סמינריון דיני עבודה – זכות הטיעון – המשך

סמינריון משפטי בדיני עבודה מכיל פרקים רבים. הכתיבה היא כתיבה משפטית וצריכה להפנות למראי מקום של חקיקה ופסיקה. אצלנו תוכלו למצוא תמיכה מלאה בעבודות משפטיות על ידי צוות משפטנים מלומד ומנוסה.

פה יש דוגמא יפה לחלק סקירה של הליך השימוע – זכות הטיעון – מתוך סמינריון בנושא זכות השימוע

עבודה זו מפורסמת באתר לאחר שקיבלנו הסכמה של בעלי זכויות היוצרים בעבודה לעשות בה שימוש. העבודה לצורך התרשמות ולמידה בלבד. אין להסיק מהאמור כי עבודה זה נכתבה על ידי צוות האתר ובהחלט ייתכן שלא כך הדבר.

דיני עבודה – הנוסחה לניהול פיטורים הוגנים – זכות הטיעון

בקטע האחרון ניתן להבחין במרכיב מרכזי נוסף ב”זכות השימוע”. זכות השימוע מטילה על המנהל חובה של “פתיחת לב” ו”הטיית אוזן”. בסופו של דבר לא מצא בית-הדין באותה פרשה כי עילת הפיטורים הייתה פגומה, אך למרות זאת פסק לד”ר גוטרמן פיצוי כספי ניכר (של שישה חודשי משכורת) בשל צורת הפיטורים, קרי, הפרת החובה של מסירת מידע ומתן “זכות טיעון”. מדובר אפוא בפגם פרוצדוראלי המשפיע על המהות.

כב’ השופת נילי ארד עמדה בפסק דין זה על החשיבות שיש לזכות טיעון אמיתית במסגרת הליך השימוע וכדלקמן[1]:

זכות הטיעון איננה מטבע לשון, אין לראות בה “טֶקֶס” גרדא שיש לקיימו, מצוות אנשים מלומדה, כדי לצאת ידי חובה. זכות הטיעון נמנית על זכויות היסוד של שיטתנו המשפטית ומטרתה להביא לידי כך שתתקבל החלטה עניינית, מושכלת ומבוררת, תוך מתן תשומת לב מלאה ומשקל ראוי לעמדותיו ולעניינו של מי שעלול להיפגע מן ההחלטה. זוהי זכותו הראשונית של העובד לדעת מה הן הטענות המועלות נגדו או בעניינו ובהתאם ליתן תגובתו להן, להציג את האידך גיסא מנקודת ראותו, ולנסות לשכנע את בעל הסמכות לשנות מדעתו ככל שיש בה לפגוע בזכויותיו”

 הנוסחה לניהול פיטורים הוגנים – זכות הטיעון

ניתן ללמוד ממקרה זה, כי “הנוסחה לניהול פיטורים הוגנים” טובה ומתאימה היטב למציאות של חיי העבודה. אילו פעל המעביד במקרה של ד”ר גוטרמן על-פי הנוסחה המוצעת, הוא לא היה מפסיד בדינו. אנו למדים מכך שניתן לבנות נוסחה ל”ניהול הליך הפיטורים”.

תרומתה של נוסחה זו טמונה אם כן באותה “נקודת איזון חיובית” בין כוחו של המעביד לפטר לבין זכויותיו החוקתיות של המפוטר[2]. עצם העובדה כי לעובד ניתנת זכות הטיעון, ועליה מגיב המעסיק בתום לב כאמור , הרי שיש בכך מתן אפשרות לשני הצדדים להסביר את טענותיהם ואם אכן בתום ההליך נמצא כי יש לסיים את יחסי העובד מעביד בין הצדדים , הרי שהכל נעשה בתום לב ובנסיבות המתאימות.

ברור כי כל חריגה ממתן האפשרות לעובד להשמיע את זכות הטיעון תחרוג מהליך פיטורים תקין ויהא בה כדי ללמד על חוסר תום לב מצד המעסיק.


[1] עע 1027/01 יוסף גוטרמן נ’ המכללה האקדמית עמק יזרעאל [פורסם בנבו] פד”ע לח 4481, פסקה 14 לפסק הדין.

[2] לובצקי ופרנקל. (2005). שם. ע’ 168.

צריכים עבודה אקדמית?

קבלו עבודה 100% מקורית, שנכתבה ע”י כותב מצטיין. החזר כספי מובטח

* בהשארת כתובת מייל הנך מאשר קבלת הודעות ודיוורים שונים מהאתר לרבות מבצעים, טיפים והצעות שיווקיות