בסמינריון עיוני במדעי המדינה או יחב”ל נמצא בדרך כלל כמה פרקים תיאורטי אשר מהווים את סקירת ספרות . הכתיבה היא בהתאם לכללי הכתיבה במדעי החברה (APA) וצריכה להפנות למראי מקום של מאמרים בעברית ובאנגלית. אצלנו תוכלו למצוא תמיכה מלאה בעבודות במדעי המדינה או ביחבל על ידי צוות כותבים מצטיין במדעי החברה.
פה יש דוגמא יפה לסקירת ספרות תיאורטית מתוך עבודה מלאה בנושא דאעש מול חמאס
עבודה זו מפורסמת באתר לאחר שקיבלנו הסכמה של בעלי זכויות היוצרים בעבודה לעשות בה שימוש. העבודה לצורך התרשמות ולמידה בלבד. אין להסיק מהאמור כי עבודה זה נכתבה על ידי צוות האתר ובהחלט ייתכן שלא כך הדבר.
נגד מי הם נאבקים
מאבקו של ארגון המדינה האסלאמית מתנהל למעשה כנגד כל הדתות האחרות שאינן האסלאם (דהיינו הנצרות היהדות, פלג האסלאם השיעי וגם דתות נוספות). בנוסף לכך מנהל הארגון מאבק גם נגד הפלג השיעי של האסלאם, מעצם היותו ארגון סוני קיצוני. למעשה השיעים נתפשים על ידי הארגון ככופרים חמורים יותר אפילו מבעלי הדתות האחרות. מאבקו של ארגון דאעש נושא אופי גלובאלי ועולמי, כנגד כל מה שמייצג את המנוגד לערכי האסלאם הסוני הקיצוני בכל מקום ובכל מצב על פני הגלובוס. באידאולוגיה של הארגון אין מקום לאפשר למיעוטים להישאר בדתם, הבררה בפני האזרחים במקומות הנשלטים והנכבשים על ידי הארגון הינה להסב את דתם ואורח חייהם לפי ה”שריעה” או להיות מוצאים להורג. לעומת זאת, המאבק של ארגון החמאס הינו לאומי ומוגדר יותר באופיו. החמאס מתמקד במאבק כנגד הישות הציונית יהודית במטרה לסלקה לחלוטין משטחי פלשתין. האידאולוגיה של החמאס גם היא מתמקדת יותר בהטפה והסתה כנגד היהדות וכנגד מדינת ישראל ומעט מאד התייחסות לגבי דתות או מדינות אחרות (מעצם היות חזון הח’ליפות אצל החמאס מטרה מעורפלת ורחוקה). למרות ששני הארגונים כופים את דרך החיים המוסלמית המסורתית הרי שבדאעש הכפייה הינה אכזרית ומידית ללא כל פשרה או משא ומתן והעונש על הפרת מרבית החוקים הינו מוות בצורות מזוויעות ומגוונות. בשטחי החמאס קיים חינוך לאורח החיים המוסלמי המסורתי אבל מבוצע בהדרגה ולא בכפייה מידית.
לסיכום, ההבדל העיקרי בין הארגונים מבחינת האויבים המוצהרים הינו שדאעש רואה בכל אלו שאינם סונים קיצוניים כאויביו בעוד ארגון החמאס מתמקד בעיקר ביהודים ובתנועה הציונית כאויבי הארגון המושבעים.
איך נתפסים על ידי העולם – עולם מערבי-נוצרי
ארגון החמאס מוגדר כארגון טרור באופן רשמי על ידי רוב מדינות המערב. עם זאת, במיוחד לאחר מבצע “צוק איתן” ב 2014 הולכים וגוברים הקולות להדברות עם החמאס לצורך יצירת הסכם שביתת אש ארוך טווח מול ישראל ויצירת הסכם פיוס מול הרשות הפלשתינית. קולות אלו מגיעים אפילו מארצות הברית, שעד כה סירבה לכל מגע ישיר או עקיף עם הארגון. בית המשפט של האיחוד האירופי הסיר לאחרונה את הארגון מרשימת ארגוני הטרור, למרות ששגריר האיחוד מיהר להודיע כי המדובר בנושא טכני והחמאס עדיין מוגדר כארגון טרור. הארגון מנצל באופן המיטבי את הצגת הנזקים וההרס שנגרמו ברצועה מהמבצע האחרון, כדי להציג עצמו כארגון מדיני והומניטרי ולא כארגון טרור וזאת כדי לצבור נקודות מול המדינות המערביות ולהציג רשימת דרישות נוקשה וארוכה יותר להפסקת אש מוחלטת עם ישראל (גבור, 2014). אם לגבי החמאס יש סימנים ראשונים של רצון להדברות, הרי שלגבי המדינה האסלאמית קיימת אחידות דעים כמעט מוחלטת בקרב מדינות העולם המערבי שיש להשמידו מעל פני האדמה. רוב המדינות המערביות שלחו כוחות או מסייעות בצורה ישירה אוו עקיפה למאמץ המלחמתי למיגור הארגון והשתלטות על השטחים שכבש בסוריה ועיראק. אין שום כוונה להדברות או משא ומתן והארגון מוגדר כארגון הטרור מס.1 בעולם. למרות ההתנגדות המוחלטת של מדינות המערב לארגון דאעש, הרי שעדיין קיימת תופעת המתנדבים מכל מדינות המערב שעוזבים את ארצם ומגיעים להצטרף לארגון כפעילי טרור לכל דבר (מרכז המידע למודיעין, 2014). לסיכום – החמאס עוסק בשיפור תדמיתו בעיני העולם המערבי כארגון הומניטרי הדואג לרווחת האזרחים שבשליטתו ודרך מצוקת האוכלוסייה בעזה יוצר הזדהות ורצון לייצר דיאלוג. ארגון המדינה האסלאמית לעומת זאת אינו מעוניין בשום שיח או הדברות עם המדינות המערביות, בעיני הארגון מדינות אלו צריכות להיכבש במסגרת הח’ליפות העולמית המרכיבה את המצע האידאולוגי שלו.
