סמינריון משפטי מכיל פרקים רבים. הכתיבה היא בהתאם לכללי הציטוט האחיד וצריכה להפנות למראי מקום של מאמרים בעברית ובאנגלית. אצלנו תוכלו למצוא תמיכה מלאה בעבודות משפטיות על ידי מחלקה משפטית מצטיינת.
פה יש דוגמא יפה לחלק סקירת ספרות והמשך לסמינריון משפטי בנושא פשעי מלחמה בישראל
עבודה זו מפורסמת באתר לאחר שקיבלנו הסכמה של בעלי זכויות היוצרים בעבודה לעשות בה שימוש. העבודה לצורך התרשמות ולמידה בלבד. אין להסיק מהאמור כי עבודה זה נכתבה על ידי צוות האתר ובהחלט ייתכן שלא כך הדבר.
סמנריון משפטי – כליאה ועינויים – פשעי מלחמה בישראל
טענה זו עלתה לדיון ביתר שאת בכל הנוגע ל”מעצר מינהלי”. מעצר מנהלי הוא מעצר על פי צו של שר הבטחון, שמוארך מעת לעת בביהמ”ש העליון – ללא דיון לגופו של עניין בעבירה שלכאורה ביצע העצור, ממניעים “ביטחוניים” או “מודיעיניים” לכאורה, כשמטרתו המוצהרת היא מניעת פשע עתידי שלכאורה אותו עצור עלול לבצע. המשפט הבין-לאומי הפומבי מגדיר ככלל את השימוש במעצר שכזה כדבר מונע במצבי קיצון (סעיף 78 לאמנת ז’נבה). כמות המעצרים המינהליים של אסירים פלסטינים לאורך השנים, השייכות הפוליטית של העצורים ועוד, מעלה לכל הפחות חשד שבחלק מהמעצרים בוצע מעצר ללא ביסוס – ומכאן שמדובר בפשע מלחמה לכאורה. [1]
טענה זו באה לידי ביטוי בדיונים על תיקון מספר 48 לפקודת בתי הסוהר, שאושר בכנסת ובבג”ץ. התיקון מאפשר הזנה בכפייה של אסירים שובתי רעב. בדיוני הוועדה עלו טענות קשות כנגד הפגיעה באוטונומיה של האסירים ובסוגיות של אתיקה רפואית, הגם שלא נעשה שימוש במונח המדויק “פשע מלחמה”. הדבר הוא חלק ממכלול של יחס “שונה” לאסירים הביטחוניים הפלסטינים ביחס לשבויים למשל, שעליהם ברור מאליו שלא ניתן לכפות טיפול רפואי, דוגמת הזנה בכוח. התיקון עבר בסופו של דבר על-אף התנגדותם של ראשי המערכת הרפואית (יו”ר ההתאחדות הרפואית אותה עת, שקבע כי הדבר נוגד את כללי האתיקה הרפואית) והתנגדותם של חברי כנסת מהצד השמאלי של המפה. [2] [3]
עתירת הבג”ץ אשר עסקה בנושא התיקון המתיר הזנה בכפייה של אסירים לא עסקה בסוגיות של משפט בין-לאומי פומבי, קרי של פשעי מלחמה. היא עסקה בסוגיה החוקתית הפנימית של התיקון לחוק – באיזון מידתי בין הערך של קדושת החיים לכאורה וזכויות החולה לבין החזקת אותם אסירים במעצר מינהלי – שכאמור, לפי גישות מסוימות, הוא אינו חוקי לפי המשפט הבין-לאומי. בימ”ש מוצא את החוק מידתי בתנאי שהשימוש בהזנה בכפייה יעשה במשורה ובמקרים של חשש לנזק בלתי-הפיך לשובת. [4]
[1] חמש שאלות על מעצרים מִנהליים וצווי הרחקה מנהליים בשטחים, אתר האגודה לזכויות האזרח בישראל, 27.12.2015. ניתן לצפייה בקישור הבא:
https://www.acri.org.il/post/__329
[2] פרוטוקול מס’ 306 מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, הכנסת ה-19, יום שני, י”ח בסיון התשע”ד (16 ביוני 2014), שעה 10:00, פורסם בנבו.
[3] הצעת חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (מס’ 48)(מניעת נזקי שביתת רעב), התשע”ד-2014, פורסם בנבו.
[4] בג”ץ 5304/15 ההסתדרות הרפואית בישראל ואחרים נגד כנסת ישראל ואחרים, פורסם בנבו, 11.9.2016.
