סקירת ספרות – עיקרון השילוב – סמינריון בחינוך

סמינריון בחינוך מכיל פרקים רבים. הכתיבה היא בהתאם לכללי ה-APA וצריכה להפנות למראי מקום של מאמרים בעברית ובאנגלית. אצלנו תוכלו למצוא תמיכה מלאה בעבודות משפטיות על ידי מחלקה משפטית מצטיינת.

פה יש דוגמא יפה לחלק סקירת ספרות והמשך לסמינריון משפטי בנושא בת השרות כתומכת למידה בבית הספר היסודי

עבודה זו מפורסמת באתר לאחר שקיבלנו הסכמה של בעלי זכויות היוצרים בעבודה לעשות בה שימוש. העבודה לצורך התרשמות ולמידה בלבד. אין להסיק מהאמור כי עבודה זה נכתבה על ידי צוות האתר ובהחלט ייתכן שלא כך הדבר.

סקירת ספרות – סמנריון בחינוך – בת השרות כתומכת למידה בבית הספר היסודי


1.3.1 עיקרון השילוב

מדיניות השילוב המקובלת כיום בישראל, מבוססת על עיקרון החלופה הפחות מגבילה המחייב את קיומן של חלופות שונות ומגוונות בכל אחד מתחומי החיים, ובכלל זה רצף של מסגרות לימודיות שונות במערכת החינוך. החל מהכיתה הרגילה הנורמטיבית, אל הכיתה המשלבת, הטיפולית והמקדמת בבית הספר הרגיל ועד לכיתת החינוך המיוחד בבית הספר לחינוך מיוחד. הגיוון בחלופות אמור לאפשר התאמה מרבית ליכולותיו וצרכיו של הילד, מתוך הכרה באוכלוסיית התלמידים בעלי הצרכים המיוחדים כמגוונת בחומרת קשייה וצרכיה (בן-יהודה, 1995). את ההחלטה על מסגרת לימודיו של התלמיד בעל הצרכים המיוחדים מקבלת ועדת ההשמה. לפי תפיסת הועדה, ככל שהמסגרת סגרטיבית יותר הרי שנועדה לילדים עם בעיות חמורות יותר, שכן היא מכילה שירותים מקיפים ומיוחדים יותר. בבחירת המסגרת המתאימה עבור הילד, נותנת ועדת ההשמה עדיפות מפורשת לקידומו במסגרות החינוך הרגילות  (הלל-לויאן ובכר-כץ, 2010).

בחוק החינוך המיוחד מוצעות שתי אפשרויות של שילוב ילדים עם צרכים אחרים במערכת החינוך הרגיל, הנעות בין שילוב מלא לחלקי בשילוב המלא, הילד עם הצרכים האחרים לומד בכיתה הרגילה לאורך כל שעות היום, תוך שהוא מקבל את התמיכה לה הוא זקוק. בשילוב חלקי- הילד לומד בכיתה קטנה הנמצאת בתוך בית הספר הרגיל. בעבודה זו ברצוני להתמקד בשילוב חלקי הנעשה במסגרת של כיתת חינוך מיוחד- לקויי תקשורת  (הלל-לויאן ובכר-כץ, 2010).

החל משנות התשעים החלו חוקרים להתעניין בשאלה מה צריך וניתן לעשות על מנת שהשילוב יצליח ובגורמים האקולוגיים המשפיעים על הצלחת השילוב. שאלות המחקר החדשות הובילו למגוון של מחקרי ביצוע שהתמקדו בבתי הספר, במורים ובתלמידים המעורבים בתהליך השילוב במטרה לחקור וללמוד על אסטרטגיות שילוב יעילות מבחינה לימודית, חברתית, פדגוגית וקוריקולרית והשפעתם של אילו על הישגים של תלמידים משולבים בתחומי תפקוד שונים.

טלמור (2002) טוענת כי בכדי להצליח בשילוב אין להסתפק באינטגרציה הפיזית של תלמידים במסגרת הרגילה, אלא יש לכרוך את פעולת ההשמה בתכנית חינוכית מתאימה שתאפשר השתתפות פעילה ומשמעותית של תלמידים עם צרכים מיוחדים בכיתה, בבית הספר ובקהילה, ובפיתוח אקלים שיתרום לתחושת ההשתייכות ולכיבוד השונות. כלומר, לדעתה הכרה בשונות אין פירושה הטמעה של ילדים עם מוגבלויות ועם צרכים שונים אל תוך הזרם המרכזי של מערכת קיימת, אלא, שינוי המערכת הקיימת כך שתתאים ותכיל טווח רחב של תלמידים כפרטים.

מחקרים שבחנו את יתרונות השילוב עבר התלמיד בעל הצרכים המיוחדים הצביעו על עלייה בתקשורת בכלל ובאינטראקציות חברתיות בפרט, על שיפור באיכות וכמות השפה ועל עלייה בציפיות המורים וההורים מהפוטנציאל הלימודי של התלמיד (גביש ושמעוני, 2006). כמו כן, נצפתה ירידה בהתנהגות חריגה של התלמיד, עלייה בלמידה ובתוצאות אקדמיות חיוביות, עלייה בקבלה על ידי תלמידים אחרים וירידה בבידוד ובסטיגמה של התלמידים בעלי הצרכים המיוחדים ומשפחותיהם. (הלל-לויאן ובכר-כץ, 2010).

צריכים עבודה אקדמית?

קבלו עבודה 100% מקורית, שנכתבה ע”י כותב מצטיין. החזר כספי מובטח

* בהשארת כתובת מייל הנך מאשר קבלת הודעות ודיוורים שונים מהאתר לרבות מבצעים, טיפים והצעות שיווקיות