סמינריון משפטי בדיני עבודה מכיל פרקים רבים. הכתיבה היא כתיבה משפטית וצריכה להפנות למראי מקום של חקיקה ופסיקה. אצלנו תוכלו למצוא תמיכה מלאה בעבודות משפטיות על ידי צוות משפטנים מלומד ומנוסה.
פה יש דוגמא יפה לחלק סקירה של הליך השימוע – זכות השימוע – סיכום – מתוך סמינריון בנושא זכות השימוע
עבודה זו מפורסמת באתר לאחר שקיבלנו הסכמה של בעלי זכויות היוצרים בעבודה לעשות בה שימוש. העבודה לצורך התרשמות ולמידה בלבד. אין להסיק מהאמור כי עבודה זה נכתבה על ידי צוות האתר ובהחלט ייתכן שלא כך הדבר.
דיני עבודה – סמינריון משפטי – זכות השימוע – סיכום
הזכות לשימוע טומנת בחובה היבט חוקתי משהו משום שהיא קשורה בטבורה עם הזכות לביטחון תעסוקתי. משמעותה של הזכות לביטחון תעסוקתי מתייחסת לזכותו של העובד לקביעות במקום עבודתו.
מונח זה מתייחס בעצם ל”מעמדו של העובד הקבוע במקום עבודה מסוים (בניגוד למעמדו של עובד זמני). הקביעות נובעת מהסכם עבודה, ונלווים לה תנאי עבודה המעניקים לעובד ביטחון יחסי מפני פיטורין. בדרך כלל היא מוענקת לאחר תקופת ניסיון מסוימת”[1].
המשמעות היא שלאחר תקופת ניסיון העובד מתקבל כעובד קבוע, ואי אפשר לפטרו אלא מסיבה מוצדקת ובהתאם להליך מורכב וארוך, הכרוך בשיתופו של ארגון העובדים. לזכות זו יש משמעות עצומה מבחינת ההגנה מפני פיטורים שרירותיים, וכן מבחינת הביטחון בהמשך ההעסקה ללא תלות בשינויים זמניים בצורכי המערכת[2].
הזכות שלא להיות חשוף לפיטורים שרירותיים והזכות להגנה בפני אבטלה, אף הן כלולות בגדר הזכויות החברתיות מתחום העבודה. אולם, ההגנה עליהן, הינה בבחינת משימה שיד החוק קצרה מליישמה.
פן חוקתי נוסף של זכות השימוע, קשור כך לפי דעתי בזכותו של העובד לכבוד, שכן זכותו של העובד להישמע נובעת מן ההכרה בזכותו של העובד שלא להיות מושפל על-ידי מעסיקו.
אי לכך, ההכרה בזכות השימוע משקפת לדעתי ההכרה בזכויות האדם החברתיות, והכללת הזכויות שעניינן בעבודה בזכויות אלה, מהווה בהחלט סימן לכך שהשמירה על זכויות שעניינן במקום העבודה, היא גם אמצעי לשמירתן של זכויות המוגדרות כחוקתיות ובהן הזכות לשמירה על כבוד האדם וחירותו. הרחבת המושג זכויות אדם , הווי אומר כל אותן זכויות שמקובל לראותן כזכויות יסוד של כל אדם באשר הוא, כמו חופש המחשבה והבעת הדעה, החירות האישית, אמצעים מינימאליים לקיום וכד’.
האו”ם פרסם ב-1948 ‘הצהרה כללית בדבר זכויות האדם’, המקובלת כמסמך יסוד לעניין זה בתקופתנו)[3], והכללת תביעות מוסריות בהקשר החברתי, כדוגמת הזכות לתעסוקה, בהן, היא בעצם חידוש שהתרחש בשנות ה-50 של המאה העשרים, והיא תולדה של התפתחויות פוליטיות שאירעו בעשורים שקדמו[4]. בדור הראשון להכרה בזכויות האוניברסאליות התמקדו זכויות האדם, בדרך כלל, בחירויות האזרח, שכללו את חירויות הפרט המקובלות ואת הזכויות הפוליטיות. בדור השני כבר מדובר בהכרה בזכויות חברתיות, כלכליות ותרבותיות, כזכויות אדם אוניברסאליות[5].
יחד עם זאת, העובדה כי הכללתן של הזכויות שעניינן בעבודה אינה אלא המשכה הטבעי של ההכרה בזכויות האדם האוניברסאליות וראיה לכך היא שזכות השימוע זכתה להכרה נרחבת מצד המשפט הבינלאומי ככלל ומצד המשפט האנגלי ובצידו דין האיחוד האירופי והמשפט האמריקני.
[1] מילון ‘רב מילים’ המקוון: https://www.ravmilim.co.il
[2] דוידוב, ג’ (2010). עובדי קבלן בבתי הספר. בתוך: הפרטה ומסחור בחינוך הציבורי בישראל. רעננה. רמות. ע’ 152.
[3] מילון ‘רב מילים’ המקוון: https://www.ravmilim.co.il.
[4] בן-ישראל, ר’ (1995). בטחון סוציאלי בשנת 2000. שנתון משפט העבודה. 15. ע’ 23.
[5] בן-ישראל, ר’ (2000). ע’ 193.
