המחקר האיכותני הינו מחקר ייחודי בתחום מדעי החברה, המאופיין בתהליך עבודה פתוח ונתון ברובו לבחירת החוקר. מאמר זה יפרט את שלבי העבודה במחקר זה.
תהליך העבודה במחקר האיכותני מורכב משישה שלבים, כאשר במסגרת השלבים הללו קיימות אפשרויות רבות לבחירתו של החוקר, בנוגע לאופן בו יתבצע המחקר, לכיוונים אליהם הוא יפנה, לנושא בו יעסוק ועוד. המחקר אינו מוכתב מראש ומושפע רבות מנקודת מבטו הסובייקטיבית של החוקר. בנוסף, כיוון המחקר מועד לשינויים המתרחשים תוך כדי ביצועו, זאת עקב העובדה שמסגרת המחקר אינה נקבעת בשלבים הראשונים.
ששת השלבים מהם מורכב מחקר איכותני:
שלב ראשון- בחירת נושא המחקר. נושא המחקר נבחר על ידי החוקר, בדרך כלל הנושא יהיה כזה שנוגע באופן אישי לחייו של החוקר, מעניין אותו, מעסיק אותו או שיש לו קשר אישי עם אנשים הנוגעים בנושא. במחקר האיכותני הנושא לרוב קשור לתופעה חברתית, לגביה נשאלות שאלות, שהן הבעיות המלוות את התופעה, כך ניתן למקד את המחקר על הבעיות שרוצה החוקר לבחון ולענות עליהן על ידי ביצוע המחקר. בניגוד לסוגי מחקר אחרים, במחקר האיכותני החוקר אינו מעלה השערות או הנחות לגבי השאלה, אלא שואל שאלה כללית וממשיך לשלב הבא של המחקר. לאחר בחירת הנושא ניתן למקד את אוכלוסיית המדגם המתאימה ואת השדה בו ייערך המחקר.
שלב שני- השלב הבא הינו סקירת הספרות. החוקר בוחן את התיאוריות שנכתבו בספרות בנוגע לשאלה הכללית שהוא שאל, ומייצר טקסט משולב המכיל בתוכו מידע, מחקרים שנעשו, היסטוריה, תאוריות, נתונים כללים ועוד ממספר מאמרים או ספרים. סקירת הספרות נותנת את הרקע של הנושא הכללי והשאלה שבחר החוקר לשאול ומאפשרת את ביצוע המחקר על בסיס המידע שקיים בספרות.
שלב שלישי- בחירת השיטה לאיסוף נתונים. בשלב זה על החוקר להחליט באילו שיטות הוא עומד להשתמש על מנת שיאסוף את מירב המידע שהוא זקוק לו. השיטות הקיימות במחקר האיכותני- ראיון עומק, קבוצת מיקוד, תצפית טהורה, תצפית משתתפת, תצפית גישוש, ראיון מאזכר. את איסוף המידע יבצע החוקר, על פי הגישה בה הוא בחר. לעיתים קיים צורך להשתמש במספר גישות אשר יאפשרו לחוקר לקבל מידע רחב.
שלב רביעי- ניתוח הנתונים שהתקבלו על ידי איסוף המידע. בשלב זה החוקר מבצע ניתוח של כלל הנתונים שאסף, על מנת שיוכל להצביע ולחלק את הנושא לקטגוריות על פיהן ניתן להסיק מסקנות. שיטות הניתוח העיקריות במחקר האיכותני: ניתוח תוכן, ניתוח נרטיבי, ניתוח סמיוטי, ניתוח שיח וניתוח אידיאולוגי.
שלב חמישי- הצגת הממצאים ופרשנות החוקר לניתוח הנתונים. בשלב זה, החוקר מציג את הניתוח שערך והממצאים שמצא בעקבותיו, לאחר מכן מסיק מסקנות לגבי הממצאים באופן סובייקטיבי לחלוטין ועל פי נקודת מבטו. החוקר במחקר האיכותני אינו מחויב לעמוד בתנאים מסוימים על מנת להסיק מסקנות, הוא רשאי להסתמך במסקנותיו על הנתונים שהוא בוחר להציג וליצור חיבור בין ממצאים אלו לבין סקירת הספרות שכתב בשלב השני. החוקר יוצר תאוריה משלו בהסתמך על הממצאים ועל הספרות שנכתבה.
שלב שישי- דיון בממצאים. בשלב זה, החוקר מציג בפני הקוראים את שלבי העבודה של המחקר, את מה שנעשה ואת הטענה שעלתה בעקבות הממצאים. בסופו של דבר הוא מציג את התאוריה שהוא יצר בהסתמך על הנתונים, הממצאים וסקירת הספרות.
לסיכום, ניתן לראות כי בביצוע המחקר האיכותני על החוקר לשים דגש על קיום כלל השלבים במלואם, יחד עם זאת הוא אינו מחויב למסגרת קפדנית, דבר שעשוי לאפשר לו להביא עצמו לידי ביטוי במחקר.
מאמר זה נכתב על ידי חברת Write2Me כתיבת עבודות אקדמיות.
