיכה מלאה בעבודות משפטיות על ידי מחלקה משפטית מצטיינת.

פה יש דוגמא יפה לחלק דיון והמשך לסמינריון איכותני בחינוך בנושא בת השרות כתומכת למידה בבית הספר היסודי

עבודה זו מפורסמת באתר לאחר שקיבלנו הסכמה של בעלי זכויות היוצרים בעבודה לעשות בה שימוש. העבודה לצורך התרשמות ולמידה בלבד. אין להסיק מהאמור כי עבודה זה נכתבה על ידי צוות האתר ובהחלט ייתכן שלא כך הדבר.

דיון- סמנריון בחינוך – בת השרות כתומכת למידה בבית הספר היסודי

            מחקר זה הדגים כיצד בנות השירות הלאומי המשמשות כתומכות למידה בבתי ספר בכלל, ובכיתות תקשורת בפרט, אינן עוברות כל הכשרה מתאימה לכך במסגרת “השירות הלאומי”, וכי המידע אותו הן מקבלות במסגרת בית הספר, ללא קיומה של תכנית הכשרה מובנית, הינו שרירותי, בלתי סדיר ובלתי אפקטיבי. כתוצאה מכך, חודש לאחר תחילת עבודתן, בנות השירות הלאומי שנצפו בראיונות ובתצפיות המוקדמים הדגימו היעדר ידע מקצועי, חוסר ביטחון עצמי, תלות בעבודת יתר חברי הצוות העובדים בכיתה, היעדר שיתוף פעולה עם חברי הצוות ויחסים היררכיים בהן בנות השירות מבצעות באופן אוטומטי את המוטל עליהן, היעדר אסרטיביות או נקיטת יוזמה מצד בנות השירות, היעדר מעורבות רגשית או אינטראקציה משמעותית עם הילדים ודימוי עצמי נמוך.

            כתוצאה מתכנית ההתערבות, אשר נבנתה על סמך ממצאים אלה, ניכר שינוי משמעותי בכלל התחומים. בהתאם לממצאיהם של פרס וליס (1975) , גדרון וגריפל (1981) ו Lois (1999), בנות השירות לאחר ההשתתפות בתכנית הדגימו כיצד הדרכה מסודרת מגבירה את שביעות הרצון מעבודת ההתנדבות, וכיצד הצלחה בעבודה, תחושת אחריות, היעדר תסכולים בשל חוסר ידע וניסיון, העשרה ולימוד תורמים לתחושות של שביעות רצון בקרב המתנדבים ובהתמדה. בנות השירות, בסוף שנת הלימודים, רצו להמשיך ולשמש בתפקידן בבית הספר, ואף תיארו כיצד הן מרגישות חלק “ממשפחת בית הספר”, וזאת הודות  לשיפור הדימוי העצמי והסיפוק עצמי שחל בהן כתוצאה מההכשרה המקצועית בה לקחו חלק.

            כמו כן, מחקר זה הדגים כיצד טרום תכנית ההתערבות בנות השירות הלאומי תפשו את עצמן כמי שאין להן כל חלק בהשפעה על האקלים הכיתתי, הנתון כולו בידיהם של יצר הצוות החינוכי “הנעלה” יותר בעיניהן. כתוצאה מההשתתפות בתכנית ההכשרה, עלייה בביטחון העצמי שלהן ועלייה במידת האסרטיביות ונקיטת היוזמה, לאחר ההתערבות בנות השירות הלאומי נצפו כמי שיש להן חלק משמעותי ביצירת האקלים הכיתתי. התצפיות והראיונות הדגימו כי לבנות השירות הלאומי קשר קרוב ומשמעותי עם התלמידים, כי הן מהוות מודל לחיקוי, דמות מפתח ותפקידן הינו דומיננטי מאוד בכיתה, כתוצאה מכך אקלים הכיתה אף הצטייר כטוב יותר ונראה כי לבנות השירות הלאומי חלק משמעותי בכך. ממצאים אלה תואמים את ממצאיהם של Henderson and Mapp 2002)) Bayer, Grossman & DuBois (2013) ו – Elliott, Arthurs & Williams  (2010), שמצאו כי למתנדבים תפקיד עיקרי ביצירת סביבה תומכת בבית הספר, וכי הם יכולים להוות מודל חיובי לתלמידים שיקל על שיפור התנהגותם וביצועיהם. יתרה מכך, העובדה שבנות השירות הלאומי הדגימו לאחר תכנית ההכשרה יחסים קרובים, אינטימיים ומשמעותיים עם הילדים בעלי לקויות התקשורת המחישה את חשיבותה של אינטראקציה עין זו. בנות השירות הלאומי, לאחר תכנית ההכשרה ליוו את הילדים צעד אחר צעד, היו קשובות לצרכיהם ולקשיים שלהם, התאימו את עצמן ליכולותיו ולרגשותיו של הילד, גילו אמפתיה ואכפתיות רבה, עזרו לילדים להבין את המשמעות של המשימה ואת המצופה מהם וכן עודדו את הילדים ותמכו בהם רגשית. ואכן, הילדים שהיו צמודים לבנות השירות הלאומי בתצפיות המאוחרות השתתפו בשיעור, לקחו חלק פעיל, הביעו רגשות ויצרו תקשורת רבה. ממצאים אלה ממחישים את תוצאותיהם של מחקרים שונים ובהם חצרוני (2010), פלישמן, קאופמן וקדם (2006), רוברטסון ועמיתיה (2006 ) , הלל לויאן ובכר כץ (2010) , קאסארי ואחרים ((Kasari et al…, 2016 וניטו ואחרים (Nieto et al…,2015 )שעמדו על החשיבות של הסביבה החינוכית ביכולות התקשורת של הילד האוטיסט, חשיבות הטיפול המותאם לצרכי הילד וחשיבותה של הכנה מוקדמת של מחנכים לאינטראקציה עם הילד האוטיסט.  התנהגותן של בנות השירות הלאומי עם התלמידים מדגימה את המאפיינים שהציגו הלל-לויאן ובכר-כץ (2010) באשר ל”למידה מתווכת” והיא כוללת כוונה והדדיות, תיווך לטרנסצנדנטיות, תיווך של משמעות והתאמה ליכולתו של הילד, לרמת התעניינותו, לרמת הפעילות שלו, למידת הערות שלו, לטווח הקשב שלו ולמשתנים נוספים בהתנהגותו של הילד (סובלמן–רוזנטל וקליין , 2010).

צריכים עבודה אקדמית?

קבלו עבודה 100% מקורית, שנכתבה ע”י כותב מצטיין. החזר כספי מובטח

* בהשארת כתובת מייל הנך מאשר קבלת הודעות ודיוורים שונים מהאתר לרבות מבצעים, טיפים והצעות שיווקיות