בסמינריון איכותני בחינוך, קיים פרק רקע תיאורטי אשר מהווה סקירת ספרות בנוסף לפרק ממצאים איכותני. הכתיבה היא בהתאם לכללי הכתיבה במדעי החברה (APA) וצריכה להפנות למראי מקום של מאמרים בעברית ובאנגלית. אצלנו תוכלו למצוא תמיכה מלאה בעבודות בניהול בינ”ל על ידי צוות כותבים מצטיין במדעי החברה.
פה יש דוגמא יפה לפרק מתודולוגיה מתוך עבודה מלאה בנושא שילוב טכנולוגיה בהוראות מתמטיקה
עבודה זו מפורסמת באתר לאחר שקיבלנו הסכמה של בעלי זכויות היוצרים בעבודה לעשות בה שימוש. העבודה לצורך התרשמות ולמידה בלבד. אין להסיק מהאמור כי עבודה זה נכתבה על ידי צוות האתר ובהחלט ייתכן שלא כך הדבר.
סמינריון איכותני – מתודולוגיה
כפי שהוצג קודם, מטרת המחקר הנה לבדוק רמת המיומנויות של ילדים בסוף בית הספר היסודי להפיק תועלת מתכנת אקסל למציאת פתרון לבעיות מתמטיות וגיאומטריות. הילדים המשתתפים בניסוי התבקשו לענות על שאלות שלא מוצגת כבעיה “גיאומטרית” של מדידת שטחים אלא כבעיה מעולם תוכן אחר, זאת כדי לבחון יכולת לאינטרפולציה של ידע מתמטי לתופעות שבסביבתם של הילדים.
המחקר מוגדר ב”מחקר איכותני”. נעמה צבר-בן יהושע מתייחסת למטרות המחקר האיכותני:
מטרת המחקר האיכותני אינה אפוא לגלות את המציאות. לפי התפיסה הקונסטרוקטיביסטית אי-אפשר להשיג מטרה זו, שהרי אין מציאות אחת מוחלטת ונכונה, אלא יש לחקור פרשנויות שונות של אותה מציאות באמצעות בניית זיכרון חווייתי ברור, שיסייע לנו לתאר ולהסביר את הדברים על ריבוי פניהם ומורכבותם. חוקרים איכותניים משתמשים במגוון דרכים לאיסוף מידע תוך כדי הצלבת זוויות הראייה, צילווח (triangulation), כדי להגביר את אמינות הממצאים. זאת למשל באמצעות שילוב של ראיונות, תצפיות, צילומים, סרטים, מסמכים וחפצים. כל אחת מדרכי המחקר האיכותני משקפת את העולם באופן אחר במידה מסוימת, והשימוש במספר דרכים מעיד על כוונת החוקר לתת לנשוא מחקרו יותר מפרשנות אחת. המגוון מאפשר להציג בו-זמנית ריבוי של מציאויות ולא מציאות אובייקטיבית כלשהי. (צבר-בן יהושוע, 2016, עמוד 14)
מתודולוגית המחקר מבוססת על ה”חקר מקרה” (case study). חקר מקרה הוא תצפית על הפעילות האנושית במקום ובזמן מסויים. המתודולוגיה של חקר מקרה מתבססת על איסוף מידע שיטתי אודות החשיבה והפעולות של קבוצת בני אדם ומניחה שניתן להשליך מהפרט אל הכלל.
השימוש במתודולוגיה של חקר המקרה נפוץ מאד במדעי החברה ובחינוך. היטרינגטון טוענת שחקר המקרה איננו מהווה מתודה מחקרית אחידה ונוקשה. במקום זה, חקר המקרה מאופיינת בדרך כלל כמתודה מחקרית שמבקשת להגיע לעומקם של תופעות (Hetherington, 2013). היא מדגישה את תפקיד הפעיל של החוקר בחקר מקרה, שמהווה חלק אינטגרלי ממנו. איסוף נתונים במתודולוגיה של חקר מקרה יכול להתבצע במספר דרכים: ראיונות, שאלונים, תצפיות, בדיקת מסמכים ועוד.
מחקר מבוסס על חקר מקרה מתאפיין גם בתכונה של פתיחות לניתוח אינדוקטיבי (Inductive analysis ), כלומר שתבניות המחקר, הנושאים וקטגוריות המחקר נובעים מהשטח ולא מהנחות מוקדמות שהתגבשו לפני איסוף הנתונים (Bowen, 2006).
שאלות המחקר
שאלת המחקר הנה לבחון האם החשיפה קצרה וממוקדת של הילדים בתכנת אקסל תרמה ליכולתם להפעיל את התכנה לפתרון של בעיה מעולם תוכן אחר. ההשערה הייתה שככל שהילדים נחשפו יותר הן לשימוש המעשי והן להיגיון ההפעלה של תכנת האקסל, כך יצליחו לפתור את השאילות ביתר קלות.
הנחת יסוד הייתה שהיחשפות הילדים בשימוש בגיליונות אלקטרונים בכלל, ובתכנת אקסל בפרט, מתרחשת בעיקר בבית הספר במסגרת שיעורי מתמטיקה. מכאן גם העניין לבחון את מידת יכולתם להשתמש באקסל במסגרת של עולמות תוכן אחרים.
בהמשך לכך, הנחה נוספת הייתה שילדים מסוגלים לבצע תהליכים יצירתיים של הבניית ידע באופן עצמי, אינטואיטיבית, שתאפשר להם שליטה, מלאה או חלקית, בהפעלת התכנה.
הבעיה שהוצגה לילדים כרוכה בחיזוי התפתחות עתידית על בסיס נתונים ידועים מראש. הבעיה הוצגה בצורה של מבנים גיאומטריים מרובעים, המוכרים להן מתכנית הלימודים במתמטיקה בבית הספר עוד מכיתה ה׳, ולא אמורה להוות בעיה חישובית. על מנת לפתור את השאלה הילדים צריכים להבין את נתוני הבסיס ולאחר מכן לחזות התפתחות עתידית בעזרת בניית מסד נתונים והצגתם הגרפית באמצעות אקסל.
