סמינריון בחינוך מכיל פרקים רבים. הכתיבה היא בהתאם לכללי ה-APA וצריכה להפנות למראי מקום של מאמרים בעברית ובאנגלית. אצלנו תוכלו למצוא תמיכה מלאה בעבודות משפטיות על ידי מחלקה משפטית מצטיינת.
פה יש דוגמא יפה לחלק ראיונות והמשך לסמינריון איכותני בחינוך בנושא בת השרות כתומכת למידה בבית הספר היסודי
עבודה זו מפורסמת באתר לאחר שקיבלנו הסכמה של בעלי זכויות היוצרים בעבודה לעשות בה שימוש. העבודה לצורך התרשמות ולמידה בלבד. אין להסיק מהאמור כי עבודה זה נכתבה על ידי צוות האתר ובהחלט ייתכן שלא כך הדבר.
ראיונות | נספחים – ראיון עם נ’ – סמנריון בחינוך – בת השרות כתומכת למידה בבית הספר היסודי
נספח 2: ראיון עם נ’ אחרי תכנית ההתערבות
מראיין: איזה כיף לשמוע. השאלה הבאה שלי נגעה ליחסים עם התלמידים, אבל אני מבינה ממך עד כמה הם חמים וקרובים.
מרואיין: וואו, כן. כאילו בהתחלה כל-כך פחדתי להתקרב אליהם, כאילו הם עשויים מחמאה, לא הבנתי עד כמה שם בעצם נמצא כל העניין. הייתי יותר בקטע הלימודי, פחות הבנתי את הקשר האישי והרגשי ושהוא ממש חשוב. גם לי וגם להם…
מראיין: איך היית מגדירה את הידע שלך כיום לגבי ילדים עם הפרעות תקשורת? האם את מרגישה שיש לך ידע מספק? שיש לך כלים להתמודד עם אוכלוסייה זו?
מרואיין: אני חושבת שבמהלך ההכשרה קיבלתי המוווווווווווון ידע שלא היה לפני זה. אני אהבתי ילדים ובאופן טבעי היה לי קשר טוב איתם אבל זה לא היה מקצועי בכלל. ועכשיו כשאני ניגשת לעבוד איתם אני מבינה הרבה מעבר, אני יודעת את המשמעות של ההתנהגות שלי, של ההתנהגות שלהם- שזה טבעי, ממה להתרגש וממה לו, אני ממש רואה אותם וכאילו שומעת את מה שדיברנו בשיעור ואומרת לעצמי: “הנה זה ממש ככה” ואז אני לא מתרגשת כמו שהתרגשתי בהתחלה. כל הנושא שדיברנו הרבה על הלמידה המתווכת ועל המשמעות הגדולה של האינטראקציה איתי גרמה לי לשנות לגמרי את הדרך שבה אני מסתכלת על הקשר שלי איתם, ולהבין שאני לא שם רק בשביל המורות, אלא בשביל הילדים, שלנוכחות שלי יש משמעות שיכולה להיות בשבילם ממש גדולה אם רק אני אדע איך לנווט אותה ובלי ההכשרה בכלל לא הייתי הולכת לכיוון הזה, אז זה מבחינתי שינה את הכל. אני מרגישה שיש לי הרבה ידע אבל אני לא מרגישה שזה מספיק וממש הייתי רוצה שגם בשנה הבאה נוכל להמשיך את ההכשרה, במיוחד בגלל שכל הזמן עולים דברים חדשים ושונים, שלא דיברנו עליהם, ואז כאילו זה נותן עוד משהו ועוד משהו, זה לא נגמר- כל הזמן יש קשיים וכל הזמן יש דברים שלא הכרת, ואם לא היה את המסגרת הזאת שמדברים על זה ומעלים את זה, ואז לוקחים איתך להתמודדות במהלך השבוע את הרעיונות, והעצות והידע וגם את הידיעה שזה לא רק אצלך אלא זה טבעי, אז זה יהיה ממש ממש קשה להתמודד.
מראיין: אז כיום מה לדעתך הערך המוסף שלך בכיתה? למה את יכולה לתרום בכיתה שהוא מעבר לנוכחות של המחנכת ושל מורת השילוב?
הרבה. אני תורמת את מה שהוא ייחודי שלי, את ה”אני” שלי. כאילו אני זה לא המחנכת שלהם ולא המורת שילוב, אני זה אני ויש לי את הקשר שלי עם הילדים שהוא לא הקשר שלהם. איתן יש להם מערכת יחסים שמבוססת על דברים אחרים, על ציפיות אחרות והרגשת “סמכות” אחרת, ולנו יש קשר אחר והקשר הזה ממש עוזר לילדים ומאפשר להם דברים שלא היו מתאפשרים בלעדיי, וזה הבנתי בגלל מה שלמדתי בהכשרה. חוץ מזה שגם למורות יש לי, אני חושבת “ערך מוסף”, כי באמת אני חסרת אינטרסים וממש קרובה לילדים, וקל להן להתייעץ איתי, ולבקש ממני, ואני מספקת להן מידע וכל מיני כלים שכאילו רק אני יכולה לתת מהנקודת מבט שלי. את מבינה… מי היה מאמין שכאילו אני יגיד על עצמי שהמורות צריכות ממני כלים. (צוחקת).
