עבודה אקדמית עם ניתוח איכותני – קשרים בוואטסאפ – סמינריון איכותני

עבודה לדוגמא שמדגימה איך עושים ניתוח איכותני של ראיונות.

עבודה זו מפורסמת באתר לאחר שקיבלנו הסכמה של בעלי זכויות היוצרים בעבודה לעשות בה שימוש. העבודה לצורך התרשמות ולמידה בלבד. אין להסיק מהאמור כי עבודה זה נכתבה על ידי צוות האתר ובהחלט ייתכן שלא כך הדבר.

[contact-form-7 id=”22474″ html_class=”use-floating-validation-tip” title=”טסט” title=”coupon50″]

ממצאים:

במהלך המחקר שערכתי נשאלו שבעה בני נוער חניכים שלי מקיבוצים שונים בקרבת היישוב בו אני מתגוררת הכיצד הם תופסים את מהות קשרים חברתיים בחייהם האישיים כפועל יוצא של שימוש באפליקציות חברתיות כמו וואצאפ. טווח הגילאים הינו בני נוער בגילאים 13-15, המאפשר סקירה אובייקטיבית של דפוסי חשיבה והתנהגות בני נוער בעת שימוש בתוכנה ועיבוד נתונים בצורה יעילה שאיננה כמותית אלא איכותנית מאחר ומדובר בשלבים קונקרטיים של גיל ההתבגרות, ובייחוד לנוכח ריבוי שימושים בתכני דיגיטל הפרוסים היום לרחבי המדיה התקשורתית \אלקטרונית בקרב בני נוער אלה. התוכנה המשמשת את בני הנוער להעברת מסרונים בצורה מהירה ועניינית שאיננה בצורה פרונטלית מאפשרת להם לעמוד מאחורי “פרגוד וירטואלי ” ולכתוב את שעובר על הרגשותיהם ומחשבותיהם במהלך שיחה אישית או קבוצתית שאינה נראית לאחרים. השיחה מתבצעת בצורה דיסקרטית ככל האפשר מאחר וקיימת אפשרות שהמשתמש יגדיר פרופיל ללא תיעוד או מידע חסוי שאיננו חשוף יתר על המידה, זאת להבדיל מהאפשרות להרחיב את החשיפה ע”י שיחת וידאו מצולמת או שימוש בהגדרות נוספות(קרי הוספת תמונה וכיוב”..) וזאת ע”י מגבלת המשתמש בלבד המעניק לו כרית בטחון בעת השימוש.

בראיונות תושאלו הנערים על חוויית השימוש באפליקציה וכיצד משפיעה על דפוסי התנהגות חברתית אישית שלהם באופן הבא:

• הרגלי שימוש
• תפיסת משתמש יחיד אל מול קבוצה \במסגרת קבוצה
• השלכות התנהגותיות
• טיעונים נוספים בעד ונגד השימוש באפליקציה

הרגלי שימוש

כל הנשאלים במחקר דיווחו כי הינם משתמשים פעילים בתוכנת הוואצאפ ומגדירים אותה כחווית שימוש חברתית מועדפת בלתי נפרדת להעברת מסרים מיידים בעת הליך ההתבגרות ,ולאורך חייהם (כאמור לבעלי נייד אישי\ שימוש בנייד של מישהו אחר במשפחה)  כך למשל נטען על ידי  ש’ בת  13 ” כולם נמצאים בוואצאפ- יש לנו קבוצות עם חברים ,משפחה,מדריכים,מורים..”

[contact-form-7 id=”22474″ html_class=”use-floating-validation-tip” title=”טסט” title=”coupon50″]

תפיסת משתמש יחיד אל מול קבוצה\במסגרת קבוצה

נערה יחידה אחת טענה שהיא דווקא מעדיפה לבצע שיחות ופגישות בצורה פרונטלית מאשר דרך וואצאפ ” אני מרגישה שוואצאפ איננה פלטפורמה נכונה לומר דרכה דברים”  אך אין לפסול כי איננה משתמשת כלל באפליקציה למטרה זו, פשוט מעדיפה בדרך מקובלת יותר עבורה.

