ממצאים ניתוח איכותני – שילוב טכנולוגיה בהוראות מתמטיקה

בסמינריון איכותני בחינוך, קיים פרק רקע תיאורטי אשר מהווה סקירת ספרות בנוסף לפרק ממצאים איכותני. הכתיבה היא בהתאם לכללי הכתיבה במדעי החברה (APA) וצריכה להפנות למראי מקום של מאמרים בעברית ובאנגלית. אצלנו תוכלו למצוא תמיכה מלאה בעבודות בניהול בינ”ל על ידי צוות כותבים מצטיין במדעי החברה.

פה יש דוגמא יפה לחלק ממצאים בניתוח איכותני מתוך עבודה מלאה בנושא שילוב טכנולוגיה בהוראות מתמטיקה

עבודה זו מפורסמת באתר לאחר שקיבלנו הסכמה של בעלי זכויות היוצרים בעבודה לעשות בה שימוש. העבודה לצורך התרשמות ולמידה בלבד. אין להסיק מהאמור כי עבודה זה נכתבה על ידי צוות האתר ובהחלט ייתכן שלא כך הדבר.

• מספר שאלות לחוקר:

התדירות של שאלות הבהרה לחוקר נותנת אינדיקציה ליכולת עבודה עצמאית של הילדים, או במילים אחרות, ליכולתם לעבודה אוטונומית המבוססת על הבניית ידע ויכולת לפתור בעיות. באופן כללי, הילדים בכל הקבוצות לא הרבו בשאלות הבהרה וגילו מוכנות ויכולת לעבודה עצמאית. קבוצת “הראשונים” היא הקבוצה שהפנה את מספר שאלות הבהרה הכי גדולה, אך גם במקרה שלהם, כאמור, הפניות היו מעטות ופסקו כשהחוקר לא גילה נכונות לסייע בתשובות.

קבוצת “אדומים” פנתה 3 פעמים בלבד לחוקר בשאלות הבהרה, “המגניבים” פנתה 6 פעמיים, וקבוצת “ראשונים”, שפנתה 14 פעמים לחוקר. לא כל השאלות היו בעלות אותה משמעות. חלק מהשאלות היו בגדר “בקשות אישור” וחלק היו שאילות הבהרה ועזרה.

• טיב התוצרים:

שלושת הקבוצות הצליחו להגיע לתוצרים סופיים בהתאם לנדרש מהתרגילים. טיב התוצרים נבחן הן מההיבט של התכנים המתמטיים והן מן ההיבט של ניצול מירבי של האפשרויות שך תכנת אקסל להצגה גרפית של נתונים.

התוצרים של קבוצת “המגניבים” היו יותר מוקפדים משתי הקבוצות האחרות. אפשר להניח שהחזרה המוקדמת בשימוש באקסל תרמה ליכולתם להשיג תוצר מוקפד יותר, וניצול יעיל יותר של האפשרויות הגרפיות של התכנה.

איור 3: תוצר של קבוצת מגניבים

• ביטחון עצמי ויכולת להתגבר על קשיים.

שלושת הקבוצות הפגינו ביטחון עצמי בביצוע המשימות של התרגיל. מאפיין זה בא לידי ביטוי במיעוט ההזדקקות בסיוע מצד החוקר, ובעצם ביכולתם להתמודד לבד ובאופן אוטונומי בפתרון התרגילים. להלן דיאלוגים בין הילדים המהווים דוגמאות ליכולתם להתגבר על קשיים בצורה אוטונומית:

טבלה מס’ 2: דוגמאות לפעילות אוטונומית

הדיאלוגים בין הילדים מציגים מספר רב של מקרים של עזרה הדדית בין הילדים:

טבלה מס’ 3: דוגמאות אינטראקציה בין הילדים

דוגמאות זו מעניינות כי הן מציגות גם קושי התחלתי אבל מייד אחריו התמודדות עם הקושי באופן עצמאי, הן באמצעות פנייה לידיעות קודמות של השותף/ה, והן על ידי  שיטת ניסוי וטעיה. הרושם שנוצר הוא שהקושי לא הרתיע את הילדים, ואולי להיפך, גרם למוטיבציה חיובית לפתור אותו בעצמם.

ארבעת הקטגוריות לעיל מצביעות על יכולות מאד דומות בין שלושת הקבוצות. אמנם קבוצת הילדים שקיבלה מיני שיעור חיזוק מוקדם הצליחה בהתמודדות עם המשימות של התרגיל באופן יותר מוקפד, אין זה אומר שהקבוצות האחרות כשלו. יתרה מזאת, אחת הקבוצות שלא קיבלה שיעור חיזוק מוקדם, היא זו שמבחינת הזמן הצליחה יותר מהאחרות. חשוב גם לציין שלילדים לא נקבעו פרמטרים להערכת התוצרים מראש. אילו ההנחיות כללו מראש דרישה לתוצר מוקפד מבחינת גרפית, יכול להיות שכל שלושת הקבוצות היו מבצעות תוצרים באותה רמה.