המשך דיון – דאעש מול חמאס –הדומה והשונה

בסמינריון עיוני במדעי המדינה או יחב”ל נמצא בדרך כלל כמה פרקים תיאורטי אשר מהווים את סקירת ספרות . הכתיבה היא בהתאם לכללי הכתיבה במדעי החברה (APA) וצריכה להפנות למראי מקום של מאמרים בעברית ובאנגלית. אצלנו תוכלו למצוא תמיכה מלאה בעבודות במדעי המדינה או ביחבל על ידי צוות כותבים מצטיין במדעי החברה.

פה יש דוגמא יפה לפרק דיון תיאורטית מתוך עבודה מלאה בנושא דאעש מול חמאס

עבודה זו מפורסמת באתר לאחר שקיבלנו הסכמה של בעלי זכויות היוצרים בעבודה לעשות בה שימוש. העבודה לצורך התרשמות ולמידה בלבד. אין להסיק מהאמור כי עבודה זה נכתבה על ידי צוות האתר ובהחלט ייתכן שלא כך הדבר.

היבטים תקשורתיים

בקואליציה הנלחמת נגד הארגון נוטלות חלק גם מדינות מוסלמיות כגון סעודיה וטורקיה ואיראן מנהלת מערכה פעילה נגד דאעש על ידי הפעלת משמרות המהפכה וחיזבאללה במטרה לחסל את הארגון. מצריים מנהלת מערכה פעילה ועקובה מדם נגד הסניף או המחוז של דאעש בסיני הכולל גם הוא ארגון קטן ג’יהדיסטי שנשבע אמונים לדאעש. מהבחינה הכלכלית, קיים דמיון רב בין שני הארגונים, שניהם החלו דרכם בהסתמכות על תרומות וסיוע ממדינות או תומכים עשירים, אבל ברבות הזמן פיתחו מערך של מיסוי, הברחות והשקעות גלובאליות המכניסות להם מיליארדי דולרים והופכות אותם לארגונים עשירים. הגדיל לעשות דאעש על ידי ההשתלטות על שדות נפט וגז בעיראק ובסוריה והפעלתם תוך מכירת נפט וגז במחירים אטרקטיביים ועקיפת כל הרגולציה העולמית בתחום ובכך סיבב לעצמו הכנסות של מיליוני דולרים ליום. החמאס לעומת זאת, בהעדר משאבים ואוצרות טבע ברצועה ובהעדר נמל ימי או אווירי התמקד בהשקעות בחברות גלובליות בתחום ביטוח, נדל”ן ונכסים שונים כדי להבטיח לעצמו הכנסה רציפה, זאת בנוסף למערך מנהרות ההברחה ששם הוא גובה מס מכל פריט המועבר בהן. מהבחינה הצבאית שני הארגונים דומים חלקית כאשר הם מתבססים בעיקר על נשק קל וטילי כתף מסוגים שונים לפעולות טרור. לדאעש יש מספר מוגבל של כלים כבדים כגון תותחים וטנקים ומספר זחלמי”ם ואילו החמאס מתבסס בעיקר על יכולות מאגר הרקטות שלו לטווח קצר ובינוני לצורך הלחימה. סדר הגודל של לוחמים פעילים בשני הארגונים דומה למדי, בין 20 ל 30 אלף לוחמים פעילים אם כי ההיררכיה בדאעש שונה עקב החלוקה למחוזות כאשר לכל מחוז יש מפקד צבאי שאחראי על הפעולות הצבאיות בשטחו. בחמאס החלוקה של הזרוע הצבאית הינה תפקודית יותר ללוחמת טרור, לוחמה בתוך הרצועה והבטחה ואכיפה. המפקדים המקצועיים של החמאס מחולקים לפי תחומי לוחמה (מנהרות, נשק רקטי, לוחמה ימית וכדומה) ופחות לפי אזורים. נושא נוסף בו ניתן לראות את ההבדל בין הארגונים הינו נושא מערך התקשורת והסייבר. דאעש הקים מערך הסברה וגיוס כלל עולמי לצורך האדרת שמו של הארגון ומשיכה של מתנדבים המגיעים מכל הארצות על מנת להילחם בשורות הארגון נושא זה של מתנדבים המגיעים גם מארצות מערביות הינו ייחודי לדאעש ומביע על האפקטיביות וההצלחה הרבה של מערך ההסברה של הארגון. דאעש משתמש במערך זה גם בכדי לפרסם חומרים אלימים ומרתיעים במטרה להרתיע את אויביו, בעיקר מבית וליצור רתיעה בקרב כוחות הקואליציה להיכנס לעימות מולו. גם לחמאס קיימת מערכת הסברה אולם היא שונה בהיקפה ובמהותה. חמאס מסתמך בעיקר על תחנות טלוויזיה אוהדות בעולם הערבי כדי להעביר את המסרים שלו. בנוסף מתבססת התעמולה של הארגון על ראיונות של בכירים בזרוע המדינית לכלי תקשורת שונים ובכללם גם מערביים. התעמולה של דאעש מופנית כנגד כל אויבי הארגון שלמעשה הם “שאר העולם” (כל מי שאינו חי לפי עקרונות האסלאם הסוני הקיצוני) ואילו התעמולה של ארגון החמאס מופנית בעיקר כנגד ישראל והציונות וכוללת מאפיינים אנטישמיים רבים, בחלק מהזמנים בהתאם לרמת הסכסוך עם הרשות הפלסטינית, מופנית התעמולה של ארגון חמאס גם כנגדם.

לסיכום, למרות שמדובר בשני ארגונים שצמחו מתוך אותה אידאולוגיה קיצונית ובסיסית ושניהם מוגדרים למעשה כארגוני טרור, קיימים הבדלים רבים ביניהם בתחומים המדיניים, יישום האידאולוגיה ואופן הפנמת והשגת מטרותיהם העיקריות. דווקא ארגון החמאס מצליח לייצר לעצמו יותר ויותר תדמית של ארגון “לגיטימי” המנהל מערכת ממשל מסודרת ונבחר בבחירות דמוקרטיות וזאת כדי לייצר מנופי לחץ מול ישראל ומצריים להשגת מטרותיו המדיניות ויצירת תמיכה חזקה יותר בקרב האוכלוסייה המקומית ברצועת עזה. ארגון המדינה האסלאמית, בהתנהלותו הקיצונית וחסרת הפשרות נע לכיוון סוף ידוע מראש של העלמות מהמפה המדינית אבל בהחלט ימשיך להיות כח וחלק בלתי נפרד מהטרור הבינלאומי.