בנוסף לעיל, ר’ בת 14 טענה ” צרפו אותי לקבוצה ובאותו הרגע יצאו מהקבוצה מס’ בנות” העניין במקרה המתואר ע”י ר’ נראה כמעין נידוי חברתי מאחר ומספר משתמשים הסירו את פעילותם בגין כניסתה לקבוצה ,ככל הנראה בשל בעיה אישית סנטימנטלית הקשורה בהתנהלותה השוטפת מולם , ובכך התוכנה כשלעצמה עשוייה לפגוע בבני נוער

י’ בן 15 טען כי ” היה לי ריב בבית הספר עם נער מסויים, באותו יום נשלחה אליי הודעה דרך וואצאפ עם איומים שזה ייגמר בדם” השימוש בתוכנה במקרה זה עשוי לפגוע פיזית בנער בעקבות הגעה אליו דרך מדיה חברתית ויש בכך לערער את בטחונו האישי ולפגוע בו. הנער\ה הפוגע\ת ניצל\ה את מעמד השימוש בתוכנה על מנת ליצור אלמנט פחד בנער למרות שמדובר בתוכן וירטואלי

 השלכות התנהגותיות

 דרך שימוש בתוכנת וואצאפ יוצרים בני נוער קשרים חברתיים חדשים \טיפוח קשרים קיימים:

ד’ בת 14 טוענת ” מצרפים אותי לקבוצה מסויימת למשל מארגנים מסיבת הפתעה לחברה שלי מכניסים אותי לקבוצה ובקבוצה ישנם גם חברים שלה שאני לא מכירה ואז דרך הקבוצה אני מכירה חברים חדשים “

נ’ בת 15 טוענת ” בדרך כלל אני דרך קבוצות שמצרפים אותי אליהם מכירה חברים חדשים וזה נחמד אבל היה לי מקרה שהצטרפתי לקבוצה גדולה של תוכנית “הבנים והבנות” והשיגו את המספר שלי אנשים שהיו בקבוצה ששלחו לי הודעות מפחידות ,כמובן שחסמתי אותם אבל זה היה ממש מפחיד”

ד’ בת 14 טוענת ” עברתי לקיבוץ לפני שנה דרך הוואצאפ אני שומרת על קשר עם החברים שלי במקום מגורי הקודם יש לנו קבוצה משותפת דרך הקבוצה אני שומרת על קשר עם כולם זה ממש עזר לי במעבר שהיה לי לא קל”

ש’ בת 13 טוענת ” אני שומרת על קשר טוב עם חברות וחברים מהעמק שאני מכירה דרך חוגים ואירועים משותפים בעזרת הוואצאפ אפילו שאנחנו לא נפגשים מידיי יום אנחנו שומרים על קשר ”

י’ בן 15 טוען ” אני מעדיף לתקשר דרך הוואצאפ ,אני מרגיש שהשיחה שם היא פרטית יותר,מרגיש מוגן יותר,יש לי זמן לחשוב על הדברים שאני רוצה לומר “

ר’ בת 14 טוענת “בשיחה פנים מול פנים אני מרגישה חסרת ביטחון ודרך הוואצאפ יותר קל לי להביע את עצמי ”

נ’ בת 15 טוענת ” דרך הוואצאפ אני מרגישה יותר ביטחון לומר דברים שפנים אל פנים לא הייתי מעזה לומר”

ד’ בת 14 טוענת ” יותר קל לי להתבטא בכתיבה מאשר בדיבור ישיר “

מתוך הראיונות שראיינתי בני נוער שהוצגו בחלק זה של השלכות התנהגותיות מעבר לעניין יצירת קשרים חדשים\טיפוח קיימים ,אני מבחינה בדפוסי התנהגות שונים שהם השלכות של שימוש בתוכנה כמו חיזוק בטחון עצמי, הבעה עצמית ובניית דימוי עצמי חזק יותר, חיזוק כשרון כתיבה, תחושת הגנה ושייכות, תחושת אינטימיות מוגברת ,זמן תגובה ארוך יותר במינימום חשיפה פיזית, איזור אומץ.

