סקירת ספרות – בעד ונגד עונש מוות – גזענות – סמינריון איכותני – עונש מוות בראי התקשורת בישראל

סמינריון איכותני מכיל פרקים רבים. הכתיבה היא בהתאם לכללי הציטוט האחיד וצריכה להפנות למראי מקום של מאמרים בעברית ובאנגלית. אצלנו תוכלו למצוא תמיכה מלאה בעבודות משפטיות על ידי מחלקה משפטית מצטיינת.

פה יש דוגמא יפה לחלק סקירת ספרות והמשך לסמינריון איכותני בנושא: בנושא עונש מוות בישראל בראי התקשורת המקוונת הישראלית

עבודה זו מפורסמת באתר לאחר שקיבלנו הסכמה של בעלי זכויות היוצרים בעבודה לעשות בה שימוש. העבודה לצורך התרשמות ולמידה בלבד. אין להסיק מהאמור כי עבודה זה נכתבה על ידי צוות האתר ובהחלט ייתכן שלא כך הדבר.

סקירת ספרות – הצדקות, הטיעונים והנימוקים בעד ונגד עונש מוות

גזענות

גזענות מהווה גם כן מאפיין המשפיע על מידת התמיכה בעונש המוות. הבסיס בתפיסה הגזענית הוא כי אנשים גזענים לרוב יתמכו בעונש מוות בעיקר כלפי עבריינים מקבוצת גזע שונות. הסיבות לכך הינן מרובות והן כוללות תפיסות שנויות במחלוקת ולרוב בלתי מבוססות של חשש על איום גזעי – למשל חשש של אנשים לבנים גזעניים משליטה של אוכלוסייה שחורה עליהם; סטריאוטיפיים גזעניים כמו התפיסה לפיה קבוצת גזע מסוימת הינה מסוכנת, נחותה, בלתי אחראית למעשייה וכדומה; וכן ישנה גם טינה גזעית כלפי קבוצות גזע אחרות – למשל שנאת קבוצת גזע מסוים והרצון להטיל עליהם עונשים חמורים מתוך שנאה אישית לקבוצה. אחת הדוגמאות הבולטות כלפי השפעת הגזע על מימוש עונש המוות, היא הגזענות הלבנה בארה”ב המצדיקה עונש מוות כלפי מיעוטים רבים אחרים שנתפסים כסכנה לכאורה לצביון החברה הלבנה. גזענים לבנים למשל סבורים כי האוכלוסייה השחורה בארה”ב מסוכנת מבחינה פלילית וישנה תפיסה חברתית גזענית לפיה הפשיעה בחברה השחורה היא באשמת השחורים בלבד ולא באשמת החברה (Unnever, & Cullen, 2007, pp. 1283-1284).

מחקר אמריקני שנערך בשנת 2007 בקרב 1,555 נשאלים מ-48 מדינות בארה”ב, ביקש לבחון את השפעות המאפיינים הדמוגרפיים על התמיכה בעונש המוות. המשתנים הדמוגרפיים כללו 19 משתנים שונים כדוגמת גזע, גיל, דת, תחושת קשר משפחתי, תחושת אמון בממשל, הכנסה, השפעות אמצעי התקשורת ועוד. המחקר מצא כי מבחינת גזע, ככל שהנשאלים הביעו עמדות גזעניות ברורות יותר כדוגמת ההנחה לפי אוכלוסייה השחורה בארה”ב הינה חסרת אחריות וחסרת תרבות, כך גדלה הסבירות שהנשאלים תמכו בעונש המוות. כלומר ככל שהאדם היה יותר גזעני, כך הוא תמך יותר בעונש המוות. תמיכה של גזענים בעונש מוות, לא הושפעה ממאפיינים של מצב כלכלי, דתי, חינוך והשתייכות פוליטית שכן משתנים אלה הפחיתו רק ב-2% את התמיכה בעונש מוות מצד גזענים לבנים. זאת אומרת כי גזענות מגדילה את הסיכוי לתמיכה בעונש המוות מתוך מניעים של שנאה לאחר, והתמיכה בעונש המוות בקרב גזענים איינה מושפעת ממשתנים דמוגרפיים אחרים כמו מצב כלכלי, חברתי, דתי וכדומה (Unnever, & Cullen, 2007, pp. 1292-1293).

סיכום הפרק משרטט תמונה לפיה ישנם הצדקות ונימוקים מגוונים כלפי בעד ונגד עונש המוות. הפרק הציג כי באופן כללי ישנם ארבעה נימוקים מרכזיים בספרות האקדמית המצדיקים או שוללים את עונש המוות כמו הרתעה, חרטה, תגמול, וביטחון הציבור, ונימוקים אלה עשויים להשתנות בין מדינות וקהילות שונות המקנים לכל מאפיין משקל שונה שמשפיע על מידת ההצדקה והנחיצות למימוש עונש המוות. לצד זה, הפרק גם הציג כי לעיתים ישנם נימוקים בעד עונש המוות המבוססים על משתנים בעייתיים ושנויים במחלוקת ולעיתים אף לא מדויקים, כמו סוגיות של עלות וגזענות שמצדיקים את עונש המוות מסיבות בעייתיות ולא בהכרח מבוססות. בסופו של דבר ניתן היה לזהות קונפליקט בכל אחד מהטיעונים האמורים בנוגע למידת הצדקת עונש המוות, ולא נמצא טיעון אחד שבו הייתה הסכמה מוחלטת לעונש המוות או דחייה מוחלטת כלפי העונש. גם כאשר היה מדובר על סוגיית ערך החיים כערך עליון, עדיין ערך זה השתלב במסגרת הזכות לביטחון וזכות זו אפשרה להגביל ולבטל את ערך החיים במצבים חריגים של שמירה על ביטחון הציבור. הפרק הבא יבחן את סוגיית עונש המוות בישראל. 

צריכים עבודה אקדמית?

קבלו עבודה 100% מקורית, שנכתבה ע”י כותב מצטיין. החזר כספי מובטח

* בהשארת כתובת מייל הנך מאשר קבלת הודעות ודיוורים שונים מהאתר לרבות מבצעים, טיפים והצעות שיווקיות