סמינריון משפטי בדיני עבודה מכיל פרקים רבים. הכתיבה היא כתיבה משפטית וצריכה להפנות למראי מקום של חקיקה ופסיקה. אצלנו תוכלו למצוא תמיכה מלאה בעבודות משפטיות על ידי צוות משפטנים מלומד ומנוסה.
פה יש דוגמא יפה לחלק סקירה של הליך השימוע – משפט משווה בדין האנגלי – מתוך סמינריון בנושא זכות השימוע
עבודה זו מפורסמת באתר לאחר שקיבלנו הסכמה של בעלי זכויות היוצרים בעבודה לעשות בה שימוש. העבודה לצורך התרשמות ולמידה בלבד. אין להסיק מהאמור כי עבודה זה נכתבה על ידי צוות האתר ובהחלט ייתכן שלא כך הדבר.
דיני עבודה -זכות השימוע – משפט משווה בדין האנגלי
הדין האנגלי מייחס חשיבות רבה לזכות השימוע ורואה בה חלק אינטגראלי ובלתי נפרד מהליך פיטורים הוגן ותקין. למעשה, כל אחת מן הסיבות שתוצגנה בפני בית הדין כהנמקה לפיטורים, תתקבל בפני בית המשפט אם המעביד רק יוכיח את סבירותם.
במקרה של Iceland Frozen Foods v Jones[1] דובר בעובד שפוטר לאחר ששכח לסגור את המבנה שבו עבד בתום משמרת-הלילה שלו. בית-הדין של הערעור הפך את החלטת הערכאה הראשונה שהצדיקה את הפיטורים, וקבע כי אין די בכך שהסיבה לפיטורים (הרשלנות) היא סיבה סבירה. ברוח זו הוסיף בית הדין, כי יש לבחון האם הפיטורים נעשו בשרירותיות ותוך שימוש מופרז בכוח הניהולי שבידי המעסיקים. סבירות הכוח תיבחן ביחס למקרים דומים בהם פעל המעסיק בעבר. כמו כן, ייבחן ביה”ד האם המעביד הזהיר את העובד טרם פיטוריו והאם העובד שקל פתרונות אחרים כחלופה לפיטורים כגון הורדת העובד בדרגה, העברה למקום אחר, מתן הכשרה מחדש וכיוצא באלה. בית-הדין אינו מסתפק אפוא בסבירותה של החלטת הפיטורים, אלא מתחקה אחר הרקע שלה ובוחן את מידת מקובלותה במסגרת יחסי העבודה המתמשכים, את מידת השוויוניות הגלומה בה ביחס לעובדים אחרים שכשלו, ואת החלופות האפשריות לה[2].
זכות הטיעון, כפי שאנו מכירים אותה התגבשה במשפט האנגלי[3] והתבססה על עיקרי הצדק וראה בעניין זה פרשת UNIVERSITY OF CAMBRIDGE[4], שם הובא הציטוט להלן:
“EVEN GOD HIMSELF DID NOT PASS SENTENCE UPON ADAM BEFORE HE WAS CALLED TO MAKE HIS DEFENSE”
[1] ראה: Jceland Frozen Foods v Jones [1982] IRLR 459. בתוך: לובצקי ופרנקל. (2005). שם. ע’ 170. ה”ש 40.
[2] לובצקי ופרנקל. (2005). שם. ע’ 168.
[3] זכות טיעון לאחר מעשה , מרגית כהן (פורסם בנבו).
[4] R V UNIVERSITY OF CAMBRIDGE (1723)
