סמינריון בחינוך מכיל פרקים רבים. הכתיבה היא בהתאם לכללי ה-APA וצריכה להפנות למראי מקום של מאמרים בעברית ובאנגלית. אצלנו תוכלו למצוא תמיכה מלאה בעבודות משפטיות על ידי מחלקה משפטית מצטיינת.
פה יש דוגמא יפה לחלק סקירת ספרות והמשך לסמינריון משפטי בנושא בת השרות כתומכת למידה בבית הספר היסודי
עבודה זו מפורסמת באתר לאחר שקיבלנו הסכמה של בעלי זכויות היוצרים בעבודה לעשות בה שימוש. העבודה לצורך התרשמות ולמידה בלבד. אין להסיק מהאמור כי עבודה זה נכתבה על ידי צוות האתר ובהחלט ייתכן שלא כך הדבר.
סקירת ספרות – סמנריון בחינוך – בת השרות כתומכת למידה בבית הספר היסודי
המתנדבות מופנות לשירות הלאומי באמצעות עמותות שקיבלו הכרה לשם כך ממשרד העבודה והרווחה. עמותות אלו מקשרות בין הבנות לבין הגוף המפעיל, כשגוף זה ממן את פעילות ההתנדבות במסגרתו ומשרד העבודה והרווחה מפקח על עמידתה של בת השירות בחובות אלו.
עמותות השירות הלאומי מגייסות את הצעירות ומקשרות ביניהן לבין מקומות העבודה. מתקיימת בחירה הדדית בין המעסיק למועמדת לשירות. הכשרת הצעירות למילוי הספציפי של תפקידן נתונה באופן בלעדי למקומות העבודה כאשר ישנם מקומות שמספקים לצעירות ליווי, תמיכה והכשרה רציפים ומקצועיים, אך במרבית מקומות העבודה- לא כך הדבר.
תחומי התעסוקה העיקריים אותם מציעות עמותות השירות הלאומי הם במסגרות החינוך, הרווחה והבריאות, וכן בתחומי הביטחון והמנהל. על פי רוב, בכל עמותה מתקיים סמינריון שעוסק בהכנה לקראת הכניסה לתפקיד- רקע כללי לתפקיד, נהלים של התפקיד ושל מסגרת השירות הלאומי בכלל. (גל, אמית, פליישר ושטריכמן, 2003).
בת השירות הלאומי נמצאת, בדרך כלל, בתחתית ההיררכיה הארגונית, מעצם היותה צוות שאינו מקצועי. הגדרת התפקיד המדויקת של בנות השירות הלאומי והכשרתן המקצועית נתונות, במרבית המקרים, לאחריות המעסיק.
נראה כי מבחינה פסיכולוגית המתנדבים בשירות הלאומי נמצאים בטווח שבין “עבודה” ל”התנדבות” במספר רבדים של התייחסות: מסגרת ההתנדבות דומה בהיקפה לעבודה במשרה מלאה, ולרוב אופי העיסוק מחייב פעילות אף יותר אינטנסיבית אף מעבר לשעות העבודה המקובלות. המתנדבים אינם עובדים בעבודה נוספת במקביל והם עובדים לרוב במוסדות ציבוריים, בצמוד לצוות מקצועי אשר זוהי עבודתו הקבועה, ולעיתים עושה עבודה דומה מאוד לעבודתו של אותו הצוות. ואולם, המתנדבים תורמים מזמנם לטובת עשייה ציבורית-חינוכית-חברתית ללא שכר נלווה. כמו כן, עקב גילם הצעיר, היעדר ניסיון תעסוקתי והעסקתם הזמנית לעיתים הם מכוונים לתפקידים כלליים הנראים כ”סתימת חורים” ולא כעבודה מקצועית מוגדרת.
1.2.3 בנות השירות כתומכות למידה
האגף לתפקידים מיוחדים ולחינוך פנימייתי במשרד החינוך אחראי להקצאת תקנים של מתנדבות למוסדות של החינוך הממלכתי-דתי, הממלכתי, המיוחד, ועוד. בשנת הלימודים התשנ”ט הקצה האגף כ-2,800 תקנים לכ-1,100 מוסדות, ובהתש”ס – כ-2,850 תקנים לכ-1,150 מוסדות. האחריות לגיוס, לשיבוץ ולהפעלת המתנדבות במוסדות החינוך, הוטלה על שישה גופים שנבחרו בשני מכרזים פומביים שקיים המשרד בשנת 1997, ואלה הם: האגודה, עמינדב, אמונה, המדרשה, שלומית והחברה למתנ”סים, מרכזים קהילתיים בישראל בע”מ (להלן – החברה למתנ”סים).
המשרד דורש מהעמותות לקיים בחופשת הקיץ קורסי הכנה מקצועית למועמדות לשירות כדי להכשירן מבעוד מועד לשירות בכלל, ובתחומי החינוך בפרט. עלות הקורסים נקבעת בהסכם שחותם המשרד עם כל אחת מהעמותות וממומנת מתקציבו. (דו”ח מבקר המדינה, 2001).
בת השירות מוגדרת כמי שעליה לסייע “בפעילויות החברתיות הכיתתיות והבית ספריות, בהתאם לצרכי בית הספר ובהתאם לצרכי הבת, כמי שעליה: “לסייע לצוות החינוכי והלימודי במסגרת התייחסות פרטנית או בקבוצות קטנות של עד חמישה תלמידים”, וכמי שעלה: “להטות אוזן קשבת לתלמידים בבית הספר”[1]. לאור הגדרת תפקידים אלה ברור תפקידה המשמעותי של בת השירות כתומכת במערכת החינוך בכלל, ובכיתת התקשורת בפרט- כפי שאדון בהמשך.
[1] ראה: http://meyda.education.gov.il/files/SherutLeumi/Hanhayot_yesodi.pdf
