בסמינריון איכותני בחינוך, קיים פרק רקע תיאורטי אשר מהווה סקירת ספרות בנוסף לפרק ממצאים איכותני. הכתיבה היא בהתאם לכללי הכתיבה במדעי החברה (APA) וצריכה להפנות למראי מקום של מאמרים בעברית ובאנגלית. אצלנו תוכלו למצוא תמיכה מלאה בעבודות בניהול בינ”ל על ידי צוות כותבים מצטיין במדעי החברה.
פה יש דוגמא יפה לחלק סקירת ספרות – יצירתיות והבניית ידע מתוך עבודה מלאה בנושא שילוב טכנולוגיה בהוראות מתמטיקה
עבודה זו מפורסמת באתר לאחר שקיבלנו הסכמה של בעלי זכויות היוצרים בעבודה לעשות בה שימוש. העבודה לצורך התרשמות ולמידה בלבד. אין להסיק מהאמור כי עבודה זה נכתבה על ידי צוות האתר ובהחלט ייתכן שלא כך הדבר.
סקירת ספרות – יצירתיות והבניית ידע
הבניית ידע ויצירתיות הנם מוטיבים מרכזיים בכל התפתחות בשדה החינוך. חקרים ואנשי הוראה משקיעים מאמצים לפיענוח דרכי למידה והבנית ידע ויצירתיות אצל תלמידים. שני מוטיבים אלה חשובים מאד כשלעצמם, אך גם בהתייחס לאתגרים של המחר[1] אשר מתמקדים, בין היתר, בחינוך שמפתח אצל הילדים ליצירתיות ולכישרון בפרון בעיות (problem solvers).
גרנברג ואולסון מצאו שתלמידים הלומדים מתמטיקה בדרך של חשיבה יצירתית מכוונת פיתרון בעיות, מגיעים להישגים גבוהים יותר מתלמידים שלמדו מתמטיקה בדרך של חזרה ושינון. לפי הגדרתם, חשיבה יצירתית בהקשר של חינוך מתמטי מפעילה את הלומדים באופן אקטיבי בפיתרון של בעיות על בסיס של בטיעונים מתמטיים (Granberg & Olsson, 2015).
היינה וטבח חקרו יצירתיות במסגרת לימוד חשבון עם ילדים קטנים באמצעות שימוש בסביבה ממוחשבת. הן השתמשו בתכנות מיקרוסופט כדי להציב אתגרים חשבוניים לילדים באמצעות סיפור מצד אחד, ושימוש במחשב מצד שני (Heyne & Tabach, 2014). הן הגיעו למסכנה שהוספת מימד “סיפורי”, כלומר מעולמות תוכן קרובים ללבם של הילדים, מסייע בהגברת המוטיבציה והמעורבות של הילדים בפתרון של בעיות מתמטיות. כמו-כן, הן מציינות את היתרונות בשימוש בתכנות מיקרוסופט[2] בהוראת מתמטיקה אצל ילדים. בין היתרונות הן מציינות את העובדה שהמורה איננה צריכה לדעת לתכנת כדי ליצור פעילויות ממוחשבות אטרקטיביות לילדים.
הרשקוביץ, שוורץ ודרייפוס הגו מושג של “הפשטה בהקשר” (abstraction in context – AiC) כדי לחקור תהליכי הבניית ידע בתחום המתמטיקה אצל ילדים (Hershkowitz et al. 2001). המוגש מתייחס להפשטה שנוצרת מניתוח של מידע אמפירי בתוך קונטקסט לימודי מסויים. הם מבחינים בשתי אפשרויות לבחינת תהליכי הפשטה והבנית ידע בלימוד מתמטיקה: Vertical mathematization ו- Horizontal mathematization
בהגדרה הראשונה, הבניית הידע המתמטי נע מעולם המושגים הכללי לעולם המושגים המתמטיים, בזמן שבהגדרה השנייה, הבניית הידע במתמטיקה הנה תהליך אֲנָכִי שקושר ידע מוקדם עם ידע נוסף בתוך המערכת המתמטית עצמה. החוקרים גם מצעים מודל לחקר תהליכי הבניית ידע מתמטי המזהה שלושה פעילויות אֶפִּיסְטֶמִיות:
זיהוי (Recognizing)
הרכבה (או שילוב עם) (Building with)
הבנייה (Constructing)
הם מכנים את המודל כ”מודל RBC” והוא משמש לחקר מדוקדק תהליכי הבניית ידע במתמטיקה. על פיו, שלב ה-R קורה כאשר התלמיד מזהה ידע מוקדם רלונטי לבעיה שהוא צריך לפתור. שלב B הנו פעולה שמשלבת בין ידיעות שונות בכוונה לפתור בעיה או ליצור ידע חדש, ושלב C הנו כבר של הבניית הידע החדש על בסיס של ידיעות קודמות בקונטקסט חדש. תהליכי RBC יכולים להתרחש לאורך פרקי זמן ממושכים אך גם ניתן לצפות בתהליכים שמתרחשים במהלך שיעור או פעילות קצרה.
רון, דרייפוס והרשקוביץ מציגים ניסוי חשוב בתחום של הבניית ידע במתמטיקה, שמבוסס על “מבני ידע נכון חלקית” (Ron et al., 2010). הם חקרו מקרים של טעויות של תלמידים בתרגילי מתמטיקה שיש בהן גרעין של ידע נכון כדי לבדוק תהליכים של הבניית ידע בדרכים לא מצופות מראש על ידי החוקרים במקרה זה, אך בהרחבה גם על ידי המורים בשיעורי מתמטיקה בבתי הספר.
מקומו בתכנית הלימודים
השאלות שהוצגו לילדים שהשתתפו בחקר המקרה שייכות לתכנית הלימודים במתמטיקה של בית הספר היסודי. הנושא “גאומטריה של המרחב” מתפרש על פני תכנית הלימודים במתמטיקה לבית הספר היסודי החל מכיתה ב’ ועד כיתה ו’ (משרד החינוך, 2006). על פי תכנית הלימודים של משרד החינוך, חישוב שטח של צורות מרובעות נלמד בכיתה ה׳, כולל התנסותיות בשינוי השטח וההיקף של מלבן כתוצאה משינוי אורך צלעותיו.
בהקשר לשימוש בתכנת אקסל, אין הנחיות ברורות של משרד החינוך לגבי מתי להתחיל להשתמש בה ואם בכלל. אם כן, השמוש בתכנת אקסל בבתי ספר בכלל וביסודי בפרט, תלויה בגורמים מאד “נקודתיים”, כמו ההימצאות של מחשבים מספיקים בבית הספר, אפשרויות להפעיל את תכנת אקסל, ובמיוחד ביוזמה של המורים.
[1] לגבי האתגרים של החינוך למאה ה-21, ארה למשל את דוח של הארגון לפיתוח ושיתוף פעולה כלכלי (OECD) משנת 2009.
[2] במקרה זה, החוקרות השתמשו בתכנית PowerPoint.