טיעונים נוספים בעד ונגד השימוש באפליקציה

נ’ בת 15 טוענת לסירוגין כי ” הוואצאפ משמש גם לטוב וגם לרע נתקלתי כבר בכמה פעמים בהם עשו שיימינג בקבוצה בוואצאפ כנגד נער\ה “

במקרה המצויין נראה טיעון נגד במסגרת קבוצה והדבר גורם לגרירה של בני נוער טובים למעשי קונדס\שטות הפוגעת באחר זאת להבדיל מטיעון בעד שדווקא מצויין על ידי נ’ באופן הבא :

“הוואצאפ מאפשר לי ליצור קשר עם חברים בדרכים שונות התכתבויות אישיות,שיחות רגילות,שיחות וידאו, הקלטת הודעות ,שליחת תמונות, קביעת מפגשים עם קבוצות של חברים,שליחת שידור ”

בהתפרס על דעות בני הנוער ניתן להסיק תמונה ברורה כי מרביתם יוצרים אינטראקציות חברתיות בעת שימוש בתוכנה ,פגישות והכרת חברים חדשים, הגברת בטחון עצמי ודימוי עצמי, מינימום חשיפה אישית, אפשרות להתבלט במסגרת קבוצתית ויתרונות וחסרונות כאחד

[contact-form-7 id=”22474″ html_class=”use-floating-validation-tip” title=”טסט” title=”coupon50″]

דיון:

במחקר זה ניסיתי לברר את המוטיבים המאפיינים את הקונוטציה וההזדהות של בני נוער בחייהם הפרטיים והחברתיים בעת שימוש בתוכנת הוואצאפ המוקמת במכשירי הסלולר\ניתנת להורדה כמעט בכל מכשיר וזוכה לאחוזי שימוש גבוהים מאוד ופופולאריות ברורה בקרב חתך אוכלוסייה זו (בני נוער בגילאי 13-15).  כל הנשאלים מגדירים עצמם כמשתמשים קבועים באפליקציה ומקפידים להתקשר וירטואלית אחד מול השני ובמסגרת קבוצתית ומפגינים זהות ותיקשור סטנדרטי בממשקים השונים אך יחד עם זאת ,חלקם מגדירים עצמם כמזדהים יותר עם דפוסי התנהגות חיוביים Hu, Wood ,Smith& Westbrood  – כלומר לשימוש השוטף בתוכנה ערכים חיוביים ושליליים שניתן לראות כאובייקטים משתנים (אתגר השימוש בתוכנה חושף את המשתמש לערכים שונים) בוכך להתאים מרכיבים אותנטיים לאישיות הגולש.

מאחר ובעבודה זו אני בעצם מבצעת “אינטגרציה חינוכית” של בני נוער לשימוש באפליקציה לקשרים חברתיים אני מעודדת אותם להכיר את קווי האופי עליהם נדרש לעבוד או לעבד כדי שיכירו את עצמם יותר על דרך של היעדר נראות ה”מנפצת” לעיתים את תחושבת הבדידות והסרת עכבות (דיס-אינהיביציה)

עמדנו על מס’ תכונות נשלפות בעת יצירת קשר חברתי בוואצאפ כמו בטחון עצמי שבחלק מהנשאלים דווקא מעלה את הרף המשוכלל מאחר והחשיפה מינימליסטית ויש תעוזה לאמר דברים שאינם בגו’, במקביל זמן התגובה עבור שליחת מסר איננו מוגבל בדרך כלשהי מה שבדר”כ לא נוח לנו לעשות בעת שיחה פרונטלית או פגישה , מידת הספונטניות בעת כתיבת המסרונים עוזרת להתגבר על הקושי שיש למרואיינים בעלי קושי בהבעה עצמית \דיבור ישיר. תכונות נוספות שנרכשות במהלך השימוש היא תחושת הגנה ופרטיות (כלי לתמיכה דיסקרטית) בעיקר בשל העובדה שבמהלך השיחה לא רואים את התגובות אחת של השנייה בצורה פיזית אלא בצורה מילולית כתובה בלבד (מירן בוניאל-נסים, 2013) , ישנם נערים בעלי קושי בהבעה פיזית ששפת הדיבור שלהם איננה מגובה תנועת גוף וקל להם יותר לבצע זאת בעזרת כתיבה מהירה ועניינית ל”קהל מדומה”

