סמינריון איכותני מכיל פרקים רבים. הכתיבה היא בהתאם לכללי הציטוט האחיד וצריכה להפנות למראי מקום של מאמרים בעברית ובאנגלית. אצלנו תוכלו למצוא תמיכה מלאה בעבודות משפטיות על ידי מחלקה משפטית מצטיינת.
פה יש דוגמא יפה לחלק דיון והמשך לסמינריון איכותני בנושא: בנושא עונש מוות בישראל בראי התקשורת המקוונת הישראלית
עבודה זו מפורסמת באתר לאחר שקיבלנו הסכמה של בעלי זכויות היוצרים בעבודה לעשות בה שימוש. העבודה לצורך התרשמות ולמידה בלבד. אין להסיק מהאמור כי עבודה זה נכתבה על ידי צוות האתר ובהחלט ייתכן שלא כך הדבר.
דיון
אולם הנתון המעניין של ממצא זה היה כי חרף העובדה שהמסר הכללי שהתקבל היה כי עונש המוות איננו מרתיע, לא תורם לביטחון ולא מוסרי, ניתן היה לזהות כי בעיתון ישראל היום, מסרים אלה לא היו חד-משמעיים כמו בעיתון הארץ. סוגיה זו הוצגה בהרחבה בסקירת הספרות לפיה בכל משתנה שנועד להצדיק או לשלול את השימוש בעונש המוות לא הייתה הסכמה מוחלטת להצדיק את עונש המוות או לדחות אותו. כלומר בכל דילמה ציבורית הוצגו עמדות בעד ונגד עונש המוות, כדוגמת הרתעה שאיננה חד-משמעית (Unnever, 2010, p. 473); היעדר הסכמה ברורה אם העונש תורם לביטחון הציבור או לא (Radelet, & Borg, 2000, p. 46); ועד כמה עונש המוות הינו מוסרי, כדוגמת השיח עין תחת עין או האיסור לפגוע בקדושת חיו של אדם (רוזנאי וסומר, 2016, עמ’ 543-544). בעוד שעיתון הארץ ניסה להציג עמדות מוצקות וחד-משמעיות יותר, נידמה כי עיתון ישראל היום הציג עמדות המשקפות יותר את הדילמה החברתית המקובלת בעולם, לפיה אין הסכמה חברתית מלאה כלפי טיעונים האם עונש המוות מרתיע או לא, תורם לביטחון או לא, ומוסרי או לא.
הממצא השני שהוצג בעבודה היה כי נושא עונש המוות בישראל ניקשר עם סוגיות פוליטיות בישראל כדוגמת הניסיון להרכיב ממשלה. כלומר עונש המוות בישראל הוצג כסוג של פשרה פוליטית למען הרכבת ממשלה ימנית בישראל. בסוגיית הדיון הפוליטי ניתן היה לזהות כי חברי מפלגות השמאל הביעו ביקורת על חקיקת עונש המוות, ואילו חברי הקואליציה של הממשלה הימנית תמכו בעונש המוות. התנהלות זו מחזקת את הטענות שהוצגו בסקירת הספרות לפיהן אנשים בעלי נטיות פוליטיות שמרניות-ימניות יתמחו בעונש המוות, ואילו אנשים בעלי נטיות ליברליות-שמאליות יותר יתנגדו לעונש המוות (Unnever, Cullen, & Fisher, 2005, pp. 8, 23).
אולם הנקודה המעניינת הייתה כי הממצאים בעבודה הציגו את חקיקת עונש המוות בעיקר כסוג של דיל פוליטי ופחות בהיבט של פערים בין שמרנות לליברליות ובין מפלגות ימין לשמאל. אומנם מי שתמך בחוק בישראל היו נציגים פוליטיים שמרנים ממפלגות ימין שמרניות מובהקות, אך השיח הפוליטי בישראל התמקד בעיקר סביב הרעיון כי עונש המוות הוא סוג של פשרה פוליטית בעבור שלמות הקואליציה ולא בהכרח בדיון אידיאולוגי בין ימין לשמאל. ממצא זה מלמד כי השיח הפוליטי בישראל סביב עונש המוות עשוי להיות מגוון ועונש המוות הוא לא בהכרח עניין אידיאולוגי כי אם כלי בארגז הכלים הפוליטי המאפשר לפוליטיקאים לעצב את הממשלה והקואליציה באמצעות שימוש בחוק עונש המוות. סנג’רו (2002, עמ’ 185-186), רומז כי עונש המוות בישראל תמיד היה כלי למשחק פוליטי במדינה, ומדי פעם לפעם נושא עונש מהמוות הופיע כסוגיה פוליטית משתנה בהתאם לאופיים של חברי כנסת והמפלגות הפוליטיות.
