סמינריון דיני עבודה לדוגמא

סמינריון משפטי בדיני עבודה מכיל פרקים רבים. הכתיבה היא כתיבה משפטית וצריכה להפנות למראי מקום של חקיקה ופסיקה. אצלנו תוכלו למצוא תמיכה מלאה בעבודות משפטיות על ידי צוות משפטנים מלומד ומנוסה

פה יש דוגמא יפה לפרק ראשון בעבודה משפטית של דיני עבודה ששואל “סיום הוגן של יחסי עבודה – הכיצד?

עבודה זו מפורסמת באתר לאחר שקיבלנו הסכמה של בעלי זכויות היוצרים בעבודה לעשות בה שימוש. העבודה לצורך התרשמות ולמידה בלבד. אין להסיק מהאמור כי עבודה זה נכתבה על ידי צוות האתר ובהחלט ייתכן שלא כך הדבר.

סיום הוגן של יחסי עבודה – הכיצד?

אחת הדרכים למימוש כוחו של המעביד טמונה בכוחו לפטרו ובכך לסיים את יחסי העבודה ביניהם. ברם, אין ספק כי תקופה זו הינה תקופה שה ביותר עבור העובד ולכן חשובה ביותר זכותו להישמע בעת ההיא.

זכות השימוע הינה אם כן מן הזכויות האלמנטאריות ביותר הקשורות בתחום משפט העבודה ומימושה במעמד הפיטורים הינו הכרחי אם כי לא מספיק על-מנת לקבוע כי הליך סיומם של יחסי העבודה בין העובד למעביד נעשה בהוגנות[1].

מימוש זכות השימוע הינו הכרחי להליך הפיטורים בין היתר, כיוון שבכוחו לצמצם את ההתנגשות הדרמטית והבלתי נמנעת הנוצרת עם הפסקת העסקתו של עובד שכיר במקום עבודתו.

מימושה של זכות השימוע מהווה איפוא חלק אינטגראלי ואף מהותי מן ה”נוסחה לניהול פיטורים הוגנים”, אשר שימוש מושכל בה יציב את המנהל ב”נקודת איזון חיובית”. נקודת איזון חיובית פירושה סיום מכובד והגון של יחסי העבודה[2].

קביעת מודל קבוע וידוע מראש של דרך פיטורים, כאשר זכות השימוש מהווה מרכיב חשוב ובלתי נפרד הימנו הגם כאשר זו אינה מוזכרת בהסכמי העבודה, תיצור תחושת לגיטימיות אצל העובד המפוטר, אצל חבריו שנותרו במפעל וגם אצל המנהל המפטר. תחושה זו יכולה למתן את הפגיעה בכבוד המפוטר, למנוע את השפלתו, וממילא למנוע נזק והשפעה שלילית של הפיטורים על האווירה במקום העבודה[3].

כאשר מעביד מבקש לפטר עובד, בין היתר משום שהדבר עשוי להיטיב בדרך זו או אחרת לניהול הארגון או העסק שהוא עומד בראשו ו/או שהוא אמון על תפקודו במסגרת היותו בעל סמכות, ברי כי מדובר בזכותו הלגיטימית אולם מימושה כפוף לסייגים מסוימים וזו אינה יכולה להתממש בחלל ריק ובפרט כאשר היא עלולה לפגוע באחר.

מי שקיבל עליו את ההחלטה לפטר עובד, חזקה עליו שהחלטתו זו עלולה לפגוע בעובד המפוטר,

ולכן שומה עליו לאפשר לו לעובד שעבודתו מופסקת להגיב ולהתייחס, מבעוד מועד, הן לטעמים שעליהם אמורה להתבסס החלטה זו, והן לתוצאותיה ולהשלכותיה הצפויות.

ביהמ”ש פסק לעניין זה, כי אין כלל הבחנה לעניין הצורך בקיום שימוע והיקף זכות הטיעון בין מעסיק ציבורי, מעסיק פרטי ומעסיק שהוא גוף דו מהותי.

ביה”ד לעבודה אף חזר והבהיר, כי זכות השימוע היא בעלת ערך גם כאשר לדעת המעביד אין בפי העובד טענה טובה שראוי לשמעה, שכן לעולם אין לדעת. יתרה מזאת, גם אם כך הדבר, ואין לעובד טענה של ממש, עדיין ראוי לאפשר שימוע, ולו רק למען מראית פני הצדק, וכחלק מהיחסים הראויים בין צדדים ליחסי עבודה[4].

אין תמה אם כן, כי מימוש הזכות לשימוע הינה הכרחית ומעביד שלא יציית לחובה זו בהחלט עלול למצוא את עצמו חשוף לסנקציה כדוגמת תשלום קנס על פיטורים שלא נעשו כדין[5].

זכות השימוע נתפשת אף כחלק מכללי ההגינות הפרוצדוראלית ומהווה סממן חשוב להתייחסות נאותה של מעבידים אל עובדיהם ובנקיטתה יש על-מנת להפגין מצידם נימוס, כבוד והתחשבות כלפי העובדים שעבודתם הופסקה[6].

