ירידה בפריון – התמורות הדמוגרפיות המשפיעות על הביטחון הסוציאלי של הקשיש בישראל

סמינריון בביטחון סוציאלי הוא אחד מהסמינריונים היותר מבוקשים בקרב תלמידי האוניבריסיטה הפתוחה במסלול של מדעי החברה, ניהול וכללי. העבודה היא בדרך כלל עבודה סמינריוניות עיונית, בלי סטטיססטיקה ודורשת ניתוח מאמרים זרים באנגלית וגם מאמרים בעברית על המצב בארץ. רוב העבודה למעשה היא סקירת ספרות . הכתיבה היא בהתאם לכללי הכתיבה במדעי החברה (APA) וצריכה להפנות למראי מקום של מאמרים בעברית ובאנגלית.

אצלנו תוכלו למצוא תמיכה מלאה בעבודות סמינריון ופרה סמינריון בביטחון סוציאלי על ידי צוות כותבים מצטיין במדעי החברה.

פה יש דוגמא יפה לסקירת ספרות מתוך עבודה מלאה בנושא התמורות הדמוגרפיות המשפיעות על הביטחון הסוציאלי של הקשיש בישראל

עבודה זו מפורסמת באתר לאחר שקיבלנו הסכמה של בעלי זכויות היוצרים בעבודה לעשות בה שימוש. העבודה לצורך התרשמות ולמידה בלבד. אין להסיק מהאמור כי עבודה זה נכתבה על ידי צוות האתר ובהחלט ייתכן שלא כך הדבר.

פרק 1: שינויים דמוגרפיים בעולם המערבי במאה ה-21

ירידה בפריון

מאוסף ועיבוד הנתונים של ארגון האומות המאוחדות (United Nations Population Division 2002) אודות שיעורי הפריון שנבדקו ב-167 מדינות, נכון לשנת 2000, ניתן ללמוד על ירידה דרמטית בילודה, עד כי רק 3% מאוכלוסיית העולם חיה במדינות (16 במספר) בהן טרם חל שינוי בילודה, בעוד שבשאר המדינות השינוי התרחש ומתרחש, וכלפי מטה (Morgan, 2003). תהליך דרמטי זה, כפי שמכנה אותו קסטלס, נמוך באופן משמעותי ממספר הלידות הנדרש לתחלופה של האוכלוסייה. נמצא כמו כן בסקירה כי קיימות 64 מדינות בהן הפריון הינו בקו ההחלפה (מספר הלידות שווה למספר הפטירות) ועוד 23 מדינות שעברו בסביבות שנת 2000 למצב של יחס שלילי. באופן כללי נמצא כי 45 אחוזים מאוכלוסיית העולם חיים במדינות בהן שיעור הפריון נמוך (Morgan, 2003). בבדיקה בין 1960 ל 1980 ב 21 מדינות השייכות לארגון ה OECD, נמצא ירידה ביחס הילדים לנשים בגילאי 15 עד 44 שנים.  מ 2.88 ל 1.87 , הירידה ביחס הילודה נעה מ 3 אחוז ביוון ועד 40-50 בארצות דוברות אנגלית בארגון. החל משנות השמונים הירידה נבלמה ברובה במיוחד במדינות הסקנדינביות (Castles, 2003).

דור ה-Baby Boomers

תופעה חריגה זאת בשיעורי  הילודה הינה פיק ברמות הילודה בפרק זמן מסוים, בשיעור גבוה בהרבה מהממוצע. ספציפית, הכינוי ניתן לתינוקות אשר נולדו בין השנים 1946-1964. מדובר על השנים שלאחר מלחמת העולם השנייה, בהן הייתה עליה דרמטית בילודה עקב חזרת חיילים לביתם, השתקמות של משפחות באזורים שונים בעולם ובאופן כללי בנייה מחדש של רוב החברה המערבית לאחר זוועות המלחמה. לאחר תקופה זאת חזרה מגמת ההיחלשות ניכרת בקצב הילודה (Mankiw & Weil, 1989). מצב שכזה יוצר תחילה עומס על בתי החולים וחדרי הלידה, בהמשך במערכות החינוך, הרווחה והבריאות, ולבסוף על שירותי הביטוח והפנסיה, אשר ייתן אותותיו בשנים הבאות של המאה ה-21 עם יציאתם של בני הדור הזה לגמלאות וסיום עבודתם (Morgan, 2003).

השילוב של שלושת השינויים הללו מסתכם בתחזית של גידול בהזדקנות כללית בקרב אוכלוסיית העולם במאה ה-21.  הגיל החציוני של אוכלוסיית העולם צפוי לעלות מ-26.6 שנים בשנת 2000 ל-31.1 שנים בשנת 2050, ועד ל-32.9 שנים בשנת 2100 . לפי התחזיות, תוחלת החיים המותנה במדינות ה OECD בגיל 65 צפויה להיות בעוד 50 שנה: 21.9 שנים לגברים ו 25.8 שנים לנשים. ביפן, התחזית מדברת על 24.1 שנים לגברים ו 29.7 שנים לנשים ובסלובניה 18 שנה לגברים ו 21.9 שנים לנשים. ההבדלים הצפויים בתחזיות נובעים משקלול המצב הסוציו-כלכלי התרבותי והפוליטי של המדינות השונות (יוטב, 2014) ובהתחשבות בעלייה המתמדת בתוחלת החיים. להערכת החוקרים, הסבירות שהגידול באוכלוסייה יסתיים במאה הנוכחית עומד על 88 אחוזים. היינו, אוכלוסיית העולם המזדקנת, נוסף על דור ה-Baby Boomers שיגיעו לגיל פרישה, מצריכה ידיים עובדות רבות לטיפול במבוגרים וכן מעונות דיור, בעוד שבמקביל, הילודה שלאחר שנים אלו הצטמצמה ומצטמצמת ומפחיתה את כח האדם הפוטנציאלי והממשי לצרכים אלו.  עם זאת קיימת מחלוקת בקרב החוקרים בנושא עליית התוחלת המותנה. חלק מהחוקרים צופים האטה בקצב שינוי תוחלת החיים המותנה, עקב ההגעה לגבול הזדקנות אנושי “טבעי” שמעבר לו הגידול בתוחלת החיים יגיע למצב יציב והשינויים יהיו מזעריים, אם בכלל. חלק אחר של חוקרים הנקראים “חוקרים סינגולריים”  צופה קפיצת מדרגה קרובה, עקב פריצות דרך בפיתוח רפואי או טכנולוגי פורץ גבולות (החלפת איברים אורגניים, השתלות, מרפא למחלות חשוכות מרפא כגון אלצהיימר או ניוון שרירים, יכולת טיפול בכל סוגי הסרטן, תיקון פגמים גנטיים ועוד), במקרה זה לא יהיה ניתן להניח או להעריך גבול כלשהו לעלייה (יוטב, 2014).