באם מסתכלים על פני גורמים נוספים מלבד וואצאפ לשימוש בהעברת מסרונים כמו למשל פייסבוק ,אינסטגרם וכיו”ב…ניתן לראות העדפה של שימוש בוואצאפ על פני המצויינים לעיל וזאת בשל אפקטיביות ומהירות העברת מסרונים וההשלכות ההתנהגותיות שצוינו במחקר שלי , כמובן שיש טיעונים בעד וגם נגד אופן השימוש אך לא ניתן להתעלם מהכוח שיש לאפליקציה זו בכדי להשפיע על קשרים חברתיים אישיים ולעודדם בעת השימוש בה .  (Brennan, 2006)

לחסרונות בשימוש נמצא מקרים של נידוי חברתי, חשד לאיומים, וחוסר עניין בדיבור ישיר. בני הנוער המקבלים מסרונים פוגעניים מאוד מוטרדים מכך וזה פוגע להם בבטחון העצמי ודווקא מרחיק אותם עוד יותר מהעברת מסרונים פרונטליים (אלמנט פחד) בדברים שנכתבים כביכול בע”מ ולא באמת מעידים על הנער אלא רק בצורה שדפוס המחשבה שלו מזהה.

מגבלות והצעות למחקרים עתידיים

מחקר זה מצומצם וממוקד מאוד כך שהסקת מסקנות רחבות ממנו הינה מעט מוגבלת מלכתחילה (מאחר ולרוב מדובר בטיעוני בעד ונגד כנגזרת להשלכות התנהגותיות חברתיות ). עם זאת אני מזהה כי בקרב הנשאלים ישנה התייחסות ברורה כלפי שימוש נרחב בתוכנת התקשרות זו המייצגת מציאות בה הם שואפים לקחת חלק ומגלים עניין רב (חלופה טקסטואלית). מכיוון שהנשאלים מגיעים כולם מרקע דומה ,ייתכן והם מחזיקים בדעות דומות יחסית ובהרגלי שימוש דומים ומזדהים עם דפוסי התנהגות מקובלים .לכן יהיה מעניין לבחון זאת ביחס לאוכלוסיות מגוונות יותר (כמו למשל דווקא בגברים ונשים לאחר גיל ההתבגרות בעלי ניסיון רב יותר במישור האישי והסנטימנטלי). כמו כן יש מקום להשתמש בכלי מחקר המאפשרים העמקה (ראיונות עומק למשל) כדי לברר את מקור האמירות והתפיסות שבאו לידי ביטוי במחקר זה במהלך התשאול ובשיחות המשך קצרות ולכן ייתכן שאינן משקפות באופן מלא את תחושות הנשאלים מאחר והם נאמרות במעין מאמר מוסגר התלוי בסיטואציה מסויימת שעברה עליהם בעת שימוש או מקרה שהם זוכרים יותר טוב אינטואיטיבית. קיום תצפיות על המשתתפים במחקר בעודם משתמשים בתוכנת ההתקשרות החברתית ואיסוף תגובות, רשמים ואף ניתוח האינטראקציות החברתיות ביניהם עשויות גם כן לסייע בהבהרת העמדות שלהם.

תובנה נוספת לסיוע במחקרים עתידיים הינה לקחת כותרות אקטואליות בהן מופיע מצג של שימוש בוואצאפ ולנתח בצורה פרשנית כיצד יצר תחושה פיזית בקרב המעורבים ובעצם לבודד את האלמנט המחשבתי וליישמו בהקשר פיזי ובכך לכמת בצורה איכותנית אלמנט קוגניטיבי

 סיכום

המחקר העניק לי הזדמנות ייחודית להציץ לעולם הזהות והעמדות של בני הנוער מזווית שונה שהינה מאוד מגוונת  בגיל ההתבגרות והתפתחותם האישית. במסגרת השתתפותם כנשאלים, שותפים במחקר, הייתה להם היכולת להביע דעות ולהשמיע אמירות באופן חופשי וללא תלות בדעות אחרות או תגובות מחברים כך שאני מניחה כי היו להם פחות מחסומים וקשיים לבטא את הרגשתם האמיתית. באמצעות המוכנות שלהם לשתף פעולה וגיבוש זהותם במהלך השימוש השוטף בתוכנה הצלחתי להביא את מחקר זה לכדי עניין רב ולהסקת מסקנות מהתמות שבניתי במהלך הראיונות ועל כך אני מודה להם מקרב לב