סמינריון איכותני מכיל פרקים רבים. הכתיבה היא בהתאם לכללי הציטוט האחיד וצריכה להפנות למראי מקום של מאמרים בעברית ובאנגלית. אצלנו תוכלו למצוא תמיכה מלאה בעבודות משפטיות על ידי מחלקה משפטית מצטיינת.
פה יש דוגמא יפה לחלק סקירת ספרות והמשך לסמינריון איכותני בנושא: בנושא עונש מוות בישראל בראי התקשורת המקוונת הישראלית
עבודה זו מפורסמת באתר לאחר שקיבלנו הסכמה של בעלי זכויות היוצרים בעבודה לעשות בה שימוש. העבודה לצורך התרשמות ולמידה בלבד. אין להסיק מהאמור כי עבודה זה נכתבה על ידי צוות האתר ובהחלט ייתכן שלא כך הדבר.
סקירת ספרות – הצדקות, הטיעונים והנימוקים בעד ונגד עונש מוות
מטרת הפרק היא להציג את הטיעונים והנימוקים בעד ונגד עונש המוות. טיעונים אלה יכללו בין הייתר ארבע טיעונים שאוזכרו קודם לכן כמו הרתעה, חרטה, תגמול, וביטחון הציבור, לצד שיקולים נוספים כמו פגיעה בעקרון קדושת החיים ועלויות. למרות כי חלק מהסעיפים אוזכרו בקצרה קודם לכן, הפרק הנוכחי יתאר בהרחבה את הטיעונים האמורים – בעד ונגד עבור כל טיעון. הבנת הטיעונים בעד ונגד עונש המוות יאפשרו להבין את הנסיבות שבגינן מדינות מיישמות או נמנעות מעונש המוות.
הרתעה
השימוש בעונש מוות לצרכי הרתעה נועד לגרום לאנשים להימנע מביצוע של פשעים חמורים כמו רצח. בתפיסת ההרתעה בפשטותה המטרה היא לאיים על העבריין במניעת הפשיעה בכך שככל שהפשיעה תהיה חמורה יותר כך רמת הענישה תהיה חמורה ואכזרית יותר כלפי העבריין. ישנן טענות שרומזות כי ההרתעה אכן יעילה שכן היא מונעת לפחות שבעה מקרי רצח. כלומר כל הוצאה להורג מונעת שבעה מקרי רצח אחרים. עם זאת טענה זו מלווה בהסתייגויות רבות, שכן נושא ההרתעה עשוי להיות מורכב מדי. כלומר, ישנו קושי לזהות תכנונים לרצח שמעולם לא הבשילו לכדי מעשה מפאת ההרתעה. אנשים באופן טבעי ימנעו מגילוי תכניות אכזריות שלהם כמו רצון לרצוח אדם כזה או אחר ולכן היכולת למדוד הרתעה הינה מאתגרת במיוחד אם מתכנן הרצח איננו מתוודה על מחשבותיו (טננבוים, 2010, ע’ 46). בתפיסה כלל עולמית, תפיסת ההרתעה איננה נחשבת לבולטת במיוחד ביחס לנימוקים אחרים כמו חרטה, תגמול-נקמה או ביטחון הציבור. עם זאת, ישנן מדינות שבהן ההרתעה נחשבת בתפיסה חברתית כרכיב מרכזי במימוש עונש המוות. למשל 59% מאזרחי תאילנד תומכים במימוש עונש המוות לצרכי הרתעת עבריינים; 37% בפיליפינים; ו-29% בפולין. למעשה ככל שערך ההרתעה עולה או יורד, כך משתנה בהתאם חשיבות ערך החרטה (Unnever, 2010, p. 473).
חרטה
ערך החרטה מתחלק לשני ממדים בתחום הפשיעה -פשיעה רגילה שאיננה מלווה בעונש מוות, ופשיעה חמורה הכוללת עונש מוות. הבעת חרטה בפשעים שאינם כוללים עונש מוות נחשבת לשלב חשוב ומכריע בתהליך השיקום של האסיר ואף ביכולת שלו להשתחרר ולחזור לתפקוד נורמטיבי בחברה. כלומר האסיר מביעה חרטה על מעשיו והוא מביע צער והבנה על פעילותיו, ובעקבות כך החברה מספקת לו הזדמנות שנייה ויכולת לחזור להתנהלות נורמטיבית בחברה באמצעות שיקום. מאידך, ערך החרטה בעונש המוות נועד להשיג מטרה אחרת. החרטה נועדה לקדם את תהליך הצער של הפושע מול החברה והכרה בפשע החמור שהוא ביצע בעודו ממתין לעונש המוות. החרטה לא תביא לביטול העונש כי אם רק להקלה מסוימת כלפי המשפחות וניסיון ליצור הבנה חברתית לפי פשיעה חמורה איננה רצויה ואיננה מביאה לסלחנות מצד החברה. ערכי החרטה והשיקום נחשבים לחלשים במסגרת מדינות וחברות התומכות בעונש המוות; ומאידך, ערכים אלה נחשבים לחשובים במדינות שבהן ישנה הסתייגות גבוהה מעונש המוות (Unnever, 2010, p. 469).