זכות זו אף מהווה במהותה נגזרת של התפישה לפיה יש לנקוט מהלכים פרוצדוראליים בעלי אופי משמעותי תוך שהמעסיק מתייחס במשנה זהירות לאקטים אלו אשר יש בהם על-מנת להשפיע על תנאי העבודה של העובד ו/או על זכויותיו. התנהגות זו של המעביד נמצאה כבעלת השפעה מכרעת על “ההתנהגות האזרחית” של העובדים בארגון, אף יותר ממשתנה התמורה (תנאי העבודה ושכר העובדים בפועל)[7].

סמינריון במשפטים על דיני עבודה  פרק לדוגמא

הווי אומר, אם עד כה נהוג היה לחשוב כי הרכיב החשוב ביותר בהשפעה על המוטיבציה של העובד לעבודה הינו הרכיב הכספי, קרי, גובה שכרם וההטבות הסוציאליות הנלוות, בדיעבד מסתבר כי מה שמשפיע יותר מכל על העובד הוא התחושה כי נוהגים בו בהגינות. התנהגות זו כלפיי העובד מסתבר, תשפיע יותר מכל על שביעות-רצונו ועל מחויבותו למקום העבודה[8]. כמו כן, מתן תחושה לעובדים כי נהגו כלפיהם בהגינות, מסייעת להם להשלים עם החלטות הנהלה שנחתו עליהם מגבוה גם אם החלטה זו שנתקבלה בעניינם נתקבלה באופן חד-צדדי ויש בה על-מנת לפגוע בזכויותיהם[9].

מטרת השימוע היא לאפשר לעובד להזים את הטענות שמעלה המעביד כלפיו ולנסות ולשכנע כי אין בהן בסיס או לחלופין אינן חמורות עד לכדי פיטורין. בית הדין הגדיר את יסודות הליך השימוע מאחר ומתכונתו אינה אחידה והיא תלויה בנסיבות המקרה אך בכל מקרה על פי הפסיקה החובה היא לאפשר לעובד להשמיע את טענותיו בפני המעביד וזה הבסיס לשימוע ולסיום עבודה באופן הוגן כלפי המעביד והעובד יחדיו. בית הדין הארצי פסק בעניין זה כך[10]:

“הלכה פסוקה היא, מימים ימימה, כי זכות הטיעון הינה מזכויות היסוד הראשוניות בשיטתנו המשפטית, ומקום של כבוד שמור לה ביחסי העבודה בכלל, קל וחומר עת נשקלת האפשרות לסיום עבודתו של עובד…

ודוק. זכות השימוע איננה מטבע לשון, אין לראות בה ‘טקס’ גרידא שיש לקיימו, מצוות אנשים מלומדה, כדי לצאת ידי חובה. זכות הטיעון נמנית על זכויות היסוד של שיטתנו המשפטית ומטרתה להביא לידי כך שתתקבל החלטה עניינית, מושכלת ומבוררת, תוך מתן תשומת לב מלאה ומשקל ראוי לעמדותיו ולעניינו של מי שעלול להיפגע מן ההחלטה….”.

הלכה פסוקה היא מימים ימימה, כי דרכי השימוע מגוונות הן: יכול שייעשו בכתב ויכול שייעשו בעל פה, כל עוד נתנה לנפגע הזדמנות נאותה להציג טענותיו במלואן בפני הרשות[11], כל עוד זכות הטיעון ניתנת כאמור.


[1] לובצקי, י’ ופרנקל, א’ (2005). בנפתולי הזכות הניהולית לפטר בעידן “המהפכה החוקתית”. משפט ועסקים, ג. ע’ 161.

[2] לובצקי ופרנקל. (2005). שם. ע’ 161.

[3] לובצקי ופרנקל. (2005). שם. ע’ 167.

[4] ראה: בג”צ 2911/94 באקי נ’ מנכ”ל משרד הפנים פ”ד מ”ח (5) 291, 303.

[5] ס”ע (אזורי לעבודה ת”א) 3118-04/11 יחזקאל אנג’ל נ’ בית ג’נרל עלית מהנדסים בע”מ 11.11.13.

[6] לובצקי ופרנקל. (2005). שם. ע’ 167.

[7] רבין-מרגליות, ש’ (2005). הסברים התנהגותיים למשפט העבודה ויחסי עבודה. משפט ועסקים, ג’. ע’ 123.

[8] רבין-מרגליות. (2005). שם. ע’ 154-155.

[9] שם.

[10] דב”ע נד/120-3 יחיאל שבח – ראש עירית תל אביב יפו ואח’, [פורסם בנבו] פד”ע כו’, 395, סעיף 12 בעמ’ 400.

[11] יצחק זמיר, הסמכות המנהלית, כרך ב, עמ’ 820-818.

 

צריכים עבודה אקדמית?

קבלו עבודה 100% מקורית, שנכתבה ע”י כותב מצטיין. החזר כספי מובטח

* בהשארת כתובת מייל הנך מאשר קבלת הודעות ודיוורים שונים מהאתר לרבות מבצעים, טיפים והצעות שיווקיות