סמינריון בחינוך מכיל פרקים רבים. הכתיבה היא בהתאם לכללי ה-APA וצריכה להפנות למראי מקום של מאמרים בעברית ובאנגלית. אצלנו תוכלו למצוא תמיכה מלאה בעבודות משפטיות על ידי מחלקה משפטית מצטיינת.
פה יש דוגמא יפה לחלק ראיונות והמשך לסמינריון איכותני בחינוך בנושא בת השרות כתומכת למידה בבית הספר היסודי
עבודה זו מפורסמת באתר לאחר שקיבלנו הסכמה של בעלי זכויות היוצרים בעבודה לעשות בה שימוש. העבודה לצורך התרשמות ולמידה בלבד. אין להסיק מהאמור כי עבודה זה נכתבה על ידי צוות האתר ובהחלט ייתכן שלא כך הדבר.
ראיונות | נספחים – תצפית עם נ’ – סמנריון בחינוך – בת השרות כתומכת למידה בבית הספר היסודי
נספח 2: תצפית עם נ’ לפני תכנית ההתערבות
השיעור הינו שיעור שפה בכיתה ג’. נוכחים בכיתה- המחנכת ה’, הסייעת ה’, הסייעת של הילד המוגבל- ד’, וכן מורת שילוב בשם מ’ שהצטרפה לאחד הילדים. חיכיתי בחוץ יחד עם התלמידים להגעתה של מחנכת הכיתה על מנת שתפתח את דלת הכיתה. בכניסה עמדו הסייעות וכן נ’, בת השירות הלאומי. הסייעות עמדו ביחד עם הילדים, ונ’ שוחחה עם אחת הילדות ששיחקה בצמה של נ’ וצחקה עמה. המחנכת פתחה את דלת הכיתה והילדים נכנסו והתיישבו במקומותיהם. נ’ התיישבה ליד ר’, אחת הילדות בכיתה, ועזרה לה להוציא ספר ומחברת מן התיק. גם שאר הילדים היו עסוקים בלהוציא דברים מהתיקים. המורה אמרה שהיא מחכה שכולם יוציאו את הדברים ותוך מספר רגעים היא אמרה שהיא סופרת עד שלוש ומחכה לדממה. המורה ספרה ואכן הכיתה הייתה שקטה וכל הילדים היו עם ספרים ומחברות על השולחן. המחנכת אמרה שכעת היא רוצה לבדוק את שיעורי הבית שקיבלו בחוברת העבודה בעמודים מסוימים, ושאלה מי התלמיד שרוצה לקרוא ראשון. מספר אצבעות הונפו באוויר, וגם הילדה שליד נ’ הרימה את ידה. המורה נתנה למספר תלמידים לקרוא את תשובותיהם לשאלות, וכאשר פנתה לילדה שישבה ליד נ’, הילדה קראה את תשובתה בקושי רב, נ’ הוליכה אותה עם האצבע ועזרה לה להבין מילים אותן התקשתה לקרוא. אחת מידיה הייתה על הטקסט תוך שהיא עוקבת אחר קריאתה של הילדה, וידה השנייה על גבה של הילדה, תוך שהיא תומכת בה בקריאתה. כאשר הילדה סיימה, המחנכת שיבחה אותה על התשובה וכן נ’ אמרה לה כל הכבוד והשתיים חייכו האחת אל השנייה. המורה אמרה שכעת מחלקת לילדים דפי עבודה וביקשה מאחד הילדים לחלק את הדפים, הילד קם לחלק אך התעוררה מעט מהומה בכיתה מאחר וילדים אחרים רצו לחלק ומכיוון שהילדים התלוננו על סדר החלוקה של הילד. נ’ התערבה בדבריהם של הילדים, הגנה על הילד שלא עשה את הדבר בכוונה, והמורה הסכימה עם דבריה והטיפה להם על כיבוד חבר ולא להתלונן על כל דבר. המורה ביקשה מן הילדים לעבוד על דף העבודה ולסיים במהרה בכדי שיוכלו לקרוא את תשובותיהם מול חבריהם לכיתה. הילדים החלו לעבוד, שתי סייעות ישבו עם ילדים מסוימים, מורת השילוב עם ילדה נוספת, ונ’ עם ילדה מסוימת. המחנכת עצמה עברה בין ארבעת הילדים הנוספים. היה שקט בכיתה וכולם עבדו בדממה. נ’ והילדה עמה היא עובדת קראו ביחד את הטקסט בדף העבודה בשיתוף פעולה, תוך שהילדה קוראת בקול רם ונ’ תומכת בה ועוזרת לה עם האצבע. לאחר שסיימה לקרוא, קראה הילדה גם את השאלות בקול רם, בעזרתה ותמיכתה של נ’ והשתיים דיברו על אפשרויות התשובה. הטקסט עסק בנושא “לשוחח עם זרים” ונ’ והילדה שוחחו ביניהם כיצד יש להתנהג כאשר אדם זר פונה אלייך, הם דיברו בחמימות ונ’ עודדה את הילדה לדבר ולשתף. לאחר שהילדה אמרה דברים נכונים אודות ההתנהגות שיש לנקוט במפגש עם זר, נ’ ביקשה ממנה לכתוב את הדברים, הילדה ניסתה לכתוב אך התקשתה ונ’ עזרה לה באיות, ועודדה אותה כאשר סיימה לכתוב מילה בצורה נכונה. לאחר מכן המורה ביקשה מן הילדים לסיים את עבודתם, הילדים החלו להתלונן שלא הספיקו והמחנכת אמרה שהיא רוצה לשמוע מספר תשובות של ילדים שיגיעו לקרוא את תשובתם אל מול הכיתה. אחד הילדים ביקש רשות וניגש לקרוא, בזמן שהילד קרא, הילד ב’, החל לזרוק כדורי נייר אל עבר הדלת מה שהסח את תשומת לבם של הילדים ועורר צחוק, הילד שקרא התעצבן והמורה שוב דיברה איתם על כבוד לחברים, היא ביקשה מב’ לכבד את חברו ולהפסיק אך ב’ המשיך במעשה שלו וצחק. המורה המשיכה את מהלך השיעור למרות ההפרעות מצדו, נ’ קמה אליו במהלך הקריאה של הילד, לחשה באוזנו והוא קם והלך עם נ’ החוצה. ילד נוסף קרא ולאחר מכן נ’ וב’ חזרו לכיתה, הוא התיישב במקומו והיא חזרה לשבת ליד הילדה ר’. היא ליטפה אותה בראשה ועודדה אותה לקרוא ואכן ר’ הצביעה וקיבלה רשות להקריא את תשובתה, היא עמדה אל מול הכיתה וקראה בקושי רב, ותוך שהילדים מאבדים סבלנות, אך עשתה זאת וזכתה למחיאות כפיים ולפרגון רב מצד מחנכת הכיתה. היא חזרה להתיישב ליד נ’ שליטפה אותה וחייכה אליה. לאחר מכן, המחנכת ביקשה מהילדים לכתוב ביומן את שיעורי הבית- להשלים את המשימה, נ’ ישירות כתבה את השיעורים ביומנה של ב’. ולאחר שסיימה שוב ניגשה לשולחן של ב’, בדקה את יומנו, אמרה לו “כל הכבוד” והמשיכה לשוחח עמו בשקט, מבלי שיכולתי לשמוע את הדברים שנאמרו